בת 40 - ניסתה הכל, ומעולם לא חוותה אורגזמה

לפני כמה שבועות הוזמנתי לדבר בכנס רפואי על נקודת הג'י. אני הייתי אמורה לשכנע את הקהל שנקודת הג'י קיימת, ואילו רופא נוסף היה אמור להסביר לקהל מדוע נקודה זו אינה קיימת.

לפני שאספר על מה דיברנו, הנה רקע קצר: נקודת הג'י נקראת על שמו של ארנסט גרפמברג, שגילה ב‭1950-‬ נקודה או אזור הנמצאים בקיר הקדמי של הנרתיק, במרחק של כ‭4-‬ ס"מ מהכניסה לנרתיק, שגירוים גורם לאורגזמה חזקה במיוחד. גרפמברג זכה בתהילה, אבל למעשה כבר במאה ה‭17-‬ גילה את הנקודה הזו דה-גראף, חוקר אנטומיה שטען כי בקדמת הנרתיק יש אזור הדומה לערמונית של הגבר ומפריש חומר שדומה לחומר המופרש על ידי הערמונית. בשנות ה‭90-‬ של המאה הקודמת עלה הנושא שוב לכותרות, והפעם על ידי צמד האחיות האמריקאיות ברמן, חוקרות ומטפלות בתחום המיני.

היו חוקרים שטענו שלא לכל הנשים יש את נקודת הג'י. הם הצליחו להדגים זרימת דם מרובה באזור המדובר רק אצל נשים שהגיעו לאורגזמה, ומכאן ניסו להוכיח שנשים שלא הצליחו לחוות אורגזמה חסרות את האזור הנשגב. אבל ברור שאם אין אורגזמה לא תהיה התרכזות של דם באזור, כיוון שללא גירוי - הדם לא מתרכז. ואם הדם אינו מתרכז, הרי לא ניתן לזהות אותו.

ובחזרה לכנס: אני טענתי שנקודת הג'י קיימת, עמיתי טען שבלאוו הכי מה שגורם לנשים לגמור זו מילה טובה ואולי גם טבעת יהלום, כך שנקודת הג'י אינה פונקציה בעלת ערך. הקהל הריע בנימוס גם לי וגם לו, ואני מניחה שכל אחד הירהר באורגזמות במתחם הפרטי שלו.

אורגזמה נשית היא קטע מורכב, ולמרבה הצער כ‭40%-‬ מהנשים כלל אינן חוות אותה. אצל גברים ההנאה מתבטאת בזקפה ובשפיכה, ואילו כבודה של בת מלך פנימה – יש גירוי שמתבטא בלחות בנרתיק, לעיתים חשים בהתנפחות של הדגדגן, אך אין ביטוי פיזי נוסף נראה לעין. אצל כ‭80%-‬ מהנשים שמצליחות לגמור האורגזמה נובעת מהדגדגן. כ‭20%-‬ מגיעות לאורגזמה נרתיקית או מנקודת הג'י.

נשים רבות מספרות שהן פתוחות ומודעות ואוהבות את בן זוגן, אבל לא מצליחות להגיע לאורגזמה. הרבה נשים שמגיעות לטיפול מבקשות תרופה שתסייע להן להשיג את האורגזמה המיוחלת. למרבה הצער, אין טיפול תרופתי כזה.

תרגיל בהתבוננות 

גם האישה שנכנסה לחדרי ביקשה טיפול תרופתי שיגרום לה סוף-סוף לחוות אורגזמה. היא הייתה כבת ‭,40‬ אישה נאה ומאוד נמרצת. היא התיישבה, ביררה כמה זמן יש לה, לא ממש חיכתה לתשובה ומיד הסבירה באריכות שהיא פה מפני שהיא לא גומרת.

