באיראן התחדש משפט הראווה של הרפורמיסטים
עשרות פעילים שמחו על הבחירות מואשמים ב"מזימה של ארצות הברית ובריטניה להפיכה". בין הנאשמים סטודנטית צרפתייה ש"עודדה מתפרעים". בתוך כך מבקשים אסירים לשעבר להתייחס לעדויות בערבון מוגבל: מפעילים עליהם לחץ נפשי כבד, וההודאה מוכתבת מראש
בטהרן התחדש הבוקר (שבת) משפטם של אנשי אופוזיציה ופעילי המחאה שנעצרו בעקבות המהומות שפרצו על רקע הבחירות לנשיאות איראן ב-12 ביוני. כך דיווחו כלי התקשורת הממלכתיים במדינה. מדובר בישיבה השנייה שמקיים בית המשפט בעניינם, שבוע אחרי הדיון הקודם.
במהלך הדיון, שעשרות הנאשמים בו אינם זהים לאלה שהופיעו בשבוע שעבר, קרא אחד התובעים מכתב האישום ושרטט את מה שהיה לטענתו מזימה של ארצות הברית ובריטניה לעורר מהומות באיראן, במטרה להפיל את השלטון האיסלאמי ב"הפיכה שקטה". כך דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית אירנ"א.
עוד דווח כי בין הנאשמים הפעם נצפתה גם קלוטילד רייס, הסטודנטית הצרפתייה שנעצרה במדינה.
לפי הדיווח, היא נאשמת ב"איסוף מידע ועידוד המתפרעים". עוד נמסר כי בין הנאשמים גם אזרחית מקומית בשם אשפר העובדת בשירות שגרירות צרפת בטהרן.
בין הרפורמיסטים הבכירים שנמנו עם הנאשמים בשבוע שעבר: סגן הנשיא לשעבר מוחמד עלי אבטחי, סגן שר החוץ לשעבר מוחסיין אמינזאדה, מזכיר הממשלה לשעבר עבדאללה רמזנזאדה, חבר הפרלמנט הבכיר מוחסיין מירדמדי, ושר המסחר לשעבר בהזאד נבאווי. עוד דווח לפני כשבוע כי אחד הנאשמים הוא קיאן טאג'באחש, בעל אזרחות אמריקנית, שכבר נעצר לפני כשנתיים בחשד לריגול ונכלא אז לארבעה חודשים.
מדוע הגן הבכיר הנאשם על השלטונות?
במהלך הדיון הקודם חזרו בהם חלק מהנאשמים מההצהרות שהשמיעו נגד המשטר, כשאת עיקר תשומת הלב משכה עדותו של סגן הנשיא לשעבר אבטחי, שאמר כי האופוזיציה לא רק שהמציאה את הטענות על זיופים בבחירות, אלא גם תכננה את התסיסה כדי להפיל את הממשלה ב"מהפכת קטיפה" עוד לפני ההצבעה. חרף העובדה שסתר בדבריו עמדות ביקורתיות שהציג במשך שנים, גולים איראנים שנמלטו מהמדינה אחרי שזכו ל"חווית" המעצר והתחקור בידי הרשויות, מסבירים כי יש לקחת את הדברים בערבון מוגבל.
עשיית צדק או משפט ראווה? מפגינים באיראן (צילום: פרחאד רג'בלי)
"אסיר שאולץ להודות באשמה מנסה לדבר עם העיניים... לומר לאלה שצופים בו כי הוא מודה בפשעים שמעולם לא ביצע משום שנשבר אחרי ימים רבים לבדו בתא המעצר ואיומים מצד החוקרים על בני משפחתו ויקיריו. ובעיקר, בעיקר, משום שזו הדרך היחידה להשתחרר". במילים אלה תיאר את החוויה אבראהים נבאווי, סטיריקן איראני מפורסם שההודאה המצולמת שלו שודרה בטלוויזיה המקומית אחרי שלושה חודשים שהעביר בכלא בשנת 2000, משום שלעג לשלטון האייתוללות. נבאווי מאמין כי ראה את אותו דבר קורה גם כשצפה בעדותו של אבטחי בשבוע שעבר.
התסריט נכתב מראש
פעילים למען זכויות האדם מאמינים כי אותן שיטות חקירה שננקטו נגד נבאווי ואחרים ננקטות גם כדי לחלץ הודאות מהעצורים שמוחזקים בידי השלטונות כעת. עם זאת, איש אינו יכול לוודא זאת, משום שאבטחי ועמיתיו מוחזקים זה שבועות בבתי כלא סודיים ללא גישה לעורך דין או לבני משפחותיהם, ואינם מסוגלים לדבר בחופשיות.
