ביום ד': מטר המטאורים הגדול של הפרסאידים

מטר הפרסאידים, ששיאו יהיה בלילה שבין רביעי לחמישי, ה-12 באוגוסט, הוא מטר המטאורים המפורסם ביותר. הסיבה היא העושר של המטר, שבשנים מסוימות אף הגיע לכמה מאות מטאורים בשעה.

החל ממחצית שנות ה-80, כאשר ראש העין עדיין היתה ישוב מבודד וקטן, ארגנה האגודה הישראלית לאסטרונומיה תצפיות במטר המטאורים בפארק אפק הסמוך לראש העין. אלפי האנשים שהגיעו בזמנו לפארק נהנו הן מצפייה במטאורים והן מצפייה ביתר גרמי השמים שהובאו למקום על ידי מתנדבי האגודה ומצפה הכוכבים בגבעתיים. מאז, גדלה ראש העין והתרחבה ועמה גדל זיהום האור שמונע כיום את האפשרות לצפייה אפקטיבית במטר המטאורים מפארק אפק. אולם, מאז ועד היום קיבל מטר המטאורים של אוגוסט מקום של כבוד בתודעה האסטרונומית הקולקטיבית.

מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?

מטאור היא מילה יוונית שמשמעותה – משהו באוויר. היא מוכרת יותר בשמה העממי יותר – כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ, וכשהם נכנסים לאטמוספרה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות קילומטרים בשניה.

מטר הפרסאידים הוא אחד ממטרות המטאורים המהירים ביותר ומהירות המטאורים במטר הזה מגיעה לכ-70 קילומטרים בשנייה! גרגירי האבק הנלכדים באטמוספרה קרויים מטאורידים וגודלם נע מחלקיקים מיקרוסקופיים, עד לסלעים גדולים מאוד. במטרות המטאורים, הרוב המכריע של המטאוריטים אינו עולה על כמה מאיות הגרם ורק במקרים נדירים ביותר גודלם מגיע לכדי אבנים קטנות.

למרות גודלם הזעיר של גרגירי האבק, אנו רואים אותם הודות למהירות הגבוהה מאוד בה הם נכנסים לאטמוספרה; כתוצאה מהחום הרב שנותר בעקבות ההתנגשות בין גרגירי האבק לאטמוספרה, חלקיק האבק נשרף ומתכלה לחלוטין כבר בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע.

בדרך זו מעניקה לנו האטמוספרה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, כאמור, לעתים נדירות מאוד גודלו של הגוף כה גדול עד שהאפקט של הפגיעה בכדור הארץ עשוי לגרור חורבן שלעתים מגיע לכדי שואה בקנה מידה גלובלי, כמו המטאוריט שגרם להכחדת הדינוזאורים לפני כ- 65 מיליון שנה. כאשר מטאוריד שורד את הכניסה לאטמוספירה ומגיע לקרקע הוא קרוי – מטאוריט. גופים גדולים ממשיכים לפגוע בכוכבי הלכת והאירוע האחרון נרשם לפני בחודש יולי השנה כאשר כוכב הלכת צדק ספג פגיעה מגוף גדול מאוד.

מאין באים מטרות המטאורים?

מקור המטאורים הבודדים, שרבים מהם נראים מדי לילה ולילה, הוא בחומר שנותר מימי יצירת מערכת השמש וכן מהתנגשויות של גופים במערכת השמש בינם לבין עצמם. המטאורים הנראים מדי לילה קרויים מטאורים ספורדיים וכשמם כן הם – אקראיים, כשהם צצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. בניגוד להם, מטרות המטאורים נראים כיוצאים מאותה נקודה בשמיים.

המקור העיקרי של מטרות המטאורים הוא בשביטים - גופים שקוטרם מגיע לכמה עשרות קילומטרים שעשויים תערובת של קרח ואבק - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר אלה מגיעים לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניהם ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של השביט ממנו נזרקו. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, הוא מושך את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.

בגלל חוקי הפרספקטיבה, הואיל ולנקודת המפגש של כדור הארץ עם מסלול השביט יש כיוון מסוים בחלל ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש כאילו הם יוצאים מנקודה אחת, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצרים מנקודה אחת באופק. נקודה זו קרויה – רדיאנט. כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצויה אותה נקודה.

המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). שיאו של המטר הוא בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט לפני חצות, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול השביט שהאבק שנזרק ממנו הוא הגורם למטר, 109P/Swift-Tuttle, שחלף בפריהליון (הנקודה הקרובה במסלולו לשמש) האחרון בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב שהגיע גם ל-400 מטאורים בשעה).

כמה מטאורים נראה?

הקצב ה"מסורתי" של מטר הפרסאידים הוא כמאה מטאורים בשעה. אולם, השנה יש כמה גורמים שיפריעו לנו ליהנות מקצב עשיר. הראשון הוא הירח, הזורח מעט לאחר חצות ביום השיא ואורו יפריע לצפייה במטר, בעיקר במטאורים החיוורים יותר, המהווים את רוב רובו של המטר. הסיבה השנייה היא מועד השיא.

השנה צפוי שיא חזק במיוחד, שעשוי להכפיל את קצב המטאורים הנצפה פי 2, אלא ששיא זה צפוי לשעות הצהריים של יום רביעי, ה-12 באוגוסט, עת השמש מצויה בגאון ברום השמיים. גם השיא השני יחול ביום רביעי לפני חצות, כאשר נקודת המוצא של המטאורים עדיין נמוכה. כיוון שהמטר מאוד רחב (נמשך מה-17 ביולי עד 24 באוגוסט), אפשר לצפות בו גם לילה קודם ולמעשה גם לילה או שניים אחר השיא כאשר אז הירידה באורו של הירח מפצה במעט על הירידה בקצב המטאורים.

היכן צופים?

בגלל צפיפות האוכלוסין הרבה במרכז הארץ, קשה מאוד למצוא מקומות חשוכים שיעילים לצפייה במטר. לכן, בשנים האחרונות עבר מרכז הכובד של תצפיות המטאורים אל הנגב, כאשר מדי שנה התקיימו כמה תצפיות המוניות במקביל באזור מצפה רמון, נחל ברק ופונדק כושי רימון בערבה. גם השנה, מתארגנות 2 תצפיות מאורגנות במטר, האחת בצפון והשניה בדרום.

התצפית הצפונית מאורגנת בידי המועצה המקומית גלבוע, בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, והיא תתקיים ביום רביעי, 12 באוגוסט בכוכב הירדן. התצפית הדרומית מאורגנת על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה ובית ספר שדה הר הנגב של החברה להגנת הטבע והיא תתקיים ב-14 באוגוסט, יום שישי, בבית ספר שדה הר הנגב ותכלול גם הסעה למעוניינים. בשתי התצפיות יתקיימו תצפית מודרכת במטר המטאורים בלווי הסברים וצפייה בגרמי השמים באמצעות טלסקופים.

במה אפשר לצפות במקביל למטר המטאורים?

מי שמקדים לצאת לשטח ממש בתחילת הערב יכול להפנות את מבטו אל האופק המערבי ולנסות לראות את שבתאי, בתוך דמדומי הערב. ב-10 באוגוסט השמש חולפת במישור הטבעות של שבתאי ולכן מי שיצליח לראות את שבתאי ויכוון אליו טלסקופ, אפילו גדול, לא יבחין בטבעות. ב-4 בספטמבר יחלוף כדור הארץ במישור הטבעות אלא שאז שבתאי כבר יהיה קרוב מדי לשמש.

אמנם, שבתאי הערום ללא טבעותיו מהווה אכזבה, אך יש לזכור כי אנו עדים לתופעה המתרחשת אחת ל-15 שנים. גם זה משהו. את הזמן החולף בין מטאור אחד למשנהו אפשר להקדיש כמובן לצפייה בירח, על מכתשיו הרבים – עדות לפגיעתם הרעה של אינספור מטאוריטים בעברו. יש לזכור כי קיים סיכוי, נדיר אמנם, של פגיעת פרסאידים בירח עצמו. וכמובן, אפשר לצפות בכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה המוקדמים - כוכב הלכת צדק החבול והמוכה אף הוא, אם כי בקנה מידה גדול לאין שיעור ממה שמצפה לנו במטר המטאורים, שמצוי עדיין בקבוצת גדי נראה היטב על ירחיו וחגורות העננים שלו גם בטלסקופים קטנים.