ורונה: להתאהב כמו רומיאו ויוליה, אבל לא רק

העיר ורונה (Verona) חייבת את תנועת התיירות הערה אליה דווקא למחזאי האנגלי האלמותי ויליאם שייקספיר. לולא הוא שלקח את האגדה היפה על זוג הנאהבים, רומיאו ויוליה, והפך את סיפור אהבתם לנכס תרבותי עולמי, יכול להיות שאותה עיר יפה - המשתרעת משני צדיו של נהר האדיג'ה (Adige) במחוז וונטו בצפון איטליה - לא הייתה זוכה בתשומת הלב התיירותית מדי שנה בשנה.

אותו סיפור אהבה בלתי-אפשרי שנהפך מושג בתרבות העולם המערבי, הוא שתרם לפירסומה העולמי של העיר האמנותית הזו, שגם בלי הרומן של רומיאו ויוליה היא בהחלט ראויה לביקור בגלל שכיות החמדה הרבות שבה.

המושבה הרומית ורונה הגיעה לשיא התפתחותה בתקופת נסיכי סקאלה, במאות ה-13 וה-14, כשנסיכי ורונה ממשפחת סקאליג'רי (Scaligeri) שלטו בה, והשתייכו לנאמני הקיסר של אותה תקופה. משפחה זו הותירה לא מעט מבנים בעיר.

נהר האדיג'ה. ורונה משתרעת משני צדיו (צילומים: יוסף ג'קסון)

גם התקופה הארוכה שבה שלטה ונציה בוורונה הותירה השפעה לא קטנה על יצירות האמנות והבניינים העתיקים של העיר. בכלל, אחרי שתמצאו מקום חנייה לרכבכם, הרי שמומלץ להתמסר לשיטוט רגלי בסמטאות העיר העתיקה שבין החומות.

אם אתם מתגוררים בבית מלון בעיר ורונה עצמה, הרי שחסכתם לעצמכם כאב ראש לא קטן. המדרחוב המפואר של "ויה מאנציני" יוביל אתכם לפיאצה המרשימה והתוססת של העיר, פיאצה דלה ארבה  (Piazza delle Erbe).

סיפור שקשור לסכסוך עתיק מ-1302

האיטלקים אכן העניקו את הכבוד הראוי לשייקספיר, ופסלו מוצב בהבלטה בהיכל קברה של יוליה - אותה יפהפייה מימי הביניים, שהשתייכה למשפחת קאפולטי. המשפחה תמכה בקיסר כנגד האפיפיור, ולכן כונו בתואר "גיבלינים", בה בעת שהמאהב של יוליה, רומיאו, היה בן למשפחה היריבה, "מונטגיו", שתמכה בו וכונתה אי לכך בתואר "גוולפים".

פסלו של שייקספיר בהיכל קברה של יוליה. האיטלקים העניקו לו כבוד

מדובר בסיפור שהיה קשור לסכסוך עתיק שהתרחש ב-1302, וזכה לחיי נצח בכך שנהפך למחזה הקלאסי של שייקספיר. אם משוטטים בתוככי הרחובות העתיקים של ורונה, ליד פיאצה דלה ארבה, מגיעים לחצר בית משפחתה של יוליה, שם נמצאת מרפסת האוהבים הידועה. כשביקרנו במקום, קהל התיירים מרחבי העולם התגודד בתוך החצר הפנימית, ועל אותה מרפסת ניצבה עלמה צעירה ונופפה בידידות לכל עבר.

מיד התברר, איך לא, שמדובר בעלמה ישראלית שבימים כתיקונם עונה לשם יעל. היא הבטיחה לכל חברותיה שדווקא בוורונה תהפוך ליוליה לרגע קט, ותמתין לרומיאו שלה.

יעל מנופפת לשלום ממרפסת ביתה של יוליה. האם רומיאו יגיע?

