תני גז, השבת נכנסת

"מה עשיתי? אני כל כך רחוקה מעולמן, איך אצליח להשתלב? הן תתנה לי בכלל? עד כמה אני שונה מהן בעצם?". מסע "מלכת המדבר" לשומרות מסורת הוא מיוחד ושונה. השוני הרשמי מתבטא בשני דברים: אוכל כשר ושמירת השבת. אבל יש עוד שוני – פחות רשמי אבל יותר משמעותי.  

43 מלכות יצאו לדרך. 126 ילדים נשארו מאחור במסע שומרות המסורת של "מלכת המדבר 2009".

המסע שלי מתחיל במפגש הקבוצה בארץ, שבועיים לפני היציאה. אני מגיעה ללא צל של מושג מה ואת מי אני הולכת לפגוש. אני יודעת שמדובר במסע של שומרות מסורת - וזהו. המשמעות לא ממש ברורה לי.

הנשים הראשונות שאני קולטת בהמתנה עוטות כיסוי ראש. החשש מתחיל להתגנב. כשמתאספות שאר הבנות אני מבינה שמסע שומרות מסורת מכיל בתוכו קשת רחבה של נשים דתיות. ישנן העוטות כיסוי ראש וישנן שראשן מגולה, יש הלובשות חצאיות ויש אפילו הלובשות מכנסיים. פניתי אל אחת הבנות ושאלתי "גם את דתיה"? והיא ענתה שכן. בהמשך למדתי שהגדרת הדתיות היא אישית. יש המקפידות על כל התפילות ביום, יש אשר רק שומרות שבת, ויש שמקיימות מצוות אחרות, כל אחת לפי השקפת עולמה.

הנוף, הג'יפ, הבנות ודגל ישראל. רגע של אושר

"מה רבו מעשיך ה'"

דנה מוצאת קצת פרטיות לתפילת שחרית (צילום: גילת זיוי)

המדריכה ענת פוגל מראה את המסלול (צילום: תמי פרנצס)

עכשיו פנצ'ר? השבת נכנסת

בוקר שישי התחיל עם השכמה ב-03:50 לפנות בוקר, לקראת הפלגה במעבורת מביירם צורי לקומאן. עוד לפני ההפלגה הבנות פוצחות בריקודי עם סוערים על סיפון המעבורת, בעוד חלקן מתפללות כל אחת לעצמה. האור כבר עולה כשיוצאים להפלגה. זו הזדמנות ראשונה להיות קצת מחוץ לצוותים ואנו מתחילות להתוודע אחת לשניה. הבנות שולחות ברכות שבת שלום הביתה בדרך מיוחדת. לאחר ההפלגה המשכנו בנסיעת השטח, כשהמוטו שלנו הוא רכב מחכה לרכב. בשעות אחר הצהריים עולה ההתרגשות לקראת שבת. ודווקא אז משהו חייב להשתבש.

ג'יפ מס' 1 חטף פנצ'ר. ג'יפ 10 שמאחוריהן נשאר לסייע בהחלפת הגלגל ושאר הבנות ממשיכות ליעד להקים מאהל, להכין את סעודת השבת, להתקלח ושאר ההכנות לקראת שבת.

המלכות בג'יפים 1 ו-10 שומרות על קור רוח, מזדרזות בהחלפת הפנצ'ר ומקוות להדביק בהקדם את שאר הצוותים, אבל כשהן מגלות שגם גלגל הרזרבה אינו תקין מתחילה להתגנב הספק שלא נספיק להגיע לפני שבת. הבנות עורכות ספירת מלאי של האוכל שיש להן ותוהות אם יספיק לעריכת השבת כאן, על שבילי הדרך.

פלמור, המדריך המקומי, עולה רגלית מבין סבך הצמחיה ומגיש לבנות גלגל נוסף, אותו הן מחליפות במהירות וממשיכות למחנה. נדמה שזה הסוף - אבל עכשיו פנצ'ר נוסף, הפעם לג'יפ מס' 10. הפעם לא מחליפים, אין זמן, המחנה קרוב וכך גם השבת. ממשיכות בנסיעה זהירה אל המחנה. זהו, הגענו. החשכה כמעט יורדת. מקלחת והיערכות אחרונה.

הבנות מאחלות שבת שלום למשפחות בבית. את התמונות שלחנו ביום שישי בטלפונים הסלולריים שלנו (צילום: שרון טסלר)

מרוב שנחפזנו לקראת השבת לא הבחנו ביופיו של המקום אליו הגענו – Theth, ואדי מקסים שאת הפסגות המקיפות אותו עדיין מכסים שלגים. את כל יופי הבריאה הזה גילינו רק למחרת  בשבת בבוקר.

