הסיקור החרדי: "חילוני שמאלני רצח את בתו"

אם לא התזמון המושלם, סביר שרצח הילדה נעה גולדרינג על ידי אביה אסף היה זוכה להתעלמות מוחלטת בתקשורת החרדית. אבל כאשר הוא מתרחש בעיצומה של סאגת "האם המרעיבה" - במגזר עוברים מהגנה להתקפה. בעיתונים היומיים עדיין שררה הבוקר דממה, אבל באתרי האינטרנט כבר לא יכלו להתאפק מול אותה "הרמה להנחתה", ובחרו לנצלה לביצוע "פעולת תגמול" בתקשורת החילונית. 

משה גלסנר, עורך ב"כיכר השבת", הסביר ל-ynet כי מדובר למעשה במאמר פובליציסטי שנכתב כידיעה חדשותית, ומטרתו "להציב מראה בפני העיתונאי החילוני וזה שקורא אותו, כדי שיבינו על מה אנחנו כל כך מתעצבנים".

הוא הסביר: "לא באנו להשמיץ את החילונים, השמאלנים או ציבור אחר כלשהו, וברור שאין קשר בין הרקע של גולדרינג למה שעשה, אבל אם רוצים - תמיד אפשר לקשר בין השניים, ואז יש לך אחלה כותרת ואחלה אייטם". 

"הרוצח הנתעב לא לבש שביס שחור"

ועוד ב"בחדרי חרדים": "רק מספר שעות קודם לרצח הקורע לב, עמדה כל המערכת המשולבת של פרקליטות, משטרה, רווחה, פסיכיאטריה ובית המשפט על רגליה, כדי להבטיח שה'מפלצת' היחידה עלי אדמות המסוגלת לרצוח את ילדה במו-ידיה לא תעשה זאת... היכן היו הרשויות היודעות לזהות בצורה מדויקת כל-כך אמהות עם תסמונות שאין להן, החיות בשכונות ה'נחשלות' של ירושלים כשהאבא הבורגן מבצרה גידל וטיפח מלתעות כדי לפגוע בבתו?

"אז צאו לנו מהוורידים. עזבו את האימהות החרדיות וה'קוריוזים' התקשורתיים ולכו לעבוד קשה כדי לעצור את התופעות החולניות של אלימות המתפרצת אצלכם מכל עבר".

באתר "חרדים" הלכו צעד אחד קדימה וטענו כי "כשיסתיימו הפרשיות המלוות אותנו, יגיע הזמן לטפל טיפול שורש ברעות החולות שהשתרשו בתקשורת החילונית". על פי הכותב, יוסף ברנד, יהיה צורך בחקיקה שתמגר את "האנטישמיות נגד החרדים". היא תקבע כי "עיתונאי שיעז לכתוב על כך שפושע מסוים הוא חרדי - יפוטר מיידית וישלם פיצויים לקופת העיר או לוועד הרבנים. עורך שיעז לכתוב על חרדים 'מתפרעים', למרות שפורעים ערביים מכונים אצלו 'מפגינים', יישלח ליומיים שירות בשטיבלאך 'זיכרון משה'".

וגם: "אם החוק הזה לא יעבור, ננסה אולי חוק אחר: העיתונאים יחויבו לדווח אם מדובר ב'רוצח חילוני', ב'פורע דתי-לאומי', ב'גנב רכב ערבי', ב'שודד בדואי', או ב'מתעלל בילדים חרדי'".

מקור ראשון: "ואם הרוצח היה חרדי?"

אבל לא רק החרדים מתקוממים נגד מה שנראה בעיניהם כעוינות וצביעות של התקשורת ורשויות החוק. בפורום "סקופים" באתר "רוטר", המזוהה כדתי וימני, טרח הגולש 'shavu sof' לציין כי "אחיו של הרוצח המטונף מבצרה הוא מזכיר סניף חד''ש". האשכול שפתח זכה עד לשעות הצהריים לנתוני רייטינג מרשימים ורשם אלפי צפיות.

גם ב"מקור ראשון", המזוהה עם הציונת הדתית, נכתב היום כי "באף אחד מהכותרות לא קראנו כי הרוצח הוא איש שמאל חילוני שחתם על עצומות סרבנות". במאמר מאת אסף גולן, שכותרתו "בין דם לדם", נטען כי כשמדובר ברוצח ערבי העיתונות מתאמצת להסתיר את זהותו כדי שלא להעצים את הסטיגמה שעלולה להיווצר אצל חלק מהקוראים, אך "כל הזהירות הזו מתנדפת ונעלמת לו, חס-וחלילה, הרוצח היה חרדי".

"יש איזו תחושה שאם החרדים לא היו קיימים התקשורת הישראלית הייתה צריכה להמציא אותם", כתב גולן, "הרי במדינה בה ה'פוליטיקלי-קורקט' שולט ללא מצרים ואת אויבינו אסור לשנוא כי רק איתם עושים שלום - צריך איזה שעיר לעזאזל. כי רק על החרדים יכול פסל ידוע במדינה לומר שכשהוא רואה אותם הוא מבין את היטלר".

את הסיקור התקשורתי כאשר העבריין הוא חרדי הוא מתאר כ"בליל רמזים ומאמרים שהיו קושרים בין מעשה הרצח לבין הברבריות החרדית הממוצעת", כלומר - "הם הרי לא קוראים את שייקספיר, ועמוס עוז לא נמצא בוויטרינה שלהם, רחמנא ליצלן".

"שדרני רדיו היו מצטרפים גם הם למקהלה עם השאלה המתנשאת 'איך בכלל אפשר לגדל עשרה ילדים בלי לרצות לרצוח איזה ילד שניים?', והיו מזכירים גם את האם המרעיבה ואת המשפחות ששכחו את ילדיהם באוטו".