העיר ורונה מונה למעלה מרבע מיליון תושבים, ואת הטיול בה מומלץ להתחיל דווקא בתקופה שקדמה מאות שנים לזוג האוהבים שמאפיין את העיר, ב"ארנה" (Arena), אותו אמפיתיאטרון רומי ענקי שהכיל מקומות ל-25 אלף צופים, ב-44 שורות של מושבים. תאריך בנייתו קדם ב-50 שנה ל"אחיו", הקולוסיאום המפורסם, ברומא.

מושבי האמפיתיאטרון נחצבו בשיש ורוד, בלבנים ובאבנים ענקיות, ובנייתו הושלמה כבר במאה הראשונה לספירה. ביום שבו ביקרנו במקום המרשים הזה, שהשתמר להפליא, נערכו הכנות אחרונות לאופרה "אאידה". הכרטיסים אזלו, ונאלצנו להסתפק במראה הנוף הנהדר הנשקף מסביב משורת המושבים הגבוהה ביותר באמפיתיאטרון. ה"ארנה" צמודה לאחת הפיאצות הגדולות והמרשימות של ורונה, "פיאצה ברה" (Piazza Bra).

אמפיתיאטרון "ארנה". נבנה לפני הקולוסיאום המפורסם

אריה מכונף: סמלה של עיר התעלות - ונציה

כמה מהאטרקציות החשובות של העיר ניצבות פה לא הרחק אחת מהשנייה, כמו אותו עמוד שיש שעליו אריה מכונף, סמלה של עיר התעלות ונציה, זכר לשנים הארוכות של שליטת ונציה בוורונה. לא הרחק ממנו ממוקם ה"קאפיטלו", עמוד ובמה שממנה היו נוהגים בתקופות העבר להכריז על צווי הממשל.

המזרקה שבה פסל מתקופת רומא מכונה "ורונה מדונה". הארמונות והבתים העתיקים שמסביב לכיכר - במיוחד ה"פלאצו מאפאי" (Palazzo Maffei), ארמון שמעוצב בסגנון ברוקי - הם שמעניקים לאותה כיכר את הרושם המרהיב.

כאשר מגיעים לכיכר, הרי שמצד ימין, ב"ויה קאפלו" (Via Cappelo), נמצא ביתה של העלמה יוליה שבתוך החצר הפנימית שלו נמצאת המרפסת המפורסמת. זהו ביתה של משפחת קאפולטי שנותר על כנו כארמון בסגנון גותי.

מכאן ניתן להמשיך לעבר פיאצה דאי סיניורי (Piazza dei Signori), שהיא כיכר מרשימה ביותר בפני עצמה. מימינה נמצא בית העירייה "פאלאצו דל קומונה", שמעליו מתנשא המגדל הבנוי מאבנים של טורה דאי לאמברטי (Torre dei lamberti). גובהו 83 מטר, ומלמעלה נשקף נוף נהדר של העיר כולה. המגדל נבנה בימי הביניים.

פיאצה דאי סיניורי. מהמרשימות בכיכרות העיר

בית העיריה, ה"פאלאצ'ו דל קומונה", מחובר בקשת לארמון בית המשפט "פלאצ'ו דאי טריבונאלי" (Tribunali Palazzo dei), שלידו עוד מגדל לבנים, טוריונה סקאלג'רו (Torrione Scaligero). בסוף הכיכר נמצא ארמון המושל, "פאלאצו דל קונסיליו", אף הוא בניין מרשים שלו כניסה מעוצבת.

מוזיאון של אוסף כלי נשק ותכשיטים

באותה סביבה נמצא גם ארקה סקאליג'רה (Arche Scaligere). מדובר במשכן ארונות הקבורה של אותה משפחה ששלטה בוורונה במשך דורות. אלו מוקמו בין הארמון המשפחתי לכנסייה שאותה נהגו לפקוד כדי להתוודות, כנראה, על אוסף החטאים שצברו במשך שלטונם.

