לעיתים אלימות רוחנית קשה יותר מאלימות פיזית
אפשר להרחיק בעל מהבית לא רק בגלל אלימות פיזית. החוק מאפשר להוציא מהדירה גם בעל המקלל את אשתו ליד הילדים, למשל, או גורם לכך שהמגורים איתו בלתי נסבלים. עם זאת, התיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה אינו נטול בעיות
"מה לעשות?" שאלה.
"תזמיני מנעולן שיחליף את המנעול", אמרתי.
"יש לך עוד עצה?" היא שאלה, "שלא תעלה לי כסף?"
"כן", הצעתי, "לכי למשטרה".
"שהוא יילך למשטרה!" הגיבה ושאלה אם יש לי אולי עוד עצה אחת.
"אפשר לפנות לביהמ"ש, אבל זה יקח זמן וגם יעלה כסף", אמרתי.
"שהוא יילך לאן שהוא רוצה!" רשפה. "אני כבר אסתדר".
למחרת קיבלתי טלפון זעוף מעורך הדין של הבעל. "מה הלקוחה שלך עושה?" הוא זעק, "אתה רוצה שהאיש שלי יגיש נגדה תלונה למשטרה?!"
חייכתי מעבר לקו אחרי ששמעתי את הפרטים. מסתבר שאחרי שעזבה את משרדי ניגשה האשה לארון החשמל בחדר המדרגות וניתקה את הזרם. אחר כך סגרה את שיבר המים. בערב, אחרי שבעלה סידר את התקלות, היא חזרה על מעשיה.
"אני מציע ללקוח שלך למסור לאשתו מפתח לדירה", אמרתי לפרקליט העצבני. "וגם תציע לו לא ליצור עובדות חד-צדדיות. ורצוי שתאמר לאיש להיות מוחני ולא כוחני - זה המפתח האמיתי להסכם הוגן ומהיר".
האם יכולה האשה בסיפור הפתיחה לעתור לביהמ"ש כדי שירחיק את בעלה מהבית לפי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה? ספק. חוק זה נועד במקורו לפתור בעיות של אלימות פיזית. אבל עם השנים נוכח המחוקק כי צריך למצוא מענה למקרים שבהם בני הזוג אינם יכולים לחיות ביחד באופן סביר בשל בהתנהגותו של אחד מהם.
לפיכך הוסף לפני שנים אחדות סעיף חדש לחוק, הקובע שביהמ"ש רשאי להוציא צו הגנה המרחיק בעל מהבית גם במקרים של התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שמונעת מבן משפחה "ניהול סביר ותקין של חייו".
התיקון נועד לעזור בעיקר לנשים במצבים קשים בתוך המשפחה, שאינם מוגדרים כאלימות או כקרובים לה - מקרים של התעמרות רוחנית, השפלה, שימוש בכינויי גנאי, איומים, דיכוי נפשי וכד'.
התיקון בעייתי. אלימות פיזית ניתן להוכיח בקלות בעזרת צילומים ואישורים רפואיים. לא פעם השופט רואה בעצמו את סימני האלימות הטריים. אבל אווירה דחוסה בבית, שאינה מאפשרת "ניהול סביר" של החיים - אינה קלה לעתים להוכחה. וכמובן, הגדרה מעורפלת כזו מאפשרת שימוש לרעה בחוק כדי להרחיק בעל, כתכסיס מתכסיסי מאבק הגירושים.
חילוקי דעות בין השופטים
לכן הפסיקה בנושא הזה מגוונת ולא אחידה. יש שופטים המאמצים בחום את התיקון לחוק ועושים בו שימוש נרחב, ויש המתייחסים לתיקון בחשדנות ובקמצנות. באחד מפסקי הדין נאמר ש"מן הראוי שהשימוש בתיקון יהיה מצומצם".
באחרונה ניתנה החלטה נוספת בבקשה לצו הגנה מכוח התיקון לחוק. האשה טענה להתנהגות פוגענית מצד הבעל, הסתה של הילדים נגדה ועוד. ביהמ"ש דחה את הבקשה להוצאת צו הגנה. "אכן התרשמתי ממערכת יחסים קשה בין הצדדים, וטוב היו עושים הצדדים אם היו מחליטים לקחת פסק זמן מתוך הסכמה", כתבה שופטת ביהמ"ש למשפחה בראשון לציון, ורדה בן שחר. "יחד עם זאת אינני רואה שהדרך לעשות זאת היא באמצעות צו הגנה".
