בבאר שבע מחזירים את העסקים לעיר העתיקה
צעירים עוברים לגור בבתים התורכיים העתיקים ואמנים פותחים גלריות ומקומות בילוי מעניינים. גם העירייה והממשלה נרתמות לפתח את העיר העתיקה של בירת הנגב. כמובן, מחירי הנדל"ן עולים וחיי התרבות תוססים
העיר העתיקה בבאר שבע שימשה בעבר כמרכז החיים העירוניים וכלב-ליבה של העשייה התרבותית-כלכלית-מסחרית בעיר. מאז שנות התשעים, עם הקמתם של מרכזים מסחריים בפאתי העיר והזדקנות התשתיות, איבדה העיר העתיקה את מרכזיותה וננטשה על ידי רבים מאנשי העסקים. אלא שבשנים האחרונות חלה תפנית בתדמית הארכאית, והעיר העתיקה מתעוררת מחדש: מחירי הנדל"ן עלו וצעירים החלו להתעניין באזור.
כחלק מהתוכנית לפיתוח הנגב, הוקצו 18 מיליון שקל לפיתוח העיר העתיקה בבאר שבע. יחד עם זאת, להמשך עבודות הפיתוח נדרש תקציב נוסף. השבוע אישרו בוועדת השרים לענייני נגב-גליל סכום של 4 מיליון שקל לנושא. השר לפיתוח הנגב הגליל והמשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, אמר לאחר האישור, כי "אנחנו רוצים להביא לשינוי שישפיע על התושבים בנגב. הפיכת העיר העתיקה למוקד משיכה תיירותי, מרכז תרבות בילוי ופנאי, יביא להפיכת באר שבע למקום צעיר ותוסס".
בערים אחרות, דוגמת צפת וראש פינה, כבר הבינו את החשיבות שבפיתוח העיר העתיקה. יתירה מכך, העיר העתיקה בבאר שבע עשויה להיכלל ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, בזכות האתרים ההיסטוריים שבה - היא תוכננה על ידי אדריכלים מאירופה בתקופת השלטון העותמני והבתים נבנו בהתאמה מרבית לאקלים המדברי - אולם במשך שנים היא נותרה מוזנחת. על פי תוכנית החומש לשיקום העיר העתיקה, שמובילה עיריית באר שבע, ישופרו מערכי התנועה, ייתוספו מקומות חנייה, יוקם מרכז מבקרים לתיירים במתחם באר אברהם בהשקעה של 2 מיליון דולר, וייבנו יחידות דיור חדשות לצעירים.
שלומי ביטן, מנכ"ל החברה הכלכלית של העירייה, מקווה, כי "בעוד חמש שנים, העיר העתיקה תהפוך למוקד הבילויים של אזור הדרום". הוא מציין, כי בעוד מספר חודשים יסתיימו עבודות השיפוץ ברחוב אנילביץ', ועם קבלת התקציב החדש יחלו בעבודות פיתוח גם ברחוב האבות. עד עכשיו גייסה החברה 43 מיליון שקל ממשרדי הממשלה השונים ומתורמים לצורך שיקום העיר.
בנוסף, העירייה מקדמת יחד עם משרד השיכון תוכנית חדשה שנועדה להגדיל זכויות בנייה בעיר העתיקה, ולאפשר ליזמים להקים מיזמים בתחום המגורים והמסחר, בהתאם למאפייני המקום. "אני מאמין גדול בתוכנית רב-שנתית, עם חזון פורץ דרך", אומר ראש העיר, ראובן (רוביק) דנילוביץ' . הוא מסביר, כי יאפשרו ליזמים לבנות מבנים למגורים, ובלבד שיתאימו מבחינה חזותית לרוח המקום. ביטן מוסיף, כי "זיהינו מספר מתחמים, שחלקם בבעלות העירייה או בבעלות ממשלתית, שניתן לנצל אותם לטובת הקמת מבנים למגורים ולמסחר".
העיר העתיקה עתידה להיות אבן שואבת גם בתחום החינוך והמדע. תוך כשנתיים יסתיים פרויקט פארק המדע, בשיתוף עם קרן רש"י, בעלות של כ-30 מיליון דולר. הפרויקט ייתן מענה לתלמידי מערכת החינוך באזור הדרום, בכל הנוגע ללמידה דרך חוויה.
