רעיון: איך לשכנע ספקנים שהאבולוציה התרחשה

יש לי רעיון. (לא, למעשה זה סתם מזל של מתחילים). הרעיון צץ במוחי כשהאזנתי להרצאתו של ג'רי א' קוין, גנטיקאי אבולוציוני מאוניברסיטת שיקגו, על סיפונה של אונייה בראשית מרס 2009. הפלגנו על גבי ספינת התענוגות זוֹידֶרדַם, שיצאה מפלורידה למסע מלווה בהרצאות מדעיות באיי הבהאמה, בארובה, בקורסאו, בפנמה ובקוסטה-ריקה.

• מה ניתן ללמוד מבני כלאיים על האבולוציה?
• מורה בארה"ב הורשע בביזוי האמונה בבריאה
• נפתחה ועידת הוותיקן בנושא הדרוויניזם
  

בריאתנים טוענים שמעולם לא צפינו בהתפצלות של מינים ביולוגיים. הנה קטע מכתבה שפרסם ג'ונתן ולס ב-31 בדצמבר 2008 באתר האינטרנט של הגוף הקרוי בשם הבלתי הולם "מכון דיסקברי": "הדרוויניזם תלוי בהתפצלות של מין אחד לשניים, שאז מתפצלים שוב ושוב, מתרחקים זה ומזה ויוצרים את תבנית ענפי העץ הנובעת מן התיאוריה של דרווין. והתמיינות כזאת לא נצפתה אף פעם".

הטענה הזאת הזכירה לי משפט שבו הואשם אדם שנשך את אוזנו של אדם אחר בקטטה בבאר. (במפתיע, מייק טייסון לא היה מעורב בה). אחד מעדי הראייה לתגרה עלה להעיד והסנגור שאל אותו: "האם ראית ממש במו עיניך את מרשי נוגס את האוזן הנדונה?". "לא," השיב העד, ועורך הדין המשיך: "אם כך, איך אתה יכול להיות בטוח שהנאשם באמת נגס באוזן?". על כך השיב העד: "ראיתי אותו יורק אותה". בידנו מאובנים, צורות ביניים, אנטומיה השוואתית, השוואות גנומיות - ראינו את כל מה שירקה האבולוציה.

ובחזרה לספינה. קוין דיבר על הכמות האדירה של ראיות מדעיות, בלתי ניתנות להפרכה, המוכיחות את האבולוציה (כדי לחוות את תמצית ההפלגה, אתם יכולים פשוט לקרוא את ספרו החדש של קוין "מדוע האבולוציה נכונה"). כמו דרווין לפניו, הזכיר קוין שהתפתחותם של זנים חדשים באמצעות ברירה מלאכותית היא מודל טוב להתפתחות האבולוציונית של מינים חדשים באמצעות הברירה הטבעית, ואז הוא העיר הערה על גזעי כלבים, המצויה גם בספרו: "אם בדרך כלשהי הגזעים המוכרים היום היו קיימים רק כמאובנים, הפילאו-אונטולוגים לא היו רואים בהם מין אחד, אלא מינים רבים - בוודאי יותר מ-36 מיני כלבי הבר החיים היום בטבע".

אפילו אוכלוסיות של אורגניזמים הקרובות זו לזו במידה רבה מאוד נחשבות בדרך כלל כמינים נפרדים אם יש סוג כלשהו של מחסום רבייתי המפריד ביניהן. ואין זה בהכרח אי-התאמה בכרומוזומים. זה יכול להיות הר, אם אינכם עזים. זה יכול להיות תל של חפרפרת, אם אינכם חפרפרות.

מחמד נור, מאוניברסיטת דיוק, שגם הוא נשא הרצאה במהלך ההפלגה, חוקר מחסומים רבייתים כאלה. בין הישגיו מדליית דרווין-ואלאס של האגודה הלינאית של לונדון, המוענקת פעם ב-50 שנה לחוקר בתחום האבולוציה. אם ג'ונתן ולס היה חוקר את 49 השנים המתאימות, הוא היה עשוי לטעון שבלתי אפשרי שמישהו יכול לזכות בעיטור הזה מפני שזכייה כזאת לא נצפתה מעולם.

נור חקר שני סוגים של זבובי פירות: דרוזופילה פסאודו-אובסקורה ודרוזופילה פרסימיליס. במעבדה הוא יכול לגרום לנקבת ד' פסאודו-אובסקורה להזדווג עם זכר של ד' פרסימיליס ולהביא לעולם כמה צאצאים פוריים. אבל בחוץ הדבר לא יקרה, היא שונאת את הריח שלו, את השירה שלו ואת ריקוד החיזור שלו.

אז הנה הרעיון שחיכיתם לו בסבלנות: בואו נניח שגזעי הכלבים הם מינים נפרדים. קחו שני גזעים שקיוט מביא כדוגמה בשל ההבדלים ביניהם: המסטיף האנגלי שמשקלו 80 קילוגרמים והצ'יוואווה שמשקלה פחות מקילוגרם. שניהם נחשבים בני אותו מין, כלב הבית או Canis lupus familiaris. בעיקרון, באמצעות הזרעה מלאכותית, אפשר ליצור סוג כלשהו של בן כלאיים או אולי צ'יוואווה מתפוצצת. אבל בואו נודה על האמת, הסיכוי היחיד שיש לזכר צ'יוואווה עם נקבת מסטיף הוא באמצעות טיפוס צוקים וציוד לחקר מערות.

אין ספק שביולוגים ממשיכים לשייך את שני סוגי הכלבים לאותו מין רק מטעמי צניעות. אבל כשהבריאתנים נלחמים בחינוך לאבולוציה בכל רחבי ארצות הברית, הגיע הזמן להפשיל שרוולים. בואו ניתן לצ'יוואווה הרועדת ובעלת העיניים הבולטות מין משלה. והנה, בני האדם חזו בהתפצלות מינים.

אנחנו יכולים לקרוא לכלב החדש "כלב עצבני" - C. nervosis. או C. cantseetheparadis - "כלב שאינו יכול לראות את גן העדן" - או C. canyoupresstwelveformepleasis - "כלב המבקש ללחוץ על קומה 12 בבקשה". למרבה הפלא כלבי צ'יוואווה עדיין נחשבים כ- C. lupus familiaris, תת-מין של הזאב. ולקרוא לצ'יוואווה זאב זה כמו לקרוא למישהו ממכון דיסקברי מדען.

המאמר התפרסם בגיליון יולי 2009 של סיינטיפיק אמריקן - ישראל