סקר: "לקצץ בתקציב בית-ספר שמסרב לאתיופים"

יש להעניש בחומרה בית ספר שלא יהיה מוכן לקלוט ילדים ממוצא אתיופי ולקצץ בתקציבו. כך סבורים 55 אחוזים מהמשתתפים בסקר מיוחד שנערך עבור ynet לקראת פתיחת שנת הלימודים. 28 אחוז מהנשאלים אף מרחיקים לכת וסבורים כי יש לסגור בית ספר המסרב להכניס אל בין כתליו ילדים אתיופים. רק 17 אחוז סבורים שיש לנסות ולשכנע את בית הספר בחשיבות קליטת הילדים האתיופים, אך לא מעבר לכך.

סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 511 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. 

כזכור, באפריל בשנה שעברה הושבתו ארבעה בתי ספר בפתח תקווה בידי ההורים במחאה על אי השיוויון בשילוב ילדים אתיופים במערכת החינוך בעיר. מספר חודשים קודם לכן, בדצמבר 2007, נחשף כי ארבע תלמידות בבית הספר הדתי "למרחב" שבעיר זכו ליחס משפיל ומפלה בשל צבע עורן.

המשתתפים בסקר הנוכחי סווגו לפי זיקתם לדת היהודית - מחילונים ודתיים לשעבר (דתל"שים) ועד לחרדים. הבדל מעניין בין קצוות הקשת נרשם סביב השאלה כיצד לנהוג בבית ספר שאינו מוכן לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי.

לפי הסקר, עולה כי החילונים והדתל"שים תומכים בפתרון מעשי לעניין הגזענות במערכת החינוך, גם אם פירוש הדבר פגיעה בלימודים ובתלמידים. לעומתם, החרדים יעדיפו להימנע מפגיעה בתקציב ומסגירת בית ספר, גם במחיר אפליה בכיתות בית ספרם. וכך, 58 אחוז מהחילונים והדתל"שים סברו כי יש לקצץ את תקציב החינוך, 27 אחוז אף טענו כי יש לסגור את בית הספר, ורק 15 אחוז סברו כי יש לנקוט בשכנוע אך לא מעבר לכך. בקצה השני של הסקאלה, בקרב החרדים, נמצאה כאמור תמונה הפוכה: רק 17.4 אחוז צידדו בסגירת בית הספר, 21.6 תמכו בקיצוץ התקציב - והרוב המכריע, 61 אחוז, טען כי אין לנקוט בצעד משמעתי כלפי בית הספר זולת נסיון השכנוע.

מי צריך לקלוט את העולים?

לשאלה איזה בתי ספר צריכים לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי ענו 52.8 אחוז כי כל בתי הספר - חילונים, דתיים וחרדיים - צריכים לקלוט את התלמידים. 40.9 אחוז מהנשאלים ענו כי יש לשאול את התלמידים היכן ברצונם ללמוד. רוב החילונים והדתל"שים (53.3 אחוז) ענו כי כל בתי הספר צריכים להתחלק בנטל, בעוד שרוב החרדים (60.9 אחוז) סברו כי יש להתחשב בבחירת התלמידים בהחלטה היכן ילמדו. רק 2.7 אחוז מכלל הנשאלים טענו כי יש

 לשלוח את התלמידים לבתי ספר חילוניים, ו-3.5 אחוז סברו כי יש לשלוח אותם לבתי ספר חרדיים כדי שילמדו יהדות. 

ואיזה עולים היית מעדיף כשכניך לבית? עולים מארצות הברית נהנים מפופולריות רבה ו-33.7 אחוז מהנשאלים היו שמחים לדור בקרבתם. עולים מחבר העמים ומרוסיה כבר זכו לתמיכת 3.9 אחוז, עולי אתיופיה רק ל-1.2 אחוז, 2 אחוז הודו כי לא היו רוצים אף עולה ממדינות אלה כשכנים. אבל רוב מכריע של הנשאלים - 59.3 אחוז - ציין כי אינו מבדיל בין העולים השונים וכי כולם עדיפים באותה מידה. 

מנכ"לית "יסודות", שושי בקר", אומרת בתגובה לממצאים כי "בתחילת העליה של יוצאי אתיופיה הנטיה היתה לשלוח את רב העולים לבתי ספר ממלכתיים דתיים כדי לשמר את נטייתם לשמירת מסורת וקרבתם ליהדות. הסקר מלמד שרב הצבור חושב שמשימת הקליטה של יוצאי אתיופיה צריכה להיות מחולקת על פני כל המגזרים באופן שווה ולא רק בקרב הצבור הדתי. אחוז ניכר אף רואה בהורים העולים כמסוגלים לבחור בחינוך הראוי לילדיהם ושיש לתת להם לממש זכות זו. רוב מוחלט של הצבור חושב שמשרד החינוך צריך לקצץ מתקציבו של ביה"ס שאינו מוכן לשלב עולים וכשליש מהאוכלוסיה אף לסגור את ביה"ס שהינו "סרבן עולים יוצאי אתיופיה".

עם זאת, ניתן לראות, כי "הציבור קצת פחות קולט עולים וסובלני כשמדובר על שכנות. מתוך הסקר עולה שישנה עבודה לא מעטה למערכת החינוך ולארגונים חברתיים בפיתוח הסובלנות והפתיחות לשונה ולעולה. בית הספר הקולט תלמידים יוצאי אתיופיה יכול להפוך לבית הספר יוקרתי אם יושקעו בו משאבים מקצועיים מספקים. על בית הספר ליזום פעולות המשלבות עבודה עם האוכלוסיה הבוגרת בקהילה ולא רק עם התלמידים בתוך תחום בית ספר. יש לשתף את ההורים העולים והורים לתלמידים שאינם עולים בתהליכי הקליטה תוך פיתוח כלים להבנת המשימה, לדיאלוג, לקבלת האחר וניפוץ סטריאוטיפים".