סוד השחייה הנכונה - גוף מאוזן במים. פרק 3

לאחר שבפרק הקודם למדנו על שלושת עקרונות היסוד לשחייה נכונה , הגיע העת ללמוד כיצד ליישם את העיקרון הראשון: שמירה על הרמוניה ושיווי משקל במים.

בפרק 1 של בית הספר לשחייה ציינו שהמים דחוסים פי 800 מהאוויר. לכן, רמת החיכוך בין הגוף למים היא הגורם המכביד ביותר על ההתקדמות במים. רוב השחיינים מנסים להתגבר על "קיר המים" על-ידי הפעלת הרבה כוח: הם משתמשים בבעיטות רגל מהירות וחתירות יד חזקות. לא רק שהמאמץ הזה חסר סיכוי, אלא שהוא גם מיותר. המפתח לשחייה נינוחה הוא לעבור באופן יעיל וחלק "דרך" המים וכך לצמצם ההתנגדות למינימום. במקום לשחות "ראש בראש" נגד קיר המים, נלמד איך לפרוץ בו חור ולהחליק את גופנו בעדו.

אך כמו שתינוק צריך ללמוד לעמוד בטרם יתחיל ללכת, כך עלינו לרכוש מיומנות מקדימה אחת: לאזן את הגוף במים. כל עוד הגוף מונח במים במצב בלתי-מאוזן, חלה עליו התנגדות רבה של "גושי" מים גדולים, ונצטרך להשקיע הרבה כוח כדי להתקדם. כשהרגליים שוקעות, אנחנו נאלצים לייצר הרבה תנועות ידיים ורגליים. התוצאה אינה רק השקעת אנרגיה גדולה, אלא יצירת המון תנועות גדולות מגושמות שיגרמו לכך שנשחה דרך "חור" מים גדול מאוד. כלומר, נצטרך "להזיז" יותר מים כדי לא לשקוע ולהתקדם.

תוסיפו לכך עוד טעות רווחת: התפיסה לפיה הגוף צריך להיות גבוה מעל המים. הדבר גורר בזבוז אנרגיה, שכן כדי להיות גבוהים במים, בועטים השחיינים כלפי מטה במקום לבעוט כדי לנוע קדימה.

צפו בפרק 1: טעויות נפוצות של שוחים

סוד השחייה הנכונה – גוף מאוזן

גוף מאוזן במים הוא החובה הבסיסית לשחייה נכונה. כשהגוף מאוזן האנרגיה נחסכת והידיים פנויות לבצע את התפקיד החשוב באמת שלהן: "לאחוז" במים ולייצר תנועות ארוכות.

שחייה במצב לא מאוזן היא שחייה תזזיתית. הפחד מלשקוע גורם לשחיין לייצר תנועות ידיים חפוזות ותנועות רגליים חזקות. בצורה כזו, הגוף נע למרחק קצר מאוד ואז אנו נזקקים ליותר ויותר תנועות, וחוזר חלילה. שחייה כזו גובה הרבה אנרגיה כי אנחנו דוחפים במהלכה מסת מים גדולה ונעים דרך "חור" גדול במים.

הכוח לנוע קדימה במים מקורו בתנועה סיבובית שנבצע באגן. שימו לב: הכוח בא מהאגן, לא משרירי הזרועות. מבחינה זו שחייה דומה לסוגי ספורט רבים אחרים: בחבטת טניס, במכת קרטה וביידוי כידון - רוב הכוח בא מן האגן ומשרירי הליבה (ה- Core) ומועבר לידיים.

אך כדי שנוכל להניע את האגן, הגוף חייב להיות מאוזן, שאם לא כן יקשה עלינו לבצע בצורה אפקטיבית את תנועת הנדנדה באגן.  

לאזן את הגוף במים - ראש טבול ושחייה בירידה

דגש ראשון: החביאו את הראש במים

הראש חייב להיות במצב טבעי, כשהעורף נמצא בהמשך לעמוד השדרה. אל תרימו אותו מעל המים, אלא הטביעו את כולו. בשכיבה על המים במצב מאוזן, המבט צריך לפנות מטה אל קרקעית הבריכה, ומה שמוביל את הגוף קימה זו הפדחת שלכם ולא האף. אם נקפיד 'להשקיע' את הראש בתוך המים, נשנה את נקודת האיזון שלנו ונאפשר לרגליים ולאגן לצוף.

כשאנו נועצים כדור בעומק המים, המים דוחפים אותו חזרה החוצה. על בסיס אותו עיקרון, יש לנעוץ את החזה בתוך המים עד שמרגישים כאילו המים דוחפים את הגוף חזרה החוצה. דחפו את החזה כלפי מטה עד שתרגישו שהמותניים והרגליים עולות וצפות. דחיפת החזה לא תעשה באופן אנכי כלפי מטה, אלא שעליכם להרגיש כאילו אתם שוחים בירידה. שחייה במורד הבריכה, תוך דחיפת החזה אל תוך המים, היא פעולה לא טבעית, ולכן צריך לתרגלה עד שתגיעו לתוצאה הרצויה.

שחו בירידה (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

המדד הטוב ביותר לכך שהגוף אכן מאוזן הוא "ידיים חסרות משקל". כשהגוף לא מאוזן, צריך להשתמש בידיים כדי לשמור על איזון ולא לשקוע. שחיינים במצב מאוזן יכולים למתוח את היד קדימה אל מול הכתף ולהרגיש שהיא חסרת משקל עד לשלב בו הם בוחרים לחתור בנינוחות.

ידיים חסרות משקל (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

בפרק הבא נלמד לשחות צר וארוך: נלמד כיצד להאריך את התנועה וכיצד לצמצם את התנגדות המים לגוף השוחה.

הכותב שותף ומנהל בחברת GCS לייעוץ אסטרטגי, עוסק שנים רבות בשחייה, משמש מדריך ראשי של TI ישראל ומנהל פורום השחייה בשיטת TI