בדיקת ynet: שרים רבים נגד גירוש ילדי הזרים

יחידת "עוז" מתכוונת להתחיל בימים הקרובים בגירוש שוהים בלתי חוקיים יחד עם ילדיהם - אך מבדיקת ynet בקרב מקבלי ההחלטות - עולים קולות הדורשים מחשבה מחודשת באשר לצעד הגורף. מהבדיקה שנערכה אמש (יום ג') עולה כי רבים סבורים שיש לנהוג ביתר-חמלה כלפי הילדים ולא לגרשם מכאן. יצוין כי כמה שרים - בהם גם בכירים - נמנעו מלהשיב בסוגיה האנושית הקשה. בלשכת ראש הממשלה אמרו כי הם עדיין מנסים לגבש פתרון.

לפני כחודש החלה לפעול יחידת עוז, שאנשיה עצרו עד עתה מאות זרים. מייד עם האצת פעילות הגירוש - החלו הפגנות המחאה נגד הדרך שבה נוהגת ישראל בשוהים הלא חוקיים ובפליטים מאפריקה. פרט לגירוש, נמתחה ביקורת קשה על נוהל "גדרה-חדרה", המונע מהפליטים שישראל קולטת מלשהות באזור המרכז.

ההתנגדות לגירוש - כותרות אחרונות:

• יחידת עוז: 400 אזרחים זרים נעצרו - 120 גורשו
• ילדי העובדים הזרים: "בבקשה, אל תגרשו אותי"
• הפגנה למען הפליטים בת"א: "אל תכלאו ילדים"
• פליט מדרפור שנעצר: תנו לגור בתל-אביב
• זו מול זו: המפקחת מעוז והמסייעת לזרים
• עמוס עוז נגד עוז: גם ת"א צריכה לקלוט פליטים
  

ביחידת עוז טענו בימים האחרונים כי אין בידיהם עצורים בני 18 ומטה - פרט לאלו שהוריהם רוצים לעזוב מרצון. עם זאת, מנתוני מוקד הסיוע לעובדים זרים עולה כי שמונה קטינים - שבעה ממצרים ואחד מסודן - נמצאים במעצר. בנוסף, מפקד היחידה הודיע כי החל באוגוסט ייערכו פעולות אכיפה שיכללו מעצר וגירוש של משפחות על ילדיהן.

מתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בארץ שוהים 2,800 ילדים שהם בנים למהגרי עבודה או למבקשי מקלט - מרביתם מתגוררים בתל-אביב. על-פי החוק, עובדים זרים אינם מורשים להביא את ילדיהם לארץ. עובדת זרה שיולדת בישראל מאבדת את האשרה ועליה לעזוב את הארץ בתוך שלושה חודשים (לקריאת המסמך - לחצו כאן).

לאחר גלי הביקורת, ובעקבות פניית ynet - נמסר מלשכת ראש הממשלה, כי בשבוע שעבר קיים בנימין נתניהו דיון מקדמי, במטרה למצוא פתרון לילדים. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, למצוא פתרון הולם לסוגיה ההומניטרית, יחד עם הגורמים הרלוונטיים והמקצועיים.   

דיון מקדמי בממשלה. הפגנה נגד הגירוש בת"א (צילום: עופר עמרם)

יצוין כי שרים לא מעטים נמנעו מלהתייחס לסוגיה, למרות פניית ynet. בין השרים שסירבו להביע עמדתם - שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שר האוצר יובל שטייניץ, שר הביטחון אהוד ברק, השר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון וסגן שר החוץ דני איילון. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ טרם הגיב בנושא וכך גם עמיתו למפלגה, השר עוזי לנדאו. גם השר בני בגין לא הביע את עמדתו.

אחד מהשרים הבודדים שיצאו עד עתה בקריאה פומבית בנושא הוא שר החינוך, גדעון סער, שפרסם במוצאי שבת הודעה, בה נכתב כי פנה למשרד ראש הממשלה ולמשרד הפנים, על-מנת שלא יגורשו ילדי עובדים זרים.

