אי-פריים טיים

כאשר פורטים את עולם המוזיקה היהודי לז'אנרים, אין ספק שתחום ההיפ-הופ הוא אחד הפוריים והמרתקים שבהם. אחרי שמתיסיהו היה הראשון שהצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית היהודית אל עבר האהבה של הקהל הרחב, התפתחה לה בין המעדניות והנקניקיות הכשרות של ניו-יורק סיטי סצינה מרתקת של אנשי מוזיקה יהודים שמעזים הרבה יותר מפעם. 

אחד הבחורים החדשים והלוהטים בסצינה הזו כרגע הוא עדן פרלשטיין, או בשם הבמה שלו eprhyme (אי-פריים). הוא גדל כנער יהודי במשפחה עם זיקה דתית רפורמית בעיקרה. את רזי המוזיקה למד בעיר הולדתו - אולמיפיה, וושינגטון - אזור שמייצר דווקא יותר פאנק וגארג' רוק אמריקאי טיפוסי. בגיל 18, ועם שם שיכול לפתוח דלתות להתמחוּת במשרד עורכי דין גדול או באיזה קליניקה נחשבת, בחר פרלשטיין לוותר על האופציות הללו לטובת ניסיון לפרוץ את דלתות הפלדה של שוק ההיפ-הופ בארצות הברית. הוא עבר הרבה תהפוכות בחייו, חקר למד וניסה על עצמו לא מעט, עד שנחת למשבצת הדתית שבה הוא נמצא עכשיו.

את עיקר הטקסטים שניתזים מהפה שלו בקצב של מכונת ירייה על אוטומט מקדיש eprhyme ליהדות ולזווית הראייה היחודית שלו בהסתכלות על העולם הזה. עם זאת, לא נפקדת מהטקסטים שלו גם ביקורת חברתיות, ותמונת מבט מפוכחות וכואבת על הבעיות הסוציאליות בעולמנו הקט.

במהלך ביקור קצרצר בארץ, שבהמהלכו הספיק גם להתארס לחברתו הישראלית ממבוא מודיעין, הקליט eprhyme במיוחד עבור ynet את אחד משירי אלבום הבכורה שלו, WAYWORDWONDERWILL, שיצא בתחילת החודש.  

איך בעצם נער צנום יהודי וחייכן כמוך מחליט שהוא רוצה לעשות היפ-הופ?

"האמת שאני באמת קצת רזה, אני מבטיח לאכול יותר. ובנוגע לחלק השני של השאלה, בסופו של דבר מדובר במוזיקה שאני מחובר אליה מאוד, ואוהב אותה. אבל באלבום שלי אני גם נוגע ברגאיי וקצת בדברים פסיכודליים יותר. בשנים האחרונות אני דווקא שומע הרבה ג'אז ומאוד אוהב את מה שקורה בעולם הזה. אני מרגיש שאני מביא הרבה מכל דבר אל תוך המוזיקה שלי ולא מתמקד רק במשהו אחד".

אם כבר מדברים על ערבוב, אתה מערבב טקסטים על האיסלאם בשירים שלך ומביא ציטוטים מהקוראן. לא יודע, נשמע לי כמו משהו שהיהודים הניו-יורקים לא מתים עליו.

"כן, אחד הדברים שלימדו אותי זה ללמוד כמה שיותר דברים, ולא להתעלם ממה שקורה סביבי. לאיסלאם יש הרבה דברים והרבה צדדים חיוביים,

וברגע שאתה מאחד כוחות ומביא את היופי של העולם שלנו עם יופי של עולמות אחרים - דברים טובים יוצאים מזה".

איך באמת הסצינה הזאת של ההיפ-הופ והמוזיקה היהודית נתפשת בניו-יורק? מתייחסים לזה כאיזה טרנד יהודי פנימי או כאל משהו מעבר?

"זה מדהים, תדע לך. אנחנו מופיעים אמנם גם בבתי כנסת ומול קהל יהודי, אבל רוב ההופעות שלנו נמצאות במועדונים ובמקומות שגם יהודים מגיעים כמובן, אבל יש לא מעט אנשים שאין להם קשר לעניין ודווקא מהם אתה שומע את התגובות הכי מעניינות. הם תמיד באים אחרי הופעה לשאול ולהתעניין. זה כיף, אתה מרגיש שליחות, וזה מוסיף לך המון למוזיקה ולחשק להתעסק בזה".