שתף קטע נבחר
 

מייצגים אתכם אך לא על דעתכם

הנציגים הרשמיים של ישראל ממשיכים בתפקידם למרות שהמדיניות השתנתה. מה הטעם בבחירות דמוקרטיות?

נראה כי יושר אינטלקטואלי לא היה אף פעם חלק מן השיח הציבורי במקומותינו, ולכן יכול היה נדב תמיר, קונסול כללי בבוסטון מטעם מדינת ישראל, לצאת נגד ראש הממשלה ונגד מדיניות ממשלתו הנבחרת.

 

הקונסול אינו מחויב כמובן להסכים עם תפיסותיו המדיניות של בנימין נתניהו, או עם הערכים שהוא מייצג. אולם הוא איננו רשאי לעלות על המקפצה – ולהכריז על כך משם. הנוהג הקיים בארצות הברית, ולפיו אלפי עובדי ציבור ברמות השונות מתפטרים עם בחירתו של נשיא חדש, היה צריך לחול גם אצלנו. אחרת, נוצר מצב אבסורדי שלפיו העם אומר את דברו בקלפי אבל הפקידים ממשיכים בשלהם: מייצגים עמדות של מי שמינה אותם ולא זכה מחדש באמון הציבור.

 

נדב תמיר ותומכיו בוודאי יקימו קול זעקה גדולה בשם חופש הביטוי אם מישהו ינסה לסלקו מן התפקיד. אפשר להניח שגם בבית המשפט העליון יצאו השופטים מגדרם כדי להגן עליו. אבל להתנהגותו אין קשר לזכות-יסוד זאת שיקרה לכולנו. איש לא מבקש לשלול ממנו את החירות לומר את אשר על ליבו, אבל תחילה עליו להתפטר מתפקידו. עד אז, הוא איננו אדם החופשי להתבטא בניגוד לעמדות הרשמיות של הממשלה שאותה הוא מייצג.

 

הוא הרי לא מייצג תנועה וולונטרית כזו או אחרת. הוא הנציג הרשמי של מדינת ישראל במקום שבו הוא משרת.- ומה שמותר לאנשים פרטיים אסור עליו.

 

הדברים נכונים גם בקשר למינויו של גדי שמני, מזכירם הצבאי של שני ראשי ממשלה שנויים במחלוקת, לתפקיד הנספח הצבאי בשגרירות בוושינגטון. זה איננו תפקיד צבאי מובהק, וכל מי שאומר אחרת פשוט לא אומר את האמת. זהו תפקיד דיפלומטי – וכל אחד יודע שהתפקיד של הנספח הצבאי הוא בעיקר להסביר במקום שבו הוא משרת למה נהגה הממשלה, באמצעות צה"ל, כפי שנהגה.

 

אבל גדי שמני איננו האיש המתאים לתפקיד זה. הוא שימש כמזכיר צבאי בלשכתו של אריאל שרון, וזאת משרת אמון מובהקת. ראש ממשלה איננו מחזיק בלשכתו את מי שאינו רואה בו איש סוד מובהק, או את מי שלא מסכים עם מדיניותו. גדי שמני, ממוליכיה של תוכנית ההתנתקות החד-צדדית בחבל עזה ובצפון השומרון, שימש גם בלשכה של אהוד אולמרט בעת הפינוי האלים בעמונה ובתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוא איננו אחראי כמובן להחלטה המדינית לגרש את היהודים מגוש קטיף ומצפון השומרון, או להחלטה לצאת למלחמה הרעה ההיא, אבל הוא בוודאי אחראי לכמה וכמה החלטות רעות בעת ששירת לאחר מכן בתפקיד אלוף פיקוד המרכז, עת מירר את חיי המתיישבים.

 

ניתן להניח שהוא נהג כך משום שהוא סבור שהתיישבות יהודים ביהודה ובשומרון היא מיותרת, או שליהודים אין בכלל זכות להתיישב מעבר לקו הירוק, או מכל טעם אידיאולוגי אחר, כשם שסבר אריאל שרון, פטרונו דאז, בעת שהורה על ההסתלקות החד-צדדית. זה בכלל אינו חשוב כרגע, אולם בתקופה שבה מבקשת ממשלת ישראל לשכנע את ארה"ב שהיא שוגה בתפיסותיה לגבי זכויות היהודים בארץ-ישראל, גדי שמני איננו האיש הנכון במקום הנכון.

 

נדב תמיר זומן ל"בירור" במשרד החוץ. הוא בוודאי יגלגל עיניים לשמיים תוך שיגייס לעזרתו את כל חסידיו בתקשורת. שונאים לתיאבון של בנימין נתניהו לא חסרים, כידוע, לא כאן ולא בארה"ב.

גם לגדי שמני לא תהיה כנראה בעיה להחליק את המינוי. המתנחלים אינם פופולאריים כרגע – לא פה ולא שם. אז מה בכלל הטעם בקיומן של בחירות דמוקרטיות?

 

ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שמני. עמדות מתאימות?
צילום: דובר צה"ל
מומלצים