שתף קטע נבחר

בים בם במיה: שני מתכונים קיציים

למרות השמועות הזדוניות על אופייה הלא ידידותי, הבמיה לא זקוקה ליחסי ציבור - מי שאוהב, פשוט מכור לירק הרירי ומי שלא, לא יכול לסבול אותה. רותי קינן נמנית על הקבוצה הראשונה והיא מגישה שני מתכונים קלאסיים

בעניין של הבמיה, שיש בעולם עמים המכנים אותה אצבעות של גברת, יש שני מחנות ברורים: אלה שמעריצים אותה ואלה שפשוט לא יכולים לשאת אותה. באמצע ניצבים רק אלה שעדיין לא טעמו. אני, כמו בעניין הכוסברה או כל מאכל שמכיל ג'לי – דווקא ניצבת מהצד האוהד של אותם תרמילים מחודדים.

 

"איך את בקשר לבמיה?" שאלה אותי באחד הימים האלה חברתי הטובה, זו שמקבלת דרך קבע, אחת לשבועיים, משלוח של ירקות אורגניים, ישר מהשדה. "דווקא בסדר" עניתי וקיבלתי מיד שקית במיה טרייה שהגיעה ביחד אתה לפגישת הקפה השבועית שלנו. החברה שלי, כפי שהבנתם, לא ביחסים עם הירק הזה.

 

עם חצי קילו במיה נעמדתי בעיצומו של החום הגדול ורקחתי לי תבשיל. לי ולא לאף אחד אחר. כי כל מי שעבר ליד הכיריים והרים קלות את המכסה נאנח "אה, במיה", סגר את הסיר וחשב על דרכי מילוט. אבל אני לא מכריחה אף אחד. כמעט שבוע אכלתי כל יום קצת, כדי שלא ייגמר לעולם.

 

מה עושים עם במיה? באופן אישי, אין לי שום זיכרון ילדות שקשור בה. המטבח של סבתי ואמי התעלם ממנה בחשדנות, כמו מכל דבר שלא נמצא דרך קבע בשוקי ורשה. מיתוסים דווקא לא חסרו: הוא סיבי, הוא מגיר ריר, הוא דורש עבודה – בקיצור, אצלנו לא מתעסקים אתו.


(צילום: אסף אמברם)

 

ואולם מתברר, שלמרות השמועות הזדוניות על אופייה הלא ידידותי, הבמיה לא זקוקה ליחסי ציבור. הירק הזה כל כך חובק עולם, עד כי הוא יכול להרשות לעצמו להתעלם בהתנשאות מהמלעיזים. אומרים שמוצאו מהאזור הטרופי, בין אסיה לאפריקה, ושמשם עשה את דרכו, אולי בתרמיליהם של העבדים, עד ליבשת אמריקה. לכן הוא חלק בלתי נפרד ממאכלי הדרום באמריקה. אבל נראה שאין כמעט מטבח בעולם שלא מתייחס אליו: מהודו עד כוש, מהבלקן ועד אנגליה. חוץ ממדור הקינוחים – הוא נמצא כמעט בכל חלק בארוחה: יש המטגנים אותו בשמן עמוק, אחרים מבשלים אותו במים או ברטבים עדינים, יש הכובשים אותו והרוב משלבים אותו במאכלי קדרה וצלי בשר.

 

אני בחרתי באופציה הים תיכונית ושילבתי את הבמיה, כמו הטורקים, במיץ עגבניות. אכלתי מהתבשיל בעודו חם ואת מה שנותר – ישר מהמקרר. אז הנה שתי אופציות מרעננות לקיץ, אם גם בחלקכם נפלה פתאום במיה או שהתחשק לכם לקנות.

  

במיה במיץ עגבניות

המרכיבים (ל-4 מנות):

500 גרם במיה

1 בצל גדול קצוץ

2 כפות שמן זית

1 קופסה קטנה (400 גרם) עגבניות מרוסקות

מלח, פלפל

1 כפית פפריקה מתוקה

1 כף פטרוזיליה קצוצה

 

אופן ההכנה:
  1. שוטפים את הבמיה ומסירים את העוקצים.
  2. מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב קלות. מוסיפים את הבמיה ומבשלים תוך בחישה עוד דקה. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה.
  3. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים כ-25 דקות. רצוי לבדוק מדי פעם אם נותרו די נוזלים בסיר ולהוסיף מעט מים רותחים אם יש צורך.
  4. מוסיפים את הפטרוזיליה, בוחשים ומתקנים את התיבול. ממשיכים לבשל עוד 5 דקות. מגישים חם או קר.

 

במיה בלימון

המרכיבים (ל-4 מנות): 

500 גרם במיה

1 בצל גדול קצוץ

2 כפות שמן זית

1 כפית מלח

1 כפית בהרט (או תערובת תבלינים אחרת, כמו קארי, חוואייג' וכו')

מיץ מ-1/2 לימון

1 כף כוסברה קצוצה

 

אופן ההכנה:
  1. שוטפים את הבמיה ומסירים את העוקצים.
  2. מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא מזהיב קלות. מוסיפים את הבמיה ומבשלים תוך בחישה עוד דקה. מוסיפים 1 כוס מים, את המלח והבהרט ומביאים לרתיחה.
  3. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים כ-25 דקות. רצוי לבדוק מדי פעם אם נותרו די נוזלים בסיר ולהוסיף מעט מים רותחים אם יש צורך.
  4. מוסיפים את מיץ הלימון והכוסברה, בוחשים ומתקנים את התיבול. ממשיכים לבשל עוד 5 דקות. מגישים חם או קר.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שנויה במחלוקת. במיה
צילום: אסף אמברם
מומלצים