ישי: לבחון לגופו כל מקרה של גירוש ילדים

שר הפנים, אלי ישי, אמר אמש ל-ynet כי הוא סבור שיש לגרש את הילדים יחד עם הוריהם - אך לא בכל מקרה. מלשכת השר, שמשרדו אחראי על יחידת עוז, נמסר כי ישי נפגש עם שר החינוך ודן עימו בנושא. ישי אמר לסער כי הוא מבין ומסכים עם הגישה ההומניטרית שבהצעתו. שר הפנים הבהיר כי ההורים יגורשו על פי חוק, וגם הילדים אמורים להיות מגורשים יחד עימם, שכן נוכחותם כאן אינה חוקית.

עם זאת, אמר ישי, רשות ההגירה פועלת באופן עצמאי ותבחן במקרה של גירוש ילדים כל מקרה לגופו.

"דרוש שינוי חקיקה", אמר שר הפנים. "אם החוק דורש שהילד יגורש עם הוריו, דרוש שינוי חקיקה. אני מבקש שכל הטיפול בילדים יהיה ברגישות יתרה, משום שמדובר בילדים".

חבריו של ישי לש"ס מסכימים כי יש לגרש את הזרים הלא חוקיים - אך חלוקים בשאלת הילדים. השר משולם נהרי אמר ל-ynet כי צריך לגרש את הילדים דווקא מתוך שיקול הומאני: "אם אתה שולח את ההורים - אתה בוודאי שולח גם את הילדים. לא מפרידים בין ילדים והורים, לא מפרידים משפחות". הוא נימק את עמדתו: "מדובר בשוהים בלתי חוקיים וזה דבר שנהפך להיות מכת מדינה. זה משפיע על הכלכלה של המדינה, גם מבחינה חברתית. יש גבול למה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו - זה בא על חשבון העובדים. האבטלה גוברת וכבר עכשיו יש מאות אלפי מובטלים".

השר לשירותי דת יעקב מרגי מתלבט בעניין הילדים. "כל העולם מטפל בבעיית ההגירה בצורה יותר רצינית מאיתנו. זה איום חברתי ותרבותי מהותי על המדינה. זו המדינה היהודית היחידה שיש לנו. לגבי הילדים אנחנו מדינה הומאנית. אי אפשר לתת תשובה כן או לא במכה אחת". הוא גם קרא להגביר את הפיקוח והשמירה בגבולות: "צריך לגרש את העובדים הזרים, אבל קודם כל צריך לחסום את הגבולות. זו שערורייה מה שקורה פה במדינה. למשל כל מה שקורה בערד בדרום - עיר שלמה מופקרת לטובת כל מיני מסתננים באצטלה של פליטים. אין פליטים יותר מדרפור, זו בדיחה", טען מרגי בשיחה עם ynet.

"לא לכלוא ילדים"  

השר מיכאל איתן הצטרף לעמדתו של שר החינוך. "איני רוצה לראות שוטרים ישראלים כולאים ילדים ישראלים שנולדו כאן, לומדים במערכת החינוך ומדברים עברית", אמר ל-ynet. השר ישראל כץ אמר כי הוא מתנגד לגירוש הילדים, "שאינו ערכי". לדבריו יש להסדיר את מעמדם של הילדים ולהשאיר אותם בארץ. השר יוסי פלד הוסיף בעניין כי הוא מתנגד ל"גירוש ילדי העובדים הזרים החיים כישראלים לכל דבר, משום הפגיעה ההומניטרית בזכויות האדם הבסיסיות". פלד סבור כי על הממשלה למצוא "פתרון הולם לבעיה רגישה זו".

שרי המפלגה העבודה שהסכימו להתייחס לנושא - מתנגדים לגירוש. שר הרווחה, יצחק הרצוג, דורש לנהוג בילדי העובדים הזרים בכפפות של משי. הוא טוען כי בנושא זה חייבת להיות מדיניות ממשלתית כוללת. הרצוג קיים לאחרונה דיון מיוחד עם ראש רשות האוכלוסין וההגירה היוצא, יעקב גנות, ותבע ממנו ומרשויות ההגירה לנהוג בזהירות וברגישות המרבית בילדי העובדים הזרים ולרענן את הנהלים בנושא זה גם בלשכות הרווחה.