היא אוהבת מין ומרגישה משוחררת וחופשייה, אבל אף פעם לא הצליחה להגיע לאורגזמה. היא קראה ספרים ונפגשה עם

 מטפלים, אבל השיא שהיא חולמת עליו רק הולך ומתרחק. בעלה, סיפרה, קשוב ואכפתי ומנסה לגרום לה ליהנות בכל דרך, אבל שום דבר לא עוזר. היא ניסתה, בהמלצת חברות, לאונן עם ה"דוש" במקלחת, אבל הרגישה רק ריגוש קל.

ניסיתי להשחיל מילה או שתיים, לברר מה מעשיה, מה מעשיו של בעלה, האם יש להם ילדים וכדומה, אבל היא הייתה אחוזה בשטף דיבור. בין לבין היא הבהירה לי שבעצם היא לא באמת מאמינה שאצליח לפתור את הבעיה שלה.

כשסיימה לירות את דבריה, הביטה בי בכובד ראש ושאלה אם אני חושבת שאני יכולה לעזור לה. התבוננתי בה בכובד ראש נגדי ואמרתי שעדיין אינני מכירה אותה, אך אין לי ספק שחוסר האמון שלה ביכולת שלי לעזור לה לא יקל עלינו את המלאכה. היא אמרה שהיא מוכנה לנסות הכל והתחילה לפרט שוב את כל הספרים שקראה, הפורומים שנכנסה אליהם ותוכניות הטלוויזיה שצפתה בהן כדי ללמוד את הנושא.

שאלתי אותה אם בעלה יהיה מוכן לבוא לטיפול יחד איתה. היא אמרה שבוודאי יסכים, אבל היא לא בטוחה שהיא מעוניינת בזה, מפני שהיא מרגישה שזו הבעיה שלה ושהיא אמורה לפתור אותה בעצמה. "היעדר האורגזמה אכן בעיה שלך‭,"‬ אמרתי, "אבל הבעיה הזו מקרינה ומשפיעה על הזוגיות שלכם‭."‬

היא אמרה שתחשוב על כך וביקשה שנתחיל מיד בטיפול. היא גם דרשה לדעת מה התוכניות המדויקות שלי ואילו בדיקות אני מתכוונת לרשום לה. היא המשיכה במתן הוראות ואמרה שעליי לרשום לה בדיקות הורמונליות, כולל בדיקת ההורמון הגברי, כי סיפרו לה שטיפול בהורמון גברי יכול לעזור.

היה משהו מעייף באינטנסיביות שלה, ובכל זאת הסברתי לה בסבלנות שמאחר שיש לה חשק, ההורמון הגברי, וגם שום הורמון אחר, לא משחקים כאן תפקיד. אין לה בעיה פיזית אלא קושי אחר, שננסה לפתור אותו. "אבל‭,"‬ חזרתי ואמרתי, "כדי שאוכל לעזור לך עליי להכיר אותך טוב יותר‭."‬ היא שוב אמרה שקראה והתנסתה, וגם בעלה ניסה. ידעתי שהיא עשתה דברים, אבל הרושם שלי היה שהיא לא באמת הרגישה אותם.

שאלתי אותה אם יש לה בעיה לעמוד עירומה מול הראי. היא הביטה בי בתוכחה ואמרה שלא. החלטתי לשלוח אותה הביתה עם תרגיל: לעמוד עירומה מול המראה, לבחון את גופה ולכתוב מה היא אוהבת בו. היא מיד קפצה ושאלה מה זה קשור לטיפול. חוץ מזה היא יכולה לתת לי את התשובה כאן ועכשיו. אמרתי שאני לא רוצה תשובה כאן ועכשיו אלא רק אחרי שתעמוד מול הראי, תבחן את עצמה בתשומת לב ותכתוב רק מה היא מחבבת בגוף שלה.

הדגשתי שתמיד קל לנו יותר לשים לב לשלילה, לכן אני מבקשת שתתמקד רק בדברים הטובים.

