מחקר: מי משפיע על האמונה הדתית של הילד?

בחייו של כל הורה ישנם רגעים המלווים באימה. כמו למשל כאשר הילד שהוא גידל באהבה מגיע לגיל בו אין קליטה, והנסיון לתקשר עימו מניב תוצאות דומות לנסיון לתקשר עם עטלף. גיל ההתבגרות. ניתן לזהות אותו לפי הקוטביות: מצד אחד אוצר המילים של המתבגר בבית מצטמצם למשפטים בני הברה אחת, מצד שני חשבון הטלפון מתרחב למספרים בני ארבע ספרות. יש דוגמאות נוספות שקשורות לשעות השינה והערות או לעולמו הקולינרי, אבל בשורה התחתונה הרוב מסתכם ב"לא רוצה" או "לא יודע" או ב"לא" אחר. יש לכל זה הסבר והוא ארוך, מה שאפשר להגיד בקצרה שזה עובר. אבל מחקר חדש מראה שדווקא ההורים הם בעלי ההשפעה על אחד המרכיבים המרכזיים בעולמם של ילדיהם: אמונה דתית.

במחקר "האם אנו רלוונטים?" של ד"ר שרגא פישרמן, משנה אקדמי וראש בית הספר לתואר שני במכללת אורות, בדקו סטודנטים לתואר שני את השפעתם של מרכיבים שונים בחברה על מתבגרים במישור האמוני וקיום המצוות. להפתעת החוקרים, התוצאות הראו שהשפעתם של הורים ומורים על זהותם הדתית גבוהה מהשפעתם של החברים. המחקר, שהוצג ביום עיון של מרכז ישיבות בני עקיבא, הבהיר למשתתפים עד כמה אחריותם גדולה.

"הציפיות שלנו היו שהגורם המשפיע ביותר יהיו החברים", מסביר פישרמן. "כך למדנו ממחקרים שנעשו בעבר וכך גם לימדנו את הסטודנטים שלנו - שסוכני השינוי שהכי משפיעים הם החברים. אבל עבר זמן מאז שנעשו המחקרים הקודמים ויכול להיות שזה מצביע על שינוי בדור. שיש בפנינו דור

 פתוח יותר, שיודע ורוצה לשתף ומוכן להודות שהוא נתון להשפעות".

תוצאות המחקר מוכיחות לא רק שיש קליטה (מצד המתבגרים), אלא גם מדגישות את האחריות הרבה (על ההורים). "אי אפשר כבר להצביע על החברים באצבע מאשימה, על ההורים והמורים מוטלת אחריות רבה", מבהיר פישרמן. "המשמעות הגדולה היא שהמורים חוזרים לקידמת הבמה. מורים חייבים ללמוד בקפדנות תקשורת בין-אישית וקשב כדי שיוכלו לסייע לתלמידיהם בגיבוש זהותם הדתית".

מהמחקר עולה עוד כי בניגוד לבנות, אצל בנים בכיתה י"א יש ירידה קיצונית במידת ההשפעה והקירבה של ההורים על אמונה וקיום מצוות.

בגיל הזה, לפי המחקר, הם מגלים התנגדות לכל מה שגדלו עליו - ותוך שנה-שנתיים חוזרים לעצמם.

"חשוב לדעת את זה על מנת לא להרים ידיים", אומר פישרמן. "בגיל הזה נדרשת עדינות, צריך להעניק לתלמידים אמפתיה רבה. הבעיה היא שהורים ומורים מתקשים להיות אובייקטיביים ולהכיל את ההתלבטויות של הנער, והתוצאה היא אי הקשבה. הורים צריכים לשים לב לכך כשהם באים לחנך. כשהורים ומורים ילמדו להקשיב וישכילו לצמצם את האני שלהם, הנער ירגיש שיש לו אוזן קשבת אמיתית ואז השפעתם עליו תגדל באופן משמעותי".