הרופא שהציל אלפים: "הצילו אותי, תנו לי לחיות"
ד"ר בוריס דביר, אורתופד שעבד בבית חולים מאיר, נדבק מאחד מחוליו בהפטיטיס. לאחר שהכבד קרס, עבר השתלת כבד בארצות-הברית שנכשלה. כעת הוא מאושפז במצב אנוש. מנהל טיפול נמרץ בבילינסון: אם לא יעבור השתלה נותרו לו ימים עד שבועות לחיות
לאחר שריפא והציל אלפי חולים, ד"ר בוריס דביר זועק לעזרה כשהוא בסכנת חיים מיידית. דביר שנדבק מאחד מחוליו בנגיף הפטיטיס C הקטלני, עבר כבר השתלת כבד אחת שנכשלה. לפני כשבועיים הידרדר מצבו, כשבמהלך הטיפול בו קיבל מנת דם לא מתאימה שהביאה לקריסת מערכות גופו. כעת, ללא השתלת כבד דחופה הוא יודע כי בתוך ימים ספורים ימצא את מותו.
ד"ר בוריס דביר עלה לישראל מגרוזיה בשנת 1972, בן יחיד להוריו ששכלו את תשעת אחיו. הוא עבד כרופא אורתופד בבית החולים מאיר. באחד הניתוחים בשנת 1996 נדקר מאחד החולים ונדבק בנגיף הפטיטיס C הגורם לשחמת הכבד (צירוזיס). מחלה זו ממיתה את תאי הכבד ומביאה למצב של אי ספיקת כבד.
ד"ר בוריס דביר ובתו מלי
הוא החל לקבל טיפול אינטנסיבי בתרופות נגד הנגיף במשך חצי שנה, אולם הטיפול כשל והוא לקה באי ספיקת כבד. בשנת 2003 עבר ד"ר דביר השתלת כבד במיאמי. ארבע שנים מאוחר יותר הוכנס למחקר של תרופות חדשות שהביאו להטבה מסויימת אולם שוב הכבד הידרדר. כשהוא נוטל 50 תרופות ביממה, רופאיו היו תמימי דעים: בלא השתלת כבד דחופה צפויה לו סכנת חיים.
טעות קריטית בבית החולים
לפני כשבועיים אמור היה ד"ר דביר לנסוע להשתלת כבד נוספת, אולם קצת לפני הנסיעה חלה הידרדרות משמעותית במצבו. הוא אושפז בבית חולים באיזור המרכז שם טופל בשתי מנות דם. אלא שאחת המנות לא נבדקה כראוי והכילה נוגדנים אשר גרמו להרס דם ולתגובה קשה. מאז הוסיף מצבו להידרדר במהירות.
ד"ר דביר הועבר במצב בהול לבית החולים בילינסון שם אושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהכרתו מעורפלת. כעת הכבד פסק מלתפקד, הוא אינו נותן שתן ללא תרופות, סובל מחסר דם והצטברות נוזלים ומחובר לחמצן כשרופאיו לבקשתו נמנעים מלחברו למכונת הנשמה.
"מצבו של בוריס קשה ביותר", אומר הבוקר ל-ynet פרופ' פייר זינגר, מנהל טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון, "הכבד שלו כבר כמעט ואינו פועל, הוא סובל מזיהומים ודימום פעיל מדרכי העיכול. אנחנו יכולים להחזיק אותו ימים עד שבועות בלבד על המכונות, משום שהוא מצוי בקריסה. הוא נכנס למצבים של חוסר הכרה בשל הדימום החריף. רק השתלת כבד חוזרת תציל את חייו".
"בוריס היה מאז ומתמיד צדיק שחי ונשם את הרפואה והחולים", מספרת ל-ynet רעייתו יהודית דביר שיחד עם ילדיה אינה משה ממיטתו כבר שבועיים, "הוא סירב לעבוד באופן פרטי, והיה מסור בכל רמ"ח איבריו לבית החולים. גם כשהיו קוראים לו באמצע הלילה הוא אף פעם לא היסס לרגע לטוס מיד לשם בכל פעם".
הוא אומר לנו בבכי: תנו לי לחיות
גם כשהידרדר מצבו, לאחר השתלת הכבד, המשיך ד"ר דביר לעבוד מידי יום בבית החולים מאיר בכפר סבא. "הוא היה עובד יום שלם, מהבוקר עד הלילה", מספרת אשתו, "אלו היו החיים שלו. הוא צדיק, שמסרב לקבל מתנות, ורק רצה להעניק לאחרים. וכעת הוא רק רוצה לחיות. הוא מבין שהוא בסכנת חיים ואומר לנו בבכי: תנו לי לחיות".
"אנשים לא מודעים עד כמה הם יכולים להצילו", מספרת מלי דביר, בתו, "יש סביבו כל כך הרבה אנשים שהיו מוכנים לתרום לו אונת כבד, אבל הוא סירב להזיק למישהו בריא. ואנחנו יוצאים עכשיו בקריאה נואשת: חתמו על כרטיס אד"י, ואם יקרה אסון, חס וחלילה, הסכימו להציל את אבי. כל בני המשפחה מחזיקים מאז ומתמיד את הכרטיס הזה, ואנחנו מתחננים: הצילו את אבא, תנו לו לחיות".
