העובר חש האורגזמה של האם: עובדות מהרחם

1. חוויות מהרחם

החוויות שעוברים חווים ברחם מהוות את הבסיס לתחושת הביטחון והאמון שלהם אחר כך כמו גם לרגשות וליכולת החשיבה.

2. שדר מהטלוויזיה

השמיעה מתפתחת כבר בשבוע ה־16. מחקרים הראו שתינוקות מזהים את אות הפתיחה של סדרת הטלוויזיה שהייתה חביבה על אמם במהלך ההיריון.

3. האם חירשת, התינוק לא מדבר

השפה ששומעים העוברים מניחה את הבסיס להתפתחות הלשונית שלהם, וכך נמצא שילדים לאמהות חירשות נמצאים בעמדת פתיחה נחותה והתפתחותם הלשונית איטית יותר.

4. הטראומה עוברת הלאה

לא רק גירויים חיוביים אלא גם גירויים טראומתיים המתרחשים בסביבת האם ההרה, נחקקים בזיכרון העובר ומעצבים את אישיותו. כך למשל, עוברים שהיו בבטן אמהות ניו יורקיות בזמן אסון התאומים הראו סימנים של פוסט טראומה בילדותם.

5. בשבילי רק מיץ גזר

גם הטעמים שהעובר טועם במי השפיר נחקקים בזיכרונו. מתברר שתינוקות שאמהותיהן צרכו באופן קבוע מזון מסוים בזמן ההיריון (כמו מיץ גזר), פיתחו העדפה מובהקת לטעם הזה.

6. לטייל בבטן

אם תניחו את ידכם על בטן הריונית בצד אחד ואחר כך "תטיילו" איתה לאורך הבטן תחושו כיצד העובר זז מצד אחד לשני בעקבות תנועת הידיים.

7. אורגזמה? לא רק לאמא

העוברים חשים גם את חוויית האורגזמה של האם. בזמן זה מתרחשים אצלם שינויים ניכרים בדופק הלב.

8. מתאמן ברחם

אפילו מסלולי התנועה שהעובר עושה בתוך הרחם נחקקים בזיכרונו. חוקרת העוברים וכותבת הספר: "מעובר לילד",

 אלסנדרה פיונטאלי, הראתה שילדים נוהגים לחזור מחוץ לרחם על תנועות שבהם התאמנו ברחם. הקלטות אולטרסאונד של תאומים הראו שזוג תאומים שנהג לחכך אפים זה בזה בתוך הרחם, המשיך במנהג זה גם כמה שנים אחר כך.

9. עובר פעלתן - תינוק שובב

פיונטאלי הראתה גם שעוברים מגלים כבר ברחם את המזג שיאפיין אותם מאוחר יותר כשיהיו ילדים ואנשים.

10. דו־שיח עם העובר

הידעתם? אפשר להתחיל לנהל דו־שיח עם העובר אחרי השבוע ה־24. לדו־שיח הזה קוראים הפטונומיה. למעשה, זו שיטה המסייעת לשכלל את הקשב ואת התקשורת עם התינוק שבבטן. במהלך ליווי היריון הפטונומי לומדים ההורים באמצעות מגע ולחיצות 'לזמן את העובר' לפגישה ולתקשר איתו. אפשר להתחיל לתרגל שיטה זו החל מהחודש החמישי.

• ייעוץ מקצועי: ד"ר קרלוס רוזנברג, רופא נשים מיילד, מייסד "הרחם", מרכז לליווי משפחות בהיריון בגישה הוליסטית, מוסמך לליווי זוגות בהיריון בגישה הפטונומית מטעם CIRDH, צרפת; ד"ר עופרה לובצקי, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית ומומחית בתחום של טרום לידה ואחריה.