אל תזדעזעו, הצילו נפשות
"רבנים הביעו תדהמה וגינו את הירי לעבר הנערים במרכז ההומו-לסבי, אך למרות הרצון הטוב למערכת החינוך הדתית אין יכולת להגיש עזרה לבעלי הנטייה החד מינית האבודים בישיבה". חיים אלבום קורא להפוך את התדהמה למעשה
הטרגדיה הנוראה במוצאי שבת חשפה בפני הציבור את מיקומה של קבוצות התמיכה לנוער ההומו-לסבי - המקום היחיד בו הם יכולים לשאול שאלות, ולהבין שהם לא לבד. הבלבול והפחד שלהם איננו ניתן לתיאור או להבנה למתבונן מן החוץ.
אני אינני מתבונן מן החוץ. חוויתי על בשרי את אותם שנות התבגרות איומות כשגיליתי שנטייתי המינית שונה מנטיית חבריי לישיבה התיכונית בר"ג ולסניף בני עקיבא "רמת חן". לא היה איש שיכולתי לשוחח אתו על הנושא. חשבתי שאני ההומו הדתי היחיד בעולם, שמעתי מכל עבר שהקב"ה שונא הומואים, וסחבתי את כל כובד הפחד על כתפיי עד אשר כמעט וכרעתי תחת העומס.
זה היה במוצאי שבת, לפני 11 שנה, עת שכבתי במיטתי שבישיבת ההסדר ובכיתי לבורא עולם. נפשי עייפה מהמלחמה האינסופית בי ובתחושותיי. להיות בחור הומו בישיבה זה כמו להיות בחור סטרייט באולפנה של בנות. אין לאן לברוח ואין במי להתנחם. רציתי להיעלם. יצאתי אל החשיכה. אורות הכביש מרחוק קראו לי לבוא. בחביון לבי קיוויתי שמישהו יצא ויעצור אותי מללכת אל מותי. חלפתי על בית המדרש ועל בתי האברכים אך איש אינו הבחין בי. התייצבתי באמצע הכביש ברגליים כושלות, מחכה למכונית הראשונה שתטיס אותי מכאן אל עולם שכולו טוב, אך הכביש ההומה מעולם לא היה כל כך ריק ועזוב כאילו גם הוא התייאש ממני.
למחרת נשלח אלי מלאך משמיים בדמות ראש הישיבה שלי, שפתח מיוזמתו שיחה בנושא זה, ברגישות ובאומץ, הפנה אותי לטיפול ולעזרה, וכך הציל את חיי.
לא הייתה חשיבות הטיפול הפסיכולוגי כגודל חשיבות ההכרה של הרב במצוקתי. האדם הראשון והיחיד בעולם שנגלה לו סודי בחר לא להפנות אלי עורף, לא לשפוט ולא לצטט פסוקים, אלא לתת מקום והכרה לכאב ולמצוקה שלי ובכך החזיר לי את האמונה בעצמי ואת הרצון לחיות.
למרות כברת הדרך שעברתי, ולמרות שכבר יצאתי מהארון ואני מרגיש בטוח ושלם בזהותי המינית ובזהותי הדתית כאחד, ואולי גם בעקבות התבטאויות קשות ומשולחות רסן של רבנים ושליחי ציבור אחרים, חשתי במוצאי השבת האחרונה שהפיגוע
הנתעב בתל אביב רצח שוב את אותה הכרה קריטית במצוקתי, היא מצוקת הציבור ההומו-לסבי כולו.
ועל כן אני פונה אליך, ר"מ, יועץ חינוכי או ראש ישיבה תיכונית; ואני פונה אלייך, קומונרית, מחנכת או מנהלת אולפנה. בכל מוסד חינוכי ובכל קבוצת בני נוער יש את אותו אחוז מסוים של צעירים המגלים בעצמם כי הם בעלי נטייה חד מינית. ילדים יקרים אלו נמצאים בבדידות איומה ובבלבול גדול יום ויום ובמיוחד בימים קשים אלו. למרות הרצון הטוב, אין כל יכולת למערכת החינוך הדתית להגיש להם עזרה אמיתית, בגלל בורות וחוסר ידע. אנשי חינוך ורבנים רבים לא למדו מעולם את הנושא ואינם יודעים כלל כיצד להתחיל לגשת אליו.
הרבנות הראשית הביעה תדהמה וזעזוע מן האירוע, אני קורא לכולנו להפוך את התדהמה למעשה.
פתחו את הדלת והזמינו הומואים ולסביות דתיים לבוא ולחלוק עמכם את סיפור חייהם, את המצוקות ואת הקונפליקט הדתי שחוו. היעזרו בשוב"ל, התארגנות צעירים איכותית במיוחד, כדי ללמוד את הנושא מכלי ראשון, כדי לשאול את השאלות הנוקבות וכדי להישיר מבט אל הנושא הזה בצורה צנועה ואמונית.
אל תזדעזעו, הצילו נפשות!
חיים אלבום, במאי "ואהבת", המספר את סיפורו של תלמיד ישיבה המגלה את נטייתו החד מינית. הכתובת של שוב"ל - shovalgroup@gmail.com.