כן, לגרש אותם

מאז שהחלה לפעול יחידת "עוז" לגירוש עובדים זרים לא חוקיים מישראל, המדינה גועשת ורועשת. פתאום קמו לתחייה כל יפי הנפש, ונזכרו כי מתחת לאפם, במרחק נגיעה מהם, מתנהלת מדינה שונה, אחרת.

ריבוי עובדים זרים בלתי חוקיים בישראל תורם לחיזוק העבדות המודרנית. כן, צריך לומר זאת במילים ברורות, מבלי להתיפייף יתר על המידה. לדאבוני הרב, אני הוא זה שמסתובב בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. שם, בין הפחונים, בין בתי הבושת, בין הנרקומנים ובמילים אחרות: בין דחויי החברה כולם, שם הם חיים. מי שנפגש עם המציאות העגומה עמה מתמודדים אותם זרים מדי יום, דמעות עולות בעיניו.

בלב תל אביב מסתובבים אנשים זרים שהפכו עבור חלק מתושבי העיר לצל חולף. איש לא רואה אותם, איש לא שומע אותם. הם לא עניינו איש מאותם מפגינים שמזדעקים כעת למענם. איפה היו כל אותם מפגינים עד עכשיו? רובם לא באו להושיט להם יד כדי שיחיו כבני אדם. הם היו בבחינת רחוק מהעין - רחוק מהלב.

זרותם מתחזקת דווקא במדינת תל אביב. הם העבדים המודרניים, רבים מאלה שמוחים כעת נגד גירושם העתידי, מנצלים אותם בשל מצוקתם הקשה. חברה שמכבדת את האחר לא יכולה לקבל תופעה כזו. פשוט נוח לנצל אות אותו שחור מגאנה שמנקה את הבית ב-10 שקלים לשעה. לכן הישראלים רוצים להשאיר אותם כעת בחצר האחורית שלהם.

כוח עבודה זול מייצר עבדות. אם אכן כל אותם מפגינים מעוניינים בהשארתם, עלינו לאפשר להם לחיות בכבוד. לעבוד בשכר מינימום. אבל לא לתת להם לחיות במיץ של הזבל, לא להעסיק אותם 18 שעות ביום בשכר עלוב. לא ראוי שנרשה לתופעה כזו להתרחש בישראל: אנשים שקופים מסתובבים ביננו, לאף אחד לא אכפת באמת באלו תנאים הם חיים, לא כל שכן באלו תנאים הם עובדים.

רבים נזעקים נוכח ה"גירוש". ביטוי לא אסתטי? לא תל אביבי? צאו מהבועה, צאו. עדיף לעובדים הזרים, המושפלים ממילא, לשוב למולדתם. לדלות שלהם, לבית שהשאירו, למשפחה שהותירו מאחור באפריקה הרחוקה או במזרח הרחוק. שם לפחות הם יזכו לכבוד, יתייחסו אליהם כשווים. הם לא יהיו צל חולף, אלא בני אדם. אמנם עניים, אך לפחות יחייכו אליהם חיוך לא מאולץ כמו זה שרוב התל אביבים מכבדים בו את פניהם.

את הגירוש יש לבצע בעדינות וברגישות, אבל גם בנחישות. להשקיע בהסברה ולהעביר מסר ברור לפיו עדיף להם לחיות בכבוד במולדתם, מאשר כזרים בארץ ששונאת זרים, ובעיקר בעיר שמדחיקה זרות. הם באו לפה כדי לחפש עבודה, לפרנס משפחה, אחרי שקראו בתנ''ך אודות דמותו של העם היהודי: רחמן ועוזר לזולת. בפועל, הם מצאו ישראל מכוערת, דו פרצופית.  

רון חולדאי וחבר מרעיו לא יראו לאותם זרים את החלקים הנוצצים של העיר. הם לא ישתפו אותם במתרחש במחוזות אלו. תל אביב חוגגת מאה שנה. האם גם הזרים חוגגים איתה? האם בשכונות המגורים שלהם הוצב שלט קטן לציון החגיגות? הרי התחנה המרכזית והאזור שבו חיים העובדים הזרים, הם בעצם מחוץ לתל אביב.

לראש העיר של מדינת תל אביב כדאי להביט גם על עניי עירו. בישראל ובעיקר בתל אביב ובפריפריה חיים בעלי תעודות זהות כחולות ששירתו בצבא ומשלמים מסים. ישראלים כחול-לבן שחשים את הזרות היטב. בעירו הנוצצת והמנותקת לא מכניסים למועדונים שחומי עור. עכשיו יש טרנד חדש: גם חיילים במדים לא מורשי כניסה למועדונים, משום שהם מזכירים את הכיבוש. מה אומר על זה ראש העיר? לא כדאי לטפל בבעיות האקוטיות האלה לפני שניגשים לטיפול בנושאים פופוליסטיים, על מנת לצבור פופולאריות?