קריית טבעון: כיתה אנתרופוסופית בבי"ס ממלכתי

בישוב קריית טבעון ייצא לדרך בשנת הלימודים הקרובה מודל ניסיוני של שילוב כיתה אנתרופוסופית בתוך בית ספר תיכון ממלכתי. ביישוב אומרים כי המודל אינו מייצג כוונה להפוך את מערכת החינוך כולה לאנתרופוסופית, אלא נועד לפרוץ דרך לפתיחות ושילוב ידיים, "דווקא בתקופה בה החברה הישראלית אינה מקבלת את האחר".

החינוך האנתרופוסופי אינו חדש בקריית טבעון, שבה הוקם כבר בשנות ה-80 גן אנתרופוסופי ראשון, ובבית הספר "שקד", שהוקם בשנות ה-90, לומדים כ-260 תלמידים בכיתות א' עד ח'. ליישוב מגיעות משפחות מרחבי הארץ, המעוניינות לשלב את ילדיהן בחינוך הייחודי, שהילדות נתפסת בו כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.

ראש המועצה המקומית, דוד אריאלי, סיפר כי במשך השנים התנהלה מערכת החינוך האנתרופוסופית ביישובו לצד מערכת החינוך הממלכתית, אך בשנה האחרונה החליטו כי הגיע העת לשלב ידיים. "הצורך נולד מכמות תלמידים הולכת וגדלה שנוסעת מדי יום לתיכון האנתרופוסופי בהרדוף. תחילה נשקלה האפשרות להקים תיכון נפרד, אולם משרד החינוך סרב לסייע והעניין נפל משיקולי תקציב", אמר אריאלי.

המנהלת: אתגר והזדמנות נפלאה

פתיחת הכיתה האנתרופוסופית בבית הספר הרגיל אולי נולדה משיקולים תקציביים, אך מובילי הזרם זיהו את ההזדמנות שנוצרה, שתאפשר להם להרחיב את הגישה לחינוך אנתרופוסופי ולפעול מתוך הזרם המרכזי של החינוך הישראלי. אורי בן-דוד, חבר בעמותת "שקד" וממובילי המהלך, אמר כי "החזון שלנו היה החיבור עם החברה הישראלית. החינוך האנתרופוסופי צריך להיות מעורב ומוביל בשיח החינוכי במדינת ישראל, ולכן ההחלטה להכניס כיתה לתוך בית הספר הקיים קסמה לנו מאוד".

הכיתה המיוחדת הראשונה תיפתח בשכבת כיתות ט' בבית הספר אורט בטבעון, והתלמידים בה יתחנכו לפי גישתו של ד"ר רודולף שטיינר, פילוסוף ואבי הגישה האנתרופוסופית, אך יצטרפו ליתר התלמידים בחלק מלימודי הליבה, כמו במקצועות אנגלית ומתמטיקה. המועצה המקומית, עמותת "שקד" ורשת "אורט" יסבסדו חלקית את הלימודים, אך הורים שיבקשו לשלוח את ילדיהם לכיתה זו, ייאלצו לשלם כמה מאות שקלים בחודש.

ראש המועצה דוד אריאלי בשער בית הספר (צילום: חגי אהרון)

"אנחנו משוכנעים שהדרך החדשה תוכל לתת לכל תלמיד לחיות ברגע נתון על פי תפיסת העולם שלו כאשר כל אחד מהצדדים יוכל להתנייד לאן שיחפוץ. אין לנו כוונה להפוך את כלל המערכת לאנתרופוסופית אלא לשמר את הפלורליזם הזה, דווקא בתוך עולם של דעות מקובעות", אמר אריאלי.

