גרמני הודה: תכננתי פיגועים נגד יעדים אמריקנים

משפט הטרור הגדול בגרמניה מאז שנות ה-70 יצא לדרך: גרמני שהתאסלם ונאשם בכך שעמד בראש תא טרור שזמם לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקניים בגרמניה, הודה היום (ב') בבית משפט שארגונו ביקש לפגוע באמריקנים בדרך הקשה ביותר שעמדה לרשותו. המזימה, שנודעה לרשויות, סוכלה מבעוד מועד ואיש לא נפגע.  

פריץ ג'לוביץ אמר לבית המשפט כי הוא ונאשם אחר, אדם יילמז, התאמנו במחנה טרור בפקיסטן. תחילה תיכננו לנסות לבצע פיגועים באזור, אך לאחר מכן החליטו שבאפשרותם להסב נזק רב יותר ולסכן את עצמם פחות, אם יפעלו נגד מטרות של ארה"ב באירופה. "בעלות נמוכה יותר, היינו יכולים להשיג נזק גדול הרבה יותר", הסביר ג'לוביץ.

ג'לוביץ ויילמז, שניהם בני 29, נאשמים ביחד עם דניאל מרטין שניידר (22) ואטילה סלק (23) בהפעלת תא גרמני של "איחוד הג'יהאד" - ארגון שלטענת מחלקת המדינה האמריקנית היה אחראי לפיגועים מחוץ לשגרירויות ארה"ב וישראל באוזבקיסטן ביולי 2004. במערכת המשפט הגרמנית לא מקובל להודות או לכפור באשמה, אך עורכי דינם של הנאשמים אמרו כי הם החליטו להתוודות, בתקווה שכך יוקל עונשם.

מימין לשמאל: סלק, שניידר, ג'לוביץ, יילמז (צילום: רויטרס)

התובעים טוענים כי הארבעה תכננו לבצע פיגועים נגד אזרחים ומתקנים אמריקנים ברחבי גרמניה. הם נאשמים בחברות בארגון טרור, תכנון פיגועי תופת וקשירת קשר לביצוע רצח - עבירות שביחד נושאות עונש מרבי של עשר שנות מאסר. שניידר ניצב בפני אישום נוסף של ניסיון רצח, שנושא עמו עונש אפשרי של מאסר עולם, משום שמיוחס לו ירי לעבר שוטר במהלך מעצרו ב-2007. איש לא נפגע מהירי.

ג'לוביץ סיפר היום כי הוא ויילמז למדו כיצד לירות ברובים, וקיבלו הדרכה בלחימה והפעלת חומרי חבלה בשלושת חודשי האימונים שעברו בפקיסטן ב-2006. ארבעת הנאשמים מסרו כבר בחקירתם הצהרות שבהן הודו בחלק מהעבירות המיוחסות להן, אך רק היום החל שלב הצגת גרסאותיהם בבית המשפט. "מעולם לא חוויתי דבר כזה בקריירה שלי כשופט", אמר השופט אוטמאר בריידלינג, שהדגיש כי ההודאות ישפיעו על גזרי הדין.

ג'לוביץ ושניידר הם גרמנים שהתאסלמו וביחד עם יילמז - אזרח טורקי שחי בגרמניה, נעצרו ב-4 בספטמבר 2007. מאז ועד היום הוחזקו במעצר. סלק, שאף הוא מחזיק באזרחות טורקית, נעצר כעבור חודש בטורקיה והוסגר מאוחד יותר לגרמניה. חברי תא הטרור צברו כ-730 ק"ג של מי חמצן, שנועדו ביחד עם חומרים אחרים ליצור חומרי חבלה המקבילים בעוצמתם ל-550 ק"ג של דינמיט. רשויות גרמני, שפעלו בשיתוף פעולה עם גורמי מודיעין אמריקנים, עקבו אחריהם בחשאי והחליפו את מי החמצן בחומרים אחרים, שלא היו פוגעים באיש.