כך היה גם במקרה נוסף, שבו ניתן צו הרחקה נגד בעל ללא נוכחותו, אבל בדיון ימים אחדים לאחר מכן ביטל ביהמ"ש את הצו. "אמנם קיימת מתיחות קיצונית בין שני בני-זוג, ועל זה אין ויכוח", כתב שופט ביהמ"ש למשפחה בירושלים, בן-ציון גרינברגר, "ברם מתיחות הקיימת בין בני זוג במסגרת ההליך של פירוק התא המשפחתי אינה כשלעצמה הצדקה למתן צווי הגנה. כדי להצדיק הרחקה, חייבת המבקשת להוכיח ששלומה הפיזי והנפשי נפגעים לא רק מהמתיחות שנוצרה בעקבות במשבר, אלא בעקבות התנהגות של אחד מבני הזוג".
בעל מקלל הורחק מדירתו
במקרה אחר הרחיק ביהמ"ש מדירתו בעל שהירבה לקלל את אשתו, גם בנוכחות הילדים הקטנים. "כיום אין צורך להוכיח סכנה פיזית מוחשית ומיידית כדי לתת צו הגנה", כתב השופט נתן נחמני. "די אם ברור שאין אפשרות לניהול סביר ותקין של החיים". השופט הוסיף כי השתכנע שמדובר באלימות רוחנית, ולכן הרחיק את הבעל לחודשיים, למרות שהחוק מאפשר הרחקה של שלושה חודשים וניתן להאריך תקופה זו.
במקרה אחר מיסמר הבעל את הדלת הראשית של הכניסה לדירת המגורים כדי להבטיח שהאשה לא תוציא מסמכים וחפצים מהדירה. השופטת טובה סיון הרחיקה את הבעל מהדירה עד לקבלת תסקיר מסוכנות. השופטת קבעה שהמקרה אכן לא נופל להגדרה של אלימות פיזית, אך "אין לי ספק שפעולתו של המשיב נכנסת לגדרו של סעיף 3(3) לחוק" - זה הסעיף המאפשר הרחקת בעל מהדירה בשל התנהגות המונעת חיים סבירים.
יש שופטים שאינם משוכנעים כי התנהגות הבעל מונעת מאשתו ומילדיו לנהל חיים סבירים, אבל ברור להם שעל בני הזוג להתגרש, והם זקוקים ל"דחיפה" מצד ביהמ"ש כדי להניע את ההליך. שופטים אלה יעשו שימוש חופשי יותר בחוק כדי להרחיק בעל שנראה להם סרבן גט ללא הצדקה, או כשהם נוכחים שדרישותיו הכספיות בלתי סבירות בעליל.
הבעל חייב לספק למשפחתו "מדור שקט ושלו"
עוד לפני התיקון לחוק התייחסו בתי המשפט לתופעת האלימות הרוחנית בתא המשפחתי. שופט ביהמ"ש העליון מנחם אלון כתב במקרה אחד: "יש ואלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית". בפסק דין אחר כתב השופט אלון: "כאשר אין מדובר באלימות, שיש בה משום סכנה מוחשית מיידית, מן הראוי שבית המשפט יקדים להוצאת צו האיסור אזהרה ל'בעל התגרה', ויחזור ויזהירו".
המקרים האלה דנו בהוצאת צו המונע מבעל להיכנס לדירה מכוח זכותם של האשה ושל הילדים למזונות. מה הקשר למזונות? ובכן, הפסיקה קובעת כי הבעל חייב לספק לבני משפחתו, כחלק מדיני המזונות, "מדור שקט ושלו", ואם אינו עושה כן - ניתן להרחיקו מהבית.
גם היום, למרות החוק למניעת אלימות במשפחה, כדאי לעתים לנשים לעתור לביהמ"ש להוצאת צו מניעה כחלק מחובת הבעל במזונות, וזאת במקום להסתמך על החוק למניעת אלימות.
החוק הנ"ל מאפשר להרחיק מהבית גם אשה אלימה - פיזית או נפשית - אבל בפועל מועטים המקרים שכך נעשה. הסיבה העיקרית: אין כמעט גברים שעתרו להוציא את נשותיהם מהבית. סיבה נוספת: התחשבות ביהמ"ש בילדים ובנזק שייגרם להם בהיעדר אמם.
- ניתן לשלוח שאלות בדיני אישות
עבור עו"ד בני דון-יחייא. לצערנו, לא תתאפשר תשובה אישית לכל שאלה. נושאים נבחרים יתפרסמו במדור זה בבוא העת.