"חילוץ הודאות פירושו שהתסריט נכתב מראש. הם גורמים לאסיר לסבול עד כדי כך שהוא מוכן לומר את מה שנכתב לו",
אמרה מחבובה עבאס-גוליזאדה, פעילה בולטת למען זכויות הנשים שנכלאה ונחקרה פעמיים בשנים 2004 ו-2007. "כך למשל הם כותבים נוסח לפיו לא היתה הונאה בבחירות, והרפורמיסטים פתחו במהפכת קטיפה... אז כעת הם מביאים את אבטחי לומר זאת", היא הסבירה.
רעייתו של אבטחי טוענת כי היא בטוחה שבעלה אולץ למסור את ההודאה, ומוסיפה כי כשאפשרו לה סוף-סוף לראותו כמה ימים לפני תחילת המשפט ב-1 באוגוסט, נראה היה לה שהוא סומם. אבטחי נראה בדיון בבית המשפט רזה באופן משמעותי ומרושל.
שעה אחת בבידוד, ואתה מרגיש מנותק
נבאווי מספר כי הטראומה שבה אליו כשצפה באבטחי בטלוויזיה. "כשאתה יושב על הכיסא הזה בבית המשפט... אתה מרגיש שאתה לגמרי לבדך, ורק אתה יכול לקבוע את גורלך. הדבר היחידי שאתה יכול לעשות הוא להרוס את עצמך באמצעות ההודאה", הוא אומר.
נבאווי, שחי כעת בבלגיה, ציין כי מה ששבר אותו לא היה לחץ פיזי מצד חוקריו, אלא דווקא נפשי: במשך חודש וחצי הוא הוחזק בבידוד בתא בגודל מטר על שניים בכלא אווין בטהרן. הסוהרים לא באו לבקרו בשלושת הימים הראשונים של מעצרו, והותירו אותו לתהות בפחד על המצפה לו. "אתה יודע מה זו בדידות?", הוא שואל, "אחרי שעה אחת בצינוק אתה מרגיש פתאום מנותק מהעולם. כולם נטשו אותך". נבאווי אומר כי כשהחקירות החלו סוף סוף, היתה בכך הקלה. "לפחות אתה יכול לדבר עם מישהו. החוקר שלך הופך לאדם הקרוב ביותר אליך, כי אין לך איש מלבדו בעולם".
העיתונאי החוקר אכבר גנג'י, שישב שש שנים בכלא אווין בגין עבודתו, בילה אף הוא בבידוד, ואומר כי מדובר באחד הכלים הקשים ביותר לשבור אסיר. "לשבת בצינוק זה גרוע ממוות... אחרי שעובר זמן מה, האפאתיות משתלטת עליך. זה הזמן שבו האסיר מוכן להודות בכל מה שיאמרו לו כדי לצאת מהבידוד". גנג'י, שנעצר בשנת 2000, סירב לחתום על הודאתו. הוא נשפט ושוחרר מהכלא בשנת 2006, אז נמלט לגלות, והעביר את רוב זמנו בארה"ב.
האסירים מדברים עם העיניים: "לא מכרנו את עצמנו"
נבאווי מספר כי אחרי שהאסיר "מתרכך" בצינוק, החוקרים משתמשים בנושאים אישיים כדי לאלצו לשתף פעולה, כגון איומים לפגוע בקרובי משפחה או לאסור את ילדיו. הם פולשים גם לסודותיו הכמוסים של האסיר כגון יחסים מחוץ לנישואין, ואם הוא מסרב להשיב על שאלות - הם מאיימים לכלוא את אהובת לבו. "בסופו של דבר אתה מקריב את היושרה הפוליטית שלך כדי לשמור על פרטיותך", הוא אומר.
נבאווי סבור כי הוא יודע מה חשב אבטחי כשהודה באשמה. "אדם שעומד למשפט מנסה להראות עם העיניים שלו שהוא אומר את הדברים משום שהוא רוצה להשתחרר, משום שהוא נמא תחת לחץ. הוא אומר, 'אתם מכירים אותי, אותם יודעים איך הייתי לפני כן, אתם חייבים לתת לי הזדמנות כשאצא החוצה לספר לכם מה קרה שם'", הוא נחלץ להגנתו. "הוא חושב, 'אני חייב להגיד זאת בדרך כזו שאנשים אינטליגנטים יבינו שלא מכרתי את עצמי, שאני לא פחדן, שהם לחצו עליי, שהם שברו אותי".
לפנייה לכתב/ת 
