אל תשכחו מעיל. ומשקפי שמש

על הבמה ב"הורסט". המופע הראשי בפסטיבל (צילומים: רועי אבידן)

אין הפעם, אלא מעין מחיצות עם ספה ומראה. מצד שני, יש קייטרינג ברמה בינלאומית, מה שיתברר בהמשך כאלף-בית ביחס לאומנים בפסטיבלים, כמעט בכל מקום שנגיע אליו. יש גם מסז'יסטים ומאפרים וספרים וכמעט כולנו קופצים על ההזדמנות להתפנק במסז'.

בינתיים על הבמה הגדולה מתחלפות להקות שעושות המון רעש בגרמנית, אבל הרחבה הענקית די ריקה, כאילו הפסטיבל עדיין בשלבי חימום. בחדר האמנים אנחנו נתקלים בפרצוף מוכר: טריקי, חלוץ הטריפ-הופ העולמי שלצד קריירת הסולו הארוכה שלו שיתף פעולה עם חברי "מאסיב אטאק" ושיחק בסרט "האלמנט החמישי". הבנאדם מסתובב פה מאחורי הקלעים ונראה משועמם כמעט כמונו.

הדס קליימן על הבמה. כמה בשביל הכיסא?

אנחנו קופצים לראות מה קורה בבמה "הקטנה" שממוקמת באוהל קרקס עצום, שיכול להכיל כמה אלפי אנשים. הסאונד נוראי ומהדהד ומלהקת רוק עם גיטרות שמופיעה שומעים רק רעש. זה יום יפה וחמים, אבל מסתובבות שמועות על סופה שמתקרבת. אולי הגשם יבריח את כולם לאוהל בזמן ההופעה שלנו.

הפתעה: העבודה על האלבום החדש הסתיימה באולפני "אבי רוד". פרטים בהמשך

לטיטיוד. אלפיים אנגלים מנוסים עם מעילים ומשקפי שמש

התופים נשמעים מסביבנו ומאחורינו ומכל הכיוונים, מהדהדים אלינו מכל מקום, כמו תופי מלחמה בשיירה ארוכה אל הלא נודע. הגיטרות והשירה מרחפות בחלל ואנחנו נשמעים כאילו אנחנו במערת נטיפים גדולה. אנחנו חורקים שיניים לאורך סט של שעה ויורדים כולנו עם פרצוף מאוכזב מכך שלא יכולנו להביא את האנרגיה הדרושה כדי שההופעה תעבוד.

על הבמה בפסטיבל זוננרוט. אכזבה שמצטלמת טוב

נראה שבגלל הדיווחים על הסערה הגיעו פחות אנשים מהמצופה, כך שלא היה הרבה קהל ובאוהל הענק היתה תחושה שהיו עוד פחות. קהל הוא ישות אינטליגנטית ואם הלהקה לא נהנית על הבמה קשה לו ליהנות בעצמו. הופעה היא חוויה דו-כיוונית: הקהל מדליק את הלהקה, שמדליקה אותו וביחד או שנוצר או שלא נוצר הקסם. אנחנו מקפלים ציוד וחוזרים מבואסים לחדר האמנים, מתים כבר לעוף משם.

פסטיבל הורסט. קהל מגוון, מילדות יפות ועד אסקימו לימון

באופק השמיים תופסים גוון כתום מאיים, מהבהבים בהבזקי ברקים וממש בשנייה שאנחנו מסיימים להעמיס את הציוד ואת עצמנו לאוטובוס, הסערה המדוברת מחליטה להגיע. בבת אחת, עם גל רוח אדיר, נפתחים שערי שמיים וקירות של מים מתחילים להטיח עצמם בקרקע. מאהל האמנים מתפרק לחלוטין, חפצים עפים לכל עבר ומתנפצים.

האוטובוס יוצא לדרך בתוך מה שנראה כמו סצנה מסרט אסונות. שיירות של אנשים שפופים על השבילים המוצפים, אומללים מתדפקים על הרכבים בדרכם החוצה. אוהלים מתעופפים מפה לשם, ניידות מרימות תאורה כדי לסייע, וגשם, כמה גשם.

בפסטיבל הורסט, חוויה מתקנת

אנחנו יוצאים משם די בשוק. נדמה שמישהו מזדהה עם הבאסה שלנו ואפילו די מתעצבן שם למעלה. או להבדיל, שמלאך המוג'ו חיכה עם המבול עד שנסיים. למחרת ניתנת לנו הזדמנות לתקן את המצב ואת מצב הרוח. הגענו לפסטיבל "Horst" במונשנגלאדבך (!) שהכריז עלינו כמופע הראשי. זהו פסטיבל עירוני, ממש באמצע העיר, עם קהל של כמה אלפים.

המארחים קיבלו אותנו בצורה מדהימה, אירגנו עבורנו ראיונות לעיתונים ותחנות מקומיות שונות, ביקשו חתימות והכריזו שכולם נורא מתרגשים לקראת ההופעה. על הבמה הגדולה מתחלפות להקות מכל סוג וזן, ויש גם במה קטנה של רוק גותי כבד, כמו שיודעים לעשות בארצות הצפוניות הקרות הללו. גראולינג לפנים!

בהורסט. הפעם מזג האוויר האיר פנים ושמש

הפעם יש לנו הופעה אדירה. השמש זורחת, הקהל מתאסף באלפים ומבקש רק עוד ועוד. נערות מטופחות, פנסיונרים ייקים ומטאליסטים הארד-קור, שמן הסתם הגיעו בכלל להופעות בבמה השנייה. מדהים לראות כמה מגוון הקהל בפסטיבלים. אנחנו מתחילים להתרגל לכך שאנשים צועקים לעברנו בגרמנית והדבר היחיד שלמדנו עד עכשיו להגיד בתגובה זה "פרוסט" שזה "לחיים" בגרמנית. אחרי ההופעה מבקשים מאיתנו כמות בלתי סבירה של חתימות וכל הדיסקים שהיו לנו נמכרים. אפילו ביקשו שנחתום על הכסא שהדס ישבה עליו (!). אין ספק שזה היה ניצחון קטן אחרי מה שקרה יום קודם.

חציית הנהר בדרך לבמה, ישר אחרי ההופעה של תום יורק

אחרי "Horst" מתחיל החלק הכי אינטנסיבי של הסיבוב עד כה: נסיעה, טיסה, עוד נסיעה וחוסר

שינה בדרך לבריטניה. הפוכים וטרוטי עיניים הגענו לפסטיבל "Latitude" שבסאפוק בבריטניה, הישר להופעת סולו של תום יורק ומשם לחציית נהר על סירה בדרך לבמה ולהופעה שלנו, הכל כהמשך רציף להופעת אמש.

אחרי ההופעה, בגשם שוטף ביער, מול כאלפיים אנגלים מנוסים עם מעילים ומשקפי שמש, אנחנו הולכים להירגע קצת ולאכול קצת פשטידות באזור האמנים המרהיב ומגיעים בעיצומו של משחק כדורגל של. היי הבחור הזה עוקב אחרינו? מה המצב טריקי? זוכר אותנו?

אבידן והמוג'וז יגיעו השבוע לעצירת ביניים בישראל. היום (ג') הם יופיעו בברל'ה בלהבות חביבה, ב-31 ביולי יופיעו בצוללת הצהובה בירושלים, ב-3 באוגוסט במועדון הזאפה בהרצליה וב-5 באוגוסט באלפנט שבקריית חיים. מיד אחר כך הם ישבו למסעות הארוכים באירופה, ואנחנו איתם