השופטת: חשש שהמרעיבה פגעה בעוד ילדים

האם האם ה"מרעיבה" מסוכנת לילדיה? שאלה טובה. איש לא בדק. בית המשפט העליון מותח היום (ד') ביקורת על על החלטת בית משפט השלום לשחרר את האם הנאשמת בהתעללות בבנה בן השלוש ובהרעבתו למעצר בית עוד בטרם נבחנה מסוכנותה על ידי הגורמים המקצועיים, ולמרות שטרם מוצתה בחינת החשדות כי פגעה בילדיה האחרים: "ההחלטה לשחררה למעצר בית היתה יוצאת דופן", קבעה השופטת עדנה ארבל.

היא קיבלה את ערעור המדינה, וקבעה כי שירות המבחן נדרש להכין מיד תסקיר מעצר בעניין מידת מסוכנותה של האם, שעל-פיו ייקבעו תנאי המשך מעצרה. בהחלטתה קובעת השופטת ארבל כי מקרה זה הוא מקרה המצדיק - ואף מחייב - הזמנת תסקיר מעצר, עוד בטרם ההכרעה בדיון המלא כפי שנעשה בדרך כלל.

ביום שישי האחרון הורה בית המשפט המחוזי בעיר, שם מתנהל משפטה של האם, כי היא תישאר במעצר בית בביתה במאה שערים. זאת, בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה להרחיק אותה מביתה, משאר ילדיה ומהשכונה החרדית. הפרקליטות הגישה ערעור על ההחלטה, שבו דרשה לקיים לאם קודם כל תסקיר של שירות המבחן. היום קיבלה השופטת ארבל את הערעור, וקבעה שהתסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי בעוד שבועיים, ביום רביעי ה-26 לחודש - שלושה ימים לאחר שמשפטה של האם אמור להתחדש.

לדברי השופטות ארבל, על פי החומר הקיים עד כה בפרשה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש חשש שהאם מסוכנת לשאר ילדיה - חשש שראוי לבדוק אותו. ארבל אף ציינה כי כתב האישום שהוגש נגד האם הוא חמור, וכי העבירה המיוחסת לה היא עבירה "שטבועה בה, על פני הדברים, מסוכנות לקטינים". השופטת מוסיפה כי יש בחומר הראיות אינדיקציות שמעוררות חשש שגם ילדיה האחרים נפגעו, "ואינדיקציות אלו מצדיקות בחינה ובדיקה".

"אני סבורה כי בשים לב לטיב האישומים נגד האם, לא ניתן שלא לבחון כבר עתה את החשש למסוכנות", כתבה ארבל בהחלטתה. "כאשר מביאים אנו בחשבון שהאם מצויה בביתה עם ילדיה, וכי עד כה ההתנהלות הכוללת בתיק לא הייתה של שיתוף פעולה מלא עם הרשויות, דומני כי נכון יהיה לפעול כבר עתה להכנת תסקיר". 

לבסוף מציינת ארבל כי לא ניתן להתעלם מכך שנעשו מעשים, גם אם לא על ידי האם עצמה, שמטרתם לסכל את החקירה - דוגמת אי הגעתם של ילדיה לחקירות שנקבעו להם - והיא מביעה תקווה כי שיתוף הפעולה שלהם בהכנת תסקיר שירות המבחן יהיה מלא.

פרקליטי האם המרעיבה, עורכי הדין דוד הלוי וראובן בר חיים, אמרו בתגובה כי "מדובר בהחלטה הנוגעת לשאלה פרוצדורלית בלבד, כאשר תנאי השחרור ממילא נותרו על כנם. בית המשפט קיבל את עמדתנו, לפיה מבחינה משפטית לא יהא זה נכון לעיין בתסקיר לפני שייקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה, ובהתאם לכך החליט שהתסקיר יוגש לבית המשפט רק לאחר הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה".