בי"ס לשחייה: טעויות נפוצות של שוחים. פרק 1

מדוע יכול כל אחד ללכת למרחק של 5 קילומטרים, אבל רק מעטים בינינו מסוגלים להשלים 50 מטר של שחייה רצופה? בניגוד להליכה, שחייה מתרחשת בסביבה שאינה טבעית לאדם - מים. אמנם השחייה - בדיוק כמו הליכה - היא פעולה אנושית של התקדמות במרחב, אך בעוד שהליכה על הקרקע היא פעולה אינסטינקטיבית, השחייה במים היא טכניקה נרכשת שמצריכה לימוד. הטכניקה הזו, מסתבר, אינה מושלמת, ודורות של שחיינים מחפשים את צורת השחייה האופטימלית.

בסדרת כתבות זו נמסד מעין "בית ספר לשחייה": נציג טכניקות שחייה שיתנו מענה למגרעות ולכשלים שבהם לוקים מרבית השוחים. המטרה שלנו היא לסגל טכניקה שתהפוך את השחייה לפעולה פשוטה, נינוחה, כמעט כמו הליכה. העקרונות שנלמד כאן מתבססים על שיטת TI,המתחשבת במגבלות הגוף האנושי השוהה במים – סביבה שהיא לחלוטין בלתי טבעית לאדם - ועל ההנחה שהצורה והדינמיקה של השחייה חשובים יותר מן האנרגיה המושקעת בה.

צפו בפרק 2: 3 עקרונות לשחייה נכונה

"שחייה היא לא ביג דיל"

שיטת ה-TI הובאה לארץ על ידי גדי כץ - כותב הפרקים הבאים שתראו והשחיין המדגים ברוב הסרטונים בסדרה. בשנת 2000, מספר כץ, הוא היה "בחור בריא", ששקל 30 קילו יותר ממשקלו היום. "באיזשהו שלב כבר התמכרתי לספורט", מספר כץ, "וסבלתי מפציעות כתוצאה מהליכות וריצות. הלכתי להיבדק והרופא אמר לי - לך לבריכה". שם, הוא מספר, "ראיתי קשישים שהיו יותר מהירים ממני, ואני בחור צעיר וחזק. זה כמו לראות את הודיני במים - אתה מבין שיש איזה 'קאץ'' שלא עלית עליו; שזה לא קשור לכוח או לכושר, אלא לטכניקה"

בניסיון לעלות על אותו ה"קאץ'", חיפש כץ אחר טכניקות שיעזרו לו לשפר את שחייתו. אז מצא את Total Immersion וחייו, הוא מעיד, השתנו מן הקצה אל הקצה: "יש טריק, וצריכים לדעת אותו. ה-TI עלתה על הטריק הזה, ועל העובדה שכל מה שאנחנו עושים במים מנוגד בעצם לאינטואיציה שלנו. אנחנו לא בנויים לחיים במים, והאינטואיציה שלנו פשוט לא נכונה, היא משקרת בכמעט 100% מהמקרים. שיעורי השחייה לילדים, למשל, מתמקדים בהישרדות - איך לגרום לילד לא לטבוע, אבל הם לא מתמקדים על השחייה כספורט". שחייה לא נכונה, טוען כץ, היא אחת הסיבות בשלה רק 0.3% מאוכלוסיית העולם מסוגלת לשחות 300 מטר ברציפות. 

כץ הוא היום המדריך הראשי של TI בישראל, עם פריסה של הדרכות בצפון ומרכז הארץ. כץ מספר שבשנתיים האחרונות, עברו תחת השיטה כ-10,000 איש. "יש שני סוגי תלמידים", מספר כץ. "אלה שלא יודעים לשחות, הם 'טבולה ראסה' - דף ריק, והם מתאפסים על הטכניקה מהר. הסוג השני הוא אלה שחושבים שהם יודעים לשחות, ונמנים עם ה'בינוניים טרמינלית' - הם שוחים כבר שנים באותה הטכניקה השגויה, לא משתפרים ולא מתקדמים." שחייה היא לא ביג דיל, מבקש כץ להדגיש, "לומדים שתי תנועות עליהן מתבסס הכל - ואתם שם".

ובמלים אחרות: אם תתרגלו בבריכה את העקרונות שנבהיר כאן – עשיתם את הצעד הראשון לשחייה טבעית ונטולת מאמץ.

למה קשה להתקדם במים? 

1. גוף לא מאוזן במים גורם לבזבוז רב של אנרגיה

פלג הגוף העליון, שבו נמצאות הריאות גדושות האוויר, צף על-פני המים. פלג הגוף התחתון נמשך, בכובד משקל הרגליים, כלפי מטה. כדי להציף את עצמו הגוף פועל אינסטינקטיבית ומניע את הרגליים בתנועות מהירות. תנועות הרגל האלה מעייפות ביותר ושואבות את האנרגיה של מרבית השחיינים.

הנטייה שלנו לשחות כשהראש מעל המים מחריפה את בעיית חוסר האיזון ואת שקיעת הרגליים, וכמובן מאיצה עוד יותר את הצורך בבעיטות מים מהירות ומעייפות.

התוצאה: האנרגיה שלנו מתבזבזת על ציפה, אך הגוף לא באמת מתקדם.

מסקנה: נצטרך למצוא מנח אופקי ומאוזן. 

גוף לא מאוזן במים (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

המים כ"קיר" 

הגורם המעכב ביותר את התנועה במים הוא רמת החיכוך בהם (בשפת המקצוענים - "כוח גרר"). נסו לדמיין שאתם רצים מחוף הים אל תוך המים. האם אתם זוכרים שחל מנקודה מסוימת, אתם חשים שהמים עוצרים את ההתקדמות שלכם? זהו "קיר המים". ככל שתתאמצו יותר לרוץ קדימה, כך תגלו שההתקדמות שלכם נתקלת בהתנגדות גדולה יותר. הסיבה לקושי בהתקדמות היא רמת הצפיפות של המים. הם דחוסים פי 800 יותר מהאוויר. הדרך היעילה ביותר להתגבר על הקיר הזה, בריצה אל תוך הים, היא לעבור לתנועות ארוכות ואיטיות ולא ריצה בתנועות קצרות ומהירות.

מסקנה: עלינו לסגל בשחייה טכניקה דומה של תנועות ארוכות.

3. אי אפשר לאחוז מים

כשאנחנו זוחלים על הקרקע או מטפסים על סולם, אנחנו נאחזים בהם בכף ידנו, ועל בסיס נקודת האחיזה הזאת אנחנו "מניפים" את הגוף הלאה וקדימה. אך כשאנחנו מחפשים תוך כדי השחייה "לאחוז" מים, הם "חומקים" מאיתנו. המים אינם דחוסים מספיק על מנת שישמשו נקודת אחיזה. יתרה מזאת, כף היד שלנו קטנה מאוד בהשוואה לגוף אותו היא אמורה לקדם. הדבר דומה לספינה גדולה שתשתמש במשוטים קטנים כדי להתקדם במים.

מסקנה: עלינו למצוא דרך עקיפה של "אחיזת" מים, לאו דווקא על בסיס כף היד לבדה. בנוסף, עלינו למצוא תחליף או משלים לאחיזה, על ידי שימוש בחלקי גוף אחרים, בעיקר שרירי ליבת הגוף.

הצטרפו אלינו בפרק הבא, בו נעסוק בטכניקות להתגברות על בעיות במים.