השר הרצוג אמר ל-ynet: "יש לקיים דיון מערכתי כולל עם כלל הגורמים האמונים על הנושא, שכן מדובר בסוגיה כואבת שמעורבים בה ילדים רכים, שנקלעו לסיטואציה ביורוקרטית מורכבת. חלק מילדים אלו כבר נטמעו בחברה הישראלית ואנו מחויבים לתת להם מענה ולמנוע מהם סבל וצלקות נפשיות קשות בעתיד, בשל עקירתם ממקום הולדתם ומגוריהם".

"לנהוג כמו בגין בוויאטנמים"

מי שתומך באותה עמדה הוא השר אבישי ברוורמן, שמסר כי היה השר הראשון שפעל בנושא ושלח מכתב לפני שבוע וחצי למזכיר הממשלה, בבקשה להעלות את הנושא לדיון ולמנוע גירוש הילדים. "אני מבקש מראש הממשלה לעשות מעשה הומניטרי כדוגמת ראש הממשלה המנוח בגין, אשר קלט בישראל את פליטי הסירות מוויאטנם". מלשכתו של שר החקלאות, שלום שמחון, נמסר כי "השר שמחון מתנגד לגירוש ילדים".

גם מזכ"ל העבודה לשעבר, ח"כ איתן כבל, שותף לאותה דעה: "אני חושב שממשלת ישראל צריכה לנהוג לפנים משורת הדין כלפי אותם 1,200 ילדים, ולאפשר להם להיות אזרחי מדינת ישראל. 'כגרים הייתם בארץ מצרים'", ציטט. כבל חתם על הקריאה לראש הממשלה ושר הפנים בנושא.

גם באופוזיציה רבים סבורים כי יש להקדיש מחשבה נוספת ולמנוע פגיעה בילדים. ממפלגת קדימה נמסר כי מדובר בסוגיה כאובה, רגישה ובעלת מימדים רבים. "ישראל מחויבת לאמנות בינלאומית, כגון אמנת הפליטים, אשר מגדירה את האופן בו עליה לטפל בפליטים המהגרים אליה מאזורים מוכי אסון. והאמנה לזכויות הילד, אשר קובעת את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. אולם, אין הדבר חל על מרבית המדינות מהם מגיעים העובדים הזרים והמסתננים לישראל.

ישראל מחויבת לאמנת האו"ם - האם היא מקיימת?

יצוין כי באמנת האו"ם לזכויות הילד נקבע כי ילדים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט זכאים לשורת זכויות, בהן הזכות לחינוך, בריאות, רמת חיים נאותה ובטחון סוציאלי. לפי החוק הישראלי, הילדים זכאים לשירותי חינוך מלאים ולשירותי רווחה חלקיים, אך לא לזכויות ולשירותים המוקנים מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בקדימה טוענים כי הממשלה צריכה לנקוט במדיניות שלא תאפשר ותעודד כניסה ושהייה בלתי מבוקרת של גורמים שונים. מנגד, דורשים "לכבד את זכויות היסוד של כל אדם

ובודאי קטינים ולאפשר להם לקבל טיפול הולם במדינה כשלנו בכפוף להתחייבותה כשם שכתובות באמנה לזכויות הילד". קדימה מבטיחה לתמוך ולסייע לכל מדיניות שכזו.

יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון: "הפיתרון אותו אימצה ממשלת ישראל לטיפול בשאלת העובדים הזרים אינו מוסרי ועומד בניגוד לאמנת זכויות הילד, עליו חתומה מדינת ישראל. במקום לגבש מדיניות ברורה בנושא מהגרי העבודה ומשפחותיהם, בוחרת הממשלה בפתרונות כוחניים הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדברים: "יחידת עוז פועלת לפי החלטת ממשלה. במידה ושרי הממשלה יחליטו אחרת - היחידה תפעל אחרת".