היופי מציץ מבעד לפיח
"מי שמחפש אסתטיקה בא לעיר העתיקה", אומר אורן עמית (31), שעבר לאזור לפני כשנתיים וכיום מתגורר בבית תורכי משופץ ברחוב נגבה. "ברוב המקומות פה, היופי נסתר, מתחבא מאחורי הפיח, אבל בחלק גדול מהם מתחילים לראות את הפוטנציאל. האתגר שלנו כתושבים הוא לגלות עוד מקומות כאלה. יש פה אמנים ומוזיקאים צעירים, ויש עושר תרבותי".
בעיר העתיקה החלו לקום קבוצות צעירים מלוכדות, שהפכו את המקום לאטרקטיבי גם בעבור אנשים נוספים. דני מכליס (36), למשל, עבר לפני כשלוש שנים לרחוב הגר ולפני כשנה וחצי פתח במקום סטודיו לצילום וגלריה. "זה מקום עם הרבה פוטנציאל. בשלוש השנים שאני פה רואים שינוי, שלא היה אפשרי ללא האנשים שעברו לכאן".
שירן חורי (27) עברה לעיר העתיקה במרס 2009. "חשבתי לעצמי: או שאני עוזבת את העיר, או שאני עוברת לעיר העתיקה. יש פה משהו מיוחד ושונה, קהילה של אמנים וצעירים היוצרים מעין אווירה של קיבוץ".
"כשעברתי לגור פה שאלו אותי אם זו הצהרה פוליטית", אומר נור שימעי (34), שעבר הנה לפני כשנתיים. "הייתה למקום סטיגמה של נרקומנים וזונות, אבל מהר מאוד הבנתי שהגעתי למקום מדהים. זה מקום שמגלים אותו והוא מגלה אותך".
גם חלק מאנשי תנועת אור משימות עברו להתגורר בעיר העתיקה. אופיר פישר (33), סמנכ"ל פיתוח ואחראי על גיוס המשאבים, סיפר כי עברו לעבוד כאן לפני כשלוש שנים, מפני שראו את הפוטנציאל של המקום להפוך למרכז לצעירים. "לפני שלוש שנים ערכנו סקר שקבע, כי התעסוקה היא לא הגורם מספר אחד להישארות צעירים בדרום. דווקא החוסר בחיי תרבות אצל הצעירים הוא זה שגורם להם להעדיף לחזור לתל אביב. הם מעדיפים לאכול סושי באחת בלילה בשדרות רוטשילד. שם נמצאת האמנות, הגלריות והמועדונים".
לשיטתם של פישר וחבריו, התרבות היא אחד מהמפתחות לשינוי פני העיר העתיקה. רק בשנה האחרונה נערכו במקום קרוב למאה אירועים. עיריית באר שבע אף הסיטה השנה את אירועי הקיץ לאזור, ובזכותם צפויים לבקר כ-40 אלף איש ברחובות העיר העתיקה.
גם בעלי עסקים חדשים הגיעו הנה. חגי עין-דור ושחר עודי, בני 25, מבעלי בית הקפה "גקו", שהוקם לפני קצת יותר משנה ברחוב סמילנסקי, בחרו במקום בגלל האופי. "זה לא המרכז המסחרי. לעיר העתיקה יש אופי יותר קלאסי ורומנטי", אומר עין-דור. "אנשים שמגיעים אלינו הם סטודנטים, מרצים, רופאים והמון תיירים. רוב היום אנחנו מדברים אנגלית יותר מאשר עברית. יש לנו קהל חוץ גדול מאוד". לדבריו, העסקים משתפרים מיום ליום. "כשאתה עושה משהו טוב, אנשים באים אליך".
השר שלום ציין, כי פרויקט העיר העתיקה הוא בבחינת שינוי פני העיר תוך שימור המאפיינים ההיסטוריים של המקום, שימור המבנים והמרקם האורבני. "השימוש במבנים ההיסטוריים ייחד את המקום ויהפוך אותו לאתר בילוי שיגיעו אליו מכל הארץ. רובע הסטודנטים שיוקם במקום והסטודנטים שכבר נמצאים בעיר העתיקה הם רק הסנונית הראשונה לשינוי החברתי שעתיד לקרות במקום".
לפנייה לכתב/ת 
בתים שנבנו בתקופה העותמנית. רחוב בעיר העתיקה
צילום: דני מכיליס
מומלצים