להיות לא מושלמת

לפגישה הבאה היא הגיעה לבד. אמרה שעדיין לא החליטה אם לשתף את בעלה בטיפול. ביקשתי ממנה לספר לי על התרגיל. היא אמרה שלא היה לה זמן, והיא ביצעה אותו רק בליל אמש, ומיד שלפה דף קטן ומקומט והחלה להקריא. היא אהבה את הגבות שלה, את כפות הידיים והרגליים ואת הצוואר וקו המחשוף. "גם הברכיים שלי בסדר‭,"‬ אמרה בסיפוק.

ציירתי קווי מתאר של דמות אישה וביקשתי ממנה לסמן בטוש את האיברים שהיא כתבה שהיא אוהבת בעצמה. היא שאלה

 אותי בבוז אם אנחנו בשיעור אמנות. אמרתי לה שאולי מכאן תבוא מעט מודעות. הושטתי לה את הטוש והיא סימנה את האיברים שציינה. שאלתי אותה אם היא יכולה לספר לי משהו על הסימנים האלה. היא אמרה שהיא רואה רק צבע צהוב.

אין משהו שמאפיין את האזורים שבחרת? שאלתי. האמת היא שהתחלתי להתרגז, הרגשתי שהיא עושה כל מאמץ כדי לא להיכנס לטיפול. לקחתי טוש אדום וסימנתי את השדיים, את איבר המין ואת העכוז. סימנתי גם לב קטן במרכז הראש. שאלתי אותה מה לדעתה היא שכחה לציין. "אני לא אוהבת את החזה שלי, אז למה שאסמן אותו‭"?‬ ענתה.

אמרתי שנראה לי שאיברי המין לא כלולים במודעות שלה, אלא רק החלקים החשופים לעולם. "אולי‭,"‬ הוספתי, "את עסוקה כל הזמן באיך את נראית מבחוץ, ולכן לא מצליחה להרגיש דברים מבפנים‭."‬

הרגשתי קצת עייפה מההתנגדות שלה. ביקשתי שתבצע תרגיל נוסף, שבו תתבונן תוך כדי שכיבה עם מראה בין הרגליים על איבר המין שלה. אחרי שתסתכל עליה לגעת בכל אזור ואזור ולנסות להרגיש את ההבדל בתחושות, ואז עליה לכתוב מה הרגישה לפני ותוך כדי ביצוע התרגיל. היא הסבירה לי שהיא מכירה את איבר המין שלה בעל פה. אמרתי לה שאני יודעת, אבל שתנסה בכל זאת. הפצרתי בה שבפעם הבאה תבוא עם בעלה.

היא חזרה, יחד איתו. הוא סיפר שהיא ביישנית ואינה מוכנה לקיים איתו יחסים באור. היא עסוקה באיך היא נראית ומה הוא חושב עליה, היא לא משמיעה קולות כדי שהילדים/השכנים/הציפורים לא ישמעו, היא לא מרשה לו לגעת באזוריה המוצנעים בלי שתכוון אותו. הוא מנסה דברים חדשים, אבל היא מעדיפה את הישנים‭...‬

במהלך הטיפול היא למדה ליהנות מהגוף שלה ולהכיר אותו. היא למדה לא להיות מושלמת, לשחרר שליטה, להקשיב לאחרים ולעצמה. ואז גם באה האורגזמה.

האורגזמה הנשית, ואין זה משנה אם היא מגיעה מהדגדגן או מהנרתיק, היא קשה יותר להשגה מחד ופחות נראית לעין מאידך. כדי שאישה תגיע לאורגזמה עליה להכיר היטב את גופה ואת המקומות שגורמים לה הנאה. היא צריכה להיות מספיק משוחררת עם בן זוגה כדי לכוון אותו למקום, למגע ולקצב שיגרמו לה הנאה. היא צריכה גם להיות מספיק משוחררת עם עצמה כדי לאבד שליטה ולתת לעצמה ליהנות עד כלות.

הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח בילינסון