עובדי תדיראן חוששים: "סגירה תהיה מכת מוות"

אם לא תתרחש הפתעה של הרגע האחרון, בסוף השנה הנוכחית יסגור את שעריו מפעל המזגנים של "תדיראן קרייר" בעפולה לאחר 28 שנות פעילות. הייצור יעבור לסין, ו-350 העובדים הישראלים ימצאו את עצמם בלשכת התעסוקה. עבור מאיר כהן, תדיראן הייתה הבית. "התחלתי לעבוד כאן ביום הראשון שבו המפעל נפתח - 1 ביוני 1981 - ולצערי, כפי שהדברים נראים כיום אהיה זה שיסגור את השער ב-31 בדצמבר 2009".

המפעל, שהעסיק בתחילת שנות ה-2000 יותר מ-1,000 עובדים צמצם את תפוקת הייצור שלו בכמחצית, והעביר את רוב הייצור לסין. השבוע כינסו את העובדים והודיעו להם שההנהלה בוחנת חלופות שונות. העובדים עדיין מקווים שיימצא קונה למפעל, ושהם יישארו במעגל התעסוקה.

"חשוב שיידעו שהסיפור שלנו לא דומה לסיפור של מפעלים אחרים", אומר כהן. "תדיראן הוא מפעל רווחי ולכן זה כואב שבעתיים. כל משקיע שיבוא לכאן, יקצור את הפירות. הבעלים מוכנים לתת לנו פיצויים ואפילו אקסטרה. הכסף הוא לא הבעיה, אנחנו רוצים לעבוד. הייתי מצפה מהממשלה שתזרים לכאן כספים, תשמור על מקום העבודה שלנו במקום לשלם לנו בעתיד דמי אבטלה".

שולה דהן עובדת במפעל כבר 16 שנה, וכך גם בנה וכלתה. בנוסף, בעלה משמש ספק של המפעל 27 שנה. "כל פריט שני מייצרים היום בסין", היא אומרת, "מה יהיה הסוף? איך נסתדר כאן בצפון? ממה נחיה? אין לנו תעסוקה אחרת. הסיפור של תדיראן, זה לא רק המפעל על 350 עובדיו, אלא הרבה מאוד ספקים מסביב. אנשים שעובדים בהסעות, בתי דפוס וחדר האוכל. אם המפעל ייסגר, כולם ייפגעו".

"תדיראן בשבילנו זה משפחה", אומרת דהן, ומתקשה לכבוש את הכאב. "בהתחלה אמרו שיזמים יקנו את המפעל. ידענו שמתקיים משא ומתן, אבל כשהודיעו לנו בתחילת השבוע שכבר בסוף 2009 המפעל יעבור לסין, השמים נפלו עלינו. אם נמצא את עצמנו בלי עבודה, אין לי מושג איך אמשיך לגדל את ילדיי ואיך בני וכלתי יקנו אוכל לשתי הבנות הקטנות שלהם. איפה ביבי שהבטיח לנו שעובדים לא יפוטרו?".

עובדי תדיראן ידעו שהמפעל צפוי להיסגר בסוף 2010. במקביל ידעו שמתנהל משא-ומתן מול משקיע שביקש לקנות את המפעל. "ידיעות אחרונות" מדווח הבוקר כי "קרייר" העולמית החליטה לחסל את עסקיה בישראל, ונמצאת במשא ומתן מתקדם למכירת החברה ל"קריסטל". עם זאת, גם "קריסטל" לא תייצר בארץ מזגנים - ולכן גורלו של המפעל נחרץ.

העובדים קיבלו השבוע הודעה שכבר ב-31 בדצמבר 2009 לא ייצרו בעפולה מזגנים. "אנחנו לא נאבקים על הזכויות שלנו, אנחנו נאבקים על ההמשכיות של המפעל ועבורנו זו מכת מוות", אומר יו"ר ועד העובדים, ציון מירקוב. "רוב העובדים כאן בני 45 ומעלה, אם המפעל אכן ייסגר איפה נמצא עבודה אחרת?"

יעקב אורון עובד בתדיראן 21 שנה, ולדבריו, "אני מבין את הבעלים, שהכל מתחיל ונגמר אצלם ברצון להרוויח יותר, אבל גם הם יודעים שהמפעל הזה רווחי ואני בטוח שאם יעשו טיפה מאמץ - נוכל כולנו להוסיף ולעבוד פה גם ב-1 בינואר".