עוד שלד בארון? ד"ר וייל והאשה ש'הגזימה' ומתה
בעת התמחותו לפני 20 שנה, הפסיכיאטר המדובר פגש אשה מוכה ש"הגזימה בתיאור הכאבים והייתה מאוד דרמטית", שעות לפני מותה. בית המשפט קבע שהרישום "שגוי ואומלל", אך זיכה אותו
אחרי שבית משפט מתח ביקורת נוקבת על "מסקנה תמוהה" בחוות דעתו בנוגע לפדופיל מסוכן, והתברר שהוא פוטר לאחרונה מבית החולים "הדסה" עין-כרם - בדיקת ynet העלתה עוד סימן שאלה מהעבר סביב פעילותו של ד"ר יעקב וייל, הפסיכיאטר שקבע כי "האם המרעיבה" מירושלים לא מסוכנת לילדיה ואינה סובלת מבעיה נפשית. חוות הדעת הזו לא התקבלה על-ידי הפסיכיאטר המחוזי.
המקרה עצמו התרחש בשנת 1989, אז היה וייל בסוף תקופת ההתמחות שלו בפסיכיאטריה ב"הדסה". לפי פסק דין שהוגש בערעור אזרחי לבית המשפט העליון, תושבת ירושלים הובאה לבית החולים בעקבות מכות שספגה מידי בעלה.
היא נבדקה על ידי שלושה רופאים, בהם ד"ר וייל, ששחררו אותה לביתה. כעבור כמה שעות מתה.
ילדיה הקטנים של האשה טענו לרשלנות בטיפול מצד שלושת הרופאים, ובשנת 2003 ערערו על דחיית תביעתם הראשונית. ד"ר וייל, נכתב בפסק הדין, התבקש לתת ייעוץ לאותה אשה ובתצהיר שכתב צוין כי: "המנוחה הגזימה בתיאור הכאבים והייתה מאוד דרמטית". עם זאת, הוא לא זיהה בעיה פסיכיאטרית. לאחר מכן טען ד"ר וייל במשפט כי המלים שכתב היו צירוף לא מוצלח.
בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על דבריו של ד"ר וייל, ובפסק הדין קבע כי הרישום של ד"ר וייל באשר להגזמה בתלונות היה "שגוי ואומלל", אך לנוכח מכלול הנסיבות נקבע כי אין לומר שהתרשל.
"לכל הפחות תמיהה"
בפסק הדין בערעור לעליון מתח השופט אליעזר ריבלין ביקורת על וייל. הוא קבע כי יחסו - לצד יחסם של שאר הרופאים - למצבה של האשה אינו עולה בקנה אחד עם האופן בו ראוי לנהוג, כאשר עומדת בפני גורם רפואי אשה המעידה כי מצבה נובע ממכות שספגה מבעלה, וגופה מעיד שיש עליה חבלות חמורות.עוד קבע ריבלין כי תגובתם של הרופאים למצבה "מעלה לכל הפחות תמיהה". הוא הזכיר שרופאים, יותר מכל גורם אחר, יודעים כי נשים מוכות נתונות פעמים רבות בתסמונת המכונה בספרות "תסמונת האשה המוכה", המתבטאת ברצון להישאר במסגרת יחסים אלימה עם בן הזוג המתעלל.
השופט ריבלין הדגיש שהרופאים שגו כאשר נמנעו מלבדוק באופן מעמיק יותר את נסיבות הגעתה של האשה לבית החולים ואף ציין כי "יכול להיות שתשומת לב רבה יותר ל'הגזמה' כפי שתוארה היה בה כדי להצילה". עם זאת, הערעור נגד וייל לא התקבל. השופטים קבעו שלמרות שהפר את חובת הזהירות כלפי האשה, לא הוכח במידה מספקת קיום זיקה משפטית בין המחדל לבין התוצאה.
במקביל, נקבע ברוב של שני שופטים נגד אחד שיש לקבל את הערעור נגד בית החולים הדסה ונגד רופא נוסף, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שייקבע את גובה הפיצוי.
- המידע הראשוני התקבל באימייל האדום
לפנייה לכתב/ת 
