פסילות הרישיון של מופז - לא חוקיות
משרד התחבורה יצא במבצע אכיפה מתוקשר נגד עבריינים סדרתיים, אך בכך חרג מסמכותו. בית המשפט ביטל פסילות רישיון לעשרות נהגים שביצעו עבירות תנועה, בגלל מהלכים שבוצעו "בשרירותיות ובניגוד לכללי המנהל התקין"
בית המשפט העליון קבע: החלטת משרד התחבורה לשלול את רישיונם של עברייני תנועה סדרתיים, יושמה בשרירותיות ובניגוד לכללי המנהל התקין - ולכן יבוטלו פסילות הרישיון של נהגים רבים שביצעו עשרות עבירות תנועה. בפסק דין שפרסם היום (ב') בית המשפט העליון, קובע הרכב של שלושה שופטים כי פסילת רישיונם של עברייני תנועה לתקופה ארוכה, אותה יזם שר התחבורה הקודם, שאול מופז, נעשתה בניגוד לכללי המינהל התקין, וללא מסגרת חוקית הולמת. לכן, כך פסקו השופטים, פסילות הרישיון שנעשו בהתאם להחלטה - בטלות.
"ללא אמות מידה וכללים ברורים, אשר לאורם על רשות הרישוי להחליט האם לפסול את רישיונו של נהג", כותב שופט העליון סלים ג'ובראן, "הרי שההחלטות חוטאות בחוסר שוויון ולעתים בשרירותיות מעצם טיבן, ונוגדות את כללי המינהל התקין". פסק הדין בעניין התקבל לאחר שנהגים שרישיונם נפסל עתרו לבית המשפט העליון, בבקשה כי יבטל את שלילת רישיונם. במקביל, גם פרקליטות המדינה הגישה עתירה לבית המשפט העליון, וזאת בבקשה כי יבטל פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, שקבעו כי החלטת משרד התחבורה לשלול את רישיונם של עברייני תנועה סדרתיים נעשתה בניגוד לכללי המינהל התקין.
ה"שוטר" מופז בפעולה. ביהמ"ש: "הפסילות לטווח ארוך שרירותיות ובניגוד לכללי מנהל תקין" (צילום ארכיון: ששון תירם)
בסיכום פסק הדין, מוסיף השופט ג'ובראן כי רצונה של מדינת ישראל להילחם בתאונות הדרכים מבורך, אך "המטרה אינה מקדשת את האמצעים... הטיפול בנהגים המסכנים את הציבור חייב להיעשות לפי כללי המינהל התקין, ותוך הקפדה על הגינות, סבירות והיעדר שרירותיות והפליה". כדי להילחם כראוי בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה הסדרתיים, מסכמים שופטי העליון, "ראוי שנושא מהותי כמו פסילת רישיונותיהם של נהגים, לעתים למספר שנים, יוסדר לכל הפחות בתקנות".
מבצע הדגל של מופז
בתחילת 2008, הכריז שר התחבורה והבטיחות בדרכים דאז, שאול מופז, על מבצע לשלילת רישיונם של כ-120 נהגים שהוגדרו "עבריינים סדרתיים" - נהגים שצברו מספר רב של עבירות תנועה. מופז הבטיח כי מדי רבעון, יישלל רישיונם של כ-100 עברייני תנועה נוספים. בשיחה עם ynet כחודש לאחר תחילת המבצע, אמר מופז כי "לא יכול להיות שיבוא שופט וייתן להם (לעברייני התנועה) היתר לחזור לכביש, ולסכן חיים. יש לנו גיבוי מוחלט של שר המשפטים ומערכת המשפט. המלחמה שלנו בתאונות דרכים היא רב-תחומית, ואחד הנדבכים הוא בתי המשפט. הם חייבים לעזור במאבק הזה".
אלא שזמן קצר בלבד לאחר מכן, נתקלו מופז ומשרד התחבורה בביקורת קשה מצד בתי המשפט, שביטלו את פסילות הרישיון בטענה כי אלו נעשו ללא מסגרת חוקית הולמת. עיקר הביקורת נגעה לכך כי בפני פקידי רשות הרישוי, שהחליטו על פסילות הרישיון, לא עמדו כללים ברורים לפיהם ניתן לקבוע לכמה זמן יש לפסול את הרישיונות - או אף על-פי אילו קריטריונים ראוי לעשות זאת. למעשה, כך טענו שופטים, פקידי הרישוי הסתמכו אך ורק על גיליון ההרשעות של כל נהג. בפסק דין שפרסם בית המשפט לתעבורה בירושלים, נימק השופט אברהם טננבוים את החלטתו לבטל את פסילות הרישיון של תשעה נהגים: "לא ייתכן לפעול שלא על בסיס חוקי מתאים, ללא קריטריונים ברורים, וללא פרסום והודעה מראש".
בעקבות החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים, אליו הצטרפו בתי משפט נוספים - ובכלל זאת בתי משפט מחוזיים - עתרה המדינה לבית המשפט העליון, בבקשה כי יאשר את החלטתה לפסול את רישיונם של עברייני תנועה סדרתיים. מנגד, עתרו לבית המשפט העליון כמה נהגים שרישיונם נשלל במסגרת המבצע, וזאת לאחר שעתירות שהגישו בעניין לבתי משפט מחוזיים נדחו.
שיקול דעת רחב מדי
מבצע האכיפה של מופז התבסס על סעיף 56 לפקודת התעבורה, המתיר לרשות הרישוי לשלול את רישיונם של נהגים "שבדרך נהיגתם יש משום סכנה לעוברי הדרך". השלילה מותנית בביצוע של הליך שימוע הנערך לכל נהג, אם כי לרוב ההליך מיועד לפרוטוקול בלבד, ואינו משנה את ההחלטה לפסול את רישיונם של הנהגים.
בהחלטתם, מותחים השופטים ביקורת חריפה על הדרך שבה הפעילו משרד התחבורה ומשרד הרישוי את התקנה. "לפני פקיד רשות הרישוי אשר ישב בשימוע שנערך לכל נהג, לא היו כללים כלשהם המנחים אותו כיצד להפעיל את שיקול דעתו, קרי באילו נתונים מתוך עברו התעבורתי של הנהג עליו להתחשב יותר או פחות, מה משקלם של נסיבותיו האישיות, או סרגל כלשהו על-פיו יחליט לכמה זמן ייפסל הרישיון". כדוגמה לבעייתיות בהתנהלות משרד התחבורה, מציינים השופטים מקרים של מספר נהגים, שעברו מספר דומה של עבירות, אך לכל אחד נקבעה פסילת רישיון לתקופה שונה.
הוכחה לכך כי משרד התחבורה עצמו הבין כי אופן טיפולו בעברייני התנועה לקוי, אפשר למצוא בכך שבדצמבר 2008 גובשו לראשונה - כשנה לאחר תחילת המבצע - "הנחיות ליישום סעיף 56 לפקודת התעבורה". אלא שגם הנחיות אלה, שהעביר לפקידי רשות הרישוי סמנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, זוכות לביקורת מצד שופטי העליון. "ההנחיות מותירות את פקיד הרשות עם אותו שיקול דעת רחב אשר היה לפני פרסומן, כאשר אין בידיו אמות מידה ברורות די הצורך". השופטים מוסיפים כי גם עם ההנחיות החדשות, עלולות להתקבל החלטות לקויות ושרירותיות.
אביעד גליקמן השתתף בהכנת הכתבה