הכיתה תיבנה ברוח האנתרופוסופית - ככיתה עגולה שצופה אל הטבע, בנויה מעץ ומחומרים טבעיים, והתלמידים ילמדו על פי תוכנית שהם מעורבים בבנייתה. מנהלת חטיבת הביניים, דורית סירבלה, סיפרה כי היא רואה בשילוב הכיתה האנתרופוסופית בבית הספר רגיל אתגר. "אני מאמינה שכלל הילדים בטבעון צריכים ללמוד בכפיפה אחת ואנו לוקחים את המהלך הזה למקום של הזדמנות. אני מוצאת בינינו ובין החינוך האנתרופוסופי המון נקודות השקה, שיוכלו למנף אותנו יחד למקום טוב יותר".

אנתרופוסופיה: התאמה אישית וחינוך לאמנות

שיטת החינוך האנתרופוסופית שונה למדי משגרת החיים האפורה לעתים בבתי הספר הממלכתיים. אם במערכת החינוך המסורתית הציפייה היא שהילדים "יישרו קו" עם יתר בני כיתתם, בחינוך האנתרופוסופי לכל ילד יש את קצב "ההבשלה" שלו, ולכן מלמדים אותו בהתאם אליו ולא בהתאם לתוכנית הלימודים לאותה שנה. אם ילד מתפתח מהר הוא ילמד יותר, אם הוא מבשיל לאט, הוא ילמד בקצב שלו.

החינוך האנתרופוסופי שם דגש על לימודי האומנות בבתי הספר ובגני הילדים. המוסדות הראשונים שהוקמו בישראל בהשראת אנתרופוסופיה בתחילת שנות ה–70, היו בתחום החינוך המיוחד. בשנות ה-80 הוקמו גני ילדים ראשונים ובהמשך גם בתי-ספר. כיום פועלים בארץ עשרות גנים כאלו ושישה בתי ספר יסודיים (ירושלים, טבעון, הרדוף, רמת השרון, רמת גן ויודפת). עד כה פעם רק בית ספר תיכון אנתרופוסופי אחד, בקיבוץ הרדוף.

הניסיון הקודם לשלב מסלול אנתרופוסופי בבית ספר רגיל היה בבית הספר "זומר" ברמת גן, והוביל בסופו של דבר להפיכת המוסד לבית ספר אנתרופוסופי מלא. במשרד החינוך מגדירים את הניסיון הזה ככישלון, משום שהוא אינו פועל עוד כבית ספר ממלכתי. 

"אפשר לעשות דברים ייחודיים בחינוך הציבורי"

פתיחת הכיתה האנתרופוסופית בקריית טבעון בבית ספר ממלכתי, במקום פתיחת בית ספר פרטי, קשורה לניסיונות של משרד החינוך להילחם בתופעת בתי הספר הפרטיים, בכוונה להשיב את האמון במוסדות הממלכתיים והציבוריים, ולחזק אותם. זו הדרך שבה בחרה שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, והשר הנוכחי, גדעון סער, ממשיך בדרך הזו.

גנית ויינשטיין , יו"ר הוועדה לבתי הספר הייחודיים העל-אזוריים ומנהלת האגף לבתי הספר היחודיים במשרד החינוך הסבירה כי "למשרד יש נוהל מאד ברור איך פותחים מוסד ייחודי פרטים מאד ברורים. בדרך כלל לא מעודדים כיתות בבתי ספר רגילים,

אך לכל בקשה מתייחסים ברצינות. צריך לבדוק שהניסיון לא פוגע במרקם חברתי מסוים. לפעמים ילדים ייחודיים נפגעים יותר בבית ספר שהוא ברוח אחר. זה לא תמיד מקדם את בית הספר".

לדבריה, "החינוך האנתרופוסופי נכלל בקבוצת 'הייחודיים' - יש בתי ספר למדעים, אומניות, בתי ספר דמוקרטיים. חלקם בחינוך ציבורי. המדיניות שלנו היא לתת מענה נפלא לבתי הספר הציבוריים. בתי ספר ניסויים בחינוך הציבורי מוכיחים שניתן לעשות דברים ייחודיים בתוך החינוך הציבורי ולתת מענה לקהילה שמחפשת נושאים אידיאולוגיים אחרים".