החוק הביומטרי - "מדרון חלקלק למדינת משטרה"
במכתב שנשלח למועצה הציבורית להגנה על הפרטיות, מביעה דעתה נציבת הגנת הפרטיות של אונטריו בקנדה כנגד חוק מאגר טביעות האצבע בישראל, ומזהירה מכך שהמאגר יהווה מטרה להאקרים
המכתב של קאווקיאן מתייחס לחוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, שנמצא בימים אלה לפני קריאות שניה ושלישית בכנסת, שצפוייה להצביע עליו במושב הבא. החוק, המכונה "חוק המאגר הביומטרי" עוסק בהוצאת תעודות זהות חכמות ובהקמת מאגר הכולל מידע ביומטרי (טביעות אצבע ותמונות פנים) של כל אזרחי המדינה.
פיצול לשני מאגרים - לא מספק
קאווקיאן ציינה כי השימושים במאגר צפויים להתרחב עקב תופעת "שינוי ייעוד זוחל" (mission creep), והדבר עלול להוביל ליצירתה של "מדינת משטרה", מציינת הנציבה במכתבה.
עוד היא מדגישה כי החלטת וועדת השרים לחקיקה, לפיה שר הפנים יוכל להחליט לפצל את המאגר לשני מאגרים שונים, אחד במשרד הפנים והשני במשרד המשפטים, אינה מספיקה. כחלופה, היא מציעה לבחון את טכנולוגית ההצפנה הביומטרית, המאפשרת להצפין מידע ביטומטרי בצורה בה הוא יהיה זמין רק בנוכחות האדם שהמידע שייך לו - ולא דורש שימוש במאגר הפתוח לעובדי הציבור.
תומכיו של החוק גורסים כי טכנולוגיית הזיהוי הביומטרי תקשה על גניבות זהות , הונאות פיננסיות והגירה בלתי-חוקית. מתנגדי החוק טוענים כי מאגר כזה מעמיד את פרטיות האזרחים בסכנה חמורה, שהמידע עשוי לדלוף לגורמים פליליים בקלות, ושניתן לחלק תעודות זהות חכמות ללא מאגר מרכזי (ניתן יהיה לשמור את הטביעה על התעודה בלבד, לדוגמה) - שיהיו בעלות אותה ההשפעה כנגד גניבות זהות.