על מנת לעמוד על עוצמת אותה משפחה, ראוי לבקר ב"קאסטלווקיו" (Castelvecchio) - מבצר שנבנה במאה ה-14, ואת שני חלקיו מקשר מעבר שמעליו יש מגדל שמירה. כאשר מהלכים במבצר מבינים את עוצמת אותם שליטים. כיום מאכלס את אותו מבצר עתיק מוזיאון לאמנות ובו יצירותיםהם של ציירים ואמנים מימי הביניים ומתחילת העת החדשה.

המוזיאון כולל גם אוסף של כלי נשק ותכשיטים מאותה התקופה. בכניסה תוכלו להתרשם מפסלו של אחד המצביאים ממשפחת סקאליג'רי. מדובר בקנגראנדה הראשון, שמת ב-1329, אך פסלו, כפרש גיבור המניף חרב, נשאר לנצח בחצר אותו מוזיאון.

כדי למלא את מכסת המחויבות שלכם לאפיפיור, כדאי שתפקדו לפחות את אחת הכנסיות המרשימות המאכלסות את העיר. למשל, את קתדרלת ה"דואמו" , שהמזבח שלה נבנה בסגנון רומנסקי וציור נפלא של טיציאן מעטר את מזבחה, ומנציח את סיפור עלייתו של ישו לשמים. כדאי גם להתרשם משער הכניסה המרשים אל ה"דואמו", שמעוטר בתבליטים.

כדי ליהנות מהמראה המופלא של העיר כולה על נהר האדיג'ה שמתפתל סביבה יש לטפס לעבר תיאטרון רומנו, שנבנה עוד בתקופת הקיסר הרומי אוגוסטוס. האמפיתאטרון שופץ, וכיום מוצגים בו מופעים שונים.

מומלץ מאוד להמשיך לטפס במעלה המדרגות המובילות לפסגה לעבר קסטל סן פייטרו - מבצר שהוקם בתקופת השלטון הוונציאני, ומרחבת התצפית נשקף נוף מדהים של העיר כולה. תוכלו להתמסר למראה הנוף תוך כדי ישיבה בקפה-מסעדה הנמצא בהמשך רחבת התצפית. ממילא תזדקקו, כמוני, להתאושש ממאמץ הטיפוס המייגע אל אותו מבצר בפסגת הגבעה המשקיפה על העיר כולה.

מבט על קסטל סן פייטרו. מבצר שהוקם בתקופת השלטון הוונציאני

קברה של יוליה האגדתית  

כמובן שאל תוותרו על ביקור באחת המסעדות של העיר. רק היזהרו ממלכודות התיירים במסעדות המרשימות השוכנות ברחבות הפיאצות השונות. מומלץ לחפש את אותן מסעדות שהמקומיים מבקרים בהן, כמו זו ליד קתדרלת ה"דואומו" ,שנראתה כמו מטבח של משפחה פרטית. הרביולי והפסטה היו לעילא ולעילא, וגם המחיר היה סביר.

אגב, אם אתם מטיילים ברכב בעת ביקורכם בוורונה, כדאי לכם להשאירו באחד מהחניונים הציבוריים של העיר, אך אל תשאירו בו דברי ערך שאתם עלולים להיפרד מהם לעד לטובת איזה אספן איטלקי.

כמובן שלא תוכלו לעזוב את ורונה מבלי לפקוד את קברה של יוליה היפהפייה, שאינו נמצא ליד בית משפחתה, אלא במגורי הנזירים של כנסיית סן פרנצ'סקו אל קורסו. הסיבה למיקום הקבר במקום שבו ניצב גם פסלו של שייקספיר, היא שאחד הנזירים שהתגורר באזור השיא בזמנו את יוליה עם רומיאו. הם לא ניהלו רומן פרוע, כמובן, עקב התנגדות המשפחות, אבל לפחות זכו להסכמת הכנסייה.