ערב שבת, הדלקת נרות בצוותא כל אחת נושאת תפילה בליבה ויש שמשתפות ונושאות תפילה בקול לשובו של גלעד שליט בשלום. נטילת ידיים וסעודת השבת מתחילה. תפילות וברכות וכמובן מזמורי שבת, חוויה מדהימה ומרוממת גם לבנות שחווית השבת בנכר עם זרים ולא בבית עם המשפחות גורמת להזיל דמעות געגועים מהולים בהתרגשות.

וגם אני, שחוויה כזו זרה לי שבעתיים, בוחנת בתשומת לב כל פרט קטן ומוקסמת. צוות תורן כבר ערך שולחנות ופיזר שירוני שבת לבנות. הקסם מתחיל – תפילות, דברי תורה, חלות, ואווירת קדושה באוויר. את הערב אנו מסיימות בשירה קצבית ושמחה שמוביל צוות 8 (הינוקות) בצד מזמורי שבת שקטים ומרגשים שמובילות בוגרות הקבוצה. כל אחת מוצאת את מקומה. אפילו אני.

שבת בבוקר, יום יפה. גם באלבניה

בבוקר שבת אנחנו מתעוררות אל הנוף המרהיב שפספסנו ערב קודם ונפעמות מכל כיוון שנישאות העיניים. אנו ממשיכות לחורשה מוצלת, שם מתחילה תפילת השבת. את התפילה מובילות שתי חזניות המסע – מירב מרשימה את כולן בתפילה בעגה התימנית. פלו, העולה חדשה שלמדה קריאת טעמים בניכר, קוראת לפי העגה האשכנזית. השילוב והקיצוניות של שני הסגננות מרגש. את התפילה חותמת דנה - צעירת הבנות שמגשימה חלום פרטי שלה ושרה את שיר הכבוד "אנעים זמירות".

משכשכות רגליים באחד האגמים הקרירים (מאוד!!) במונטנגרו 

סיכומה של השבת הוא העמידה מלכת והעצירה מנסיעה, שמאפשרת לקיים שיחות קצת יותר עמוקות, אחת על אחת ובקבוצות קטנות. שמירת השבת היא הייחוד של מסע שומרות מסורת, היא המאפשרת את ההפוגה הזו. להוריד את הרגל מהגז,

להוריד הילוך, לשלב ל-4 low ולתת לשבת להוביל אותנו בשקט וברוגע לחלק השני של המסע. המסע שאחרי השבת שונה מהמסע שלפניה. 

בעקבות השבת המיוחדת שלנו, כל אחת יצאה עם משהו. לא בטוח שכשיצאנו לדרך המטרות היו ברורות, והנה עכשיו כל אחת הבינה, תפסה והגדירה לעצמה למה אני כאן ומה אני רוצה לעשות הלאה.  

יום ראשון בבוקר: השכמה קצת מבולבלת. למען הגילוי הנאות אתוודה שלקחתי על עצמי את ההשכמה, כיוונתי שעון ונכנסנו לשקי השינה. כשהשעון צילצל, השכמתי את צוות 9  וצוות 6 שהיו אמורות להיות צוותים תורנים באותו יום. לאחר שקיפלנו את האוהלים שלנו, התחלנו להעיר את הבנות. אחת הבנות הסבה את תשומת ליבנו שאנחנו מקדימות בשעה. שכחתי להעביר את השעון מזמן ישראל לזמן אלבניה. אז בהזדמנות זו, אני מבקשת סליחה מצוות 9 וצוות 6 על כך שאת שארית הלילה ההוא בילינו בג'יפ מכיוון שהאוהלים שלנו כבר היו מקופלים. כעבור שעה צילצל שוב השעון, הערנו את הבנות והמשכנו במסע העמימות שלנו.  

הצוות הזוכה: איילה, דנה, ענבל והדס ברגע ההכתרה (צילום: תמי פרנצס)

ביום האחרון בוחרות הבנות בהצבעה חשאית את הצוות המנצח שיזכה לצאת למסע גם בשנה הבאה. הצוות הזוכה הוא צוות הינוקות שלנו, צוות הצעירות הרווקות: ענבל, איילה, הדס ודנה. כולנו מתפללות שעד לשנה הבאה כבר יצאו למסע הדבש שלהן – כבחורות נשואות. כל בנות "מלכות המדבר 2009" מבטיחות לבוא לרקוד ולשמוח בחתונות שלכם.  

עידוד ‏ (צילום: איילה דדון)

1

2

3

4

5

6

7

• לכתבות נוספות ממסע "מלכת המדבר 2009" - לחצו כאן