"מקבלי שכר גלובלי זכאים לשעות נוספות"
"החוק אינו מתיר הכללת גמול שעות נוספות", מסבירים בארגון "חשבים למידע עסקי". עוד הם אומרים שהתיקון לחוק הגנת השכר פוגע בעובדים מבחינת תנאים סוציאליים, ואף בשכרם
עובדים בשכר גלובלי או בשעות לא קבועות? לטענת ארגון "חשבים למידע עסקי", תיקון 24 לחוק שנכנס לאחרונה לתוקף יוצר עיוותים במערכת העבודה, ומעסיקים רבים מצאו דרכים לעמוד בדרישות החוק. זאת, מבלי להגדיל את עלויות ההעסקה של עובדיהם - אך לעתים על חשבון העובדים. וכך, לטענת "חשבים", החוק שנועד להגן על העובדים פוגע בהם מבחינת תנאים סוציאליים, ולעתים אף בשכרם.
התיקון לחוק קובע שהמעביד חייב לדווח בתלוש המשכורת על מספר שעות העבודה של העובד, ובהתאם לכך לחשב את שכרו. הבעיות מתחילות כאשר מנסים לשחק מעט עם שעות העבודה.
כך, למשל, אם אתם עובדים לפי שעות, החוק מקשה עליכם לסיים את יום העבודה מוקדם מהרגיל ולהשלים את השעות החסרות ביום אחר, גם אם המעסיק אישר לכם לשנות את השעות. התיקון בחוק מחייב את המעסיק לשלם לכם בעבור השעות שתחזירו כשעות עבודה נוספות – גם אם תוותרו על זה. במקרה כזה, סביר להניח שהמעביד יבחר פשוט לא לאשר לכם לצאת מוקדם – וחבל.
אין הכרה ב"קיזוז" שעות נוספות
"זכות זו היא מסוג הזכויות שעובדים אינם יכולים לוותר עליהן – זכויות מגן. החוק אינו מכיר ב"קיזוז" שעות עבודה נוספות מאלה החסרות ועל כן המעסיק, שנענה לבקשת העובדים מתוך כוונה להיטיב עמם, מחויב בהגדלת שכרם ועלות העסקתם עולה", מסביר עו"ד רפי הולין מ"חשבים".
בעיה נוספת שעולה מתוך החוק היא במקרה של עובדים בשכר גלובלי. "המעסיקים יכולים לחלק את השכר הגלובלי לשכר רגיל ולגמול שעות נוספות – מה שלעתים מפחית מעלות שכרו של העובד – כיוון שעל גמול שעות נוספות אין חובה לשלם תנאים סוציאליים. הסכום הגלובלי נותר על כנו, אלא שחלוקתו מחדש גרמה להקטנת ההפרשות לתנאים סוציאליים", טוען עו"ד הולין.
הסכם ללא תוקף משפטי
דוגמה נוספת: אם סיכמתם על שכר גלובלי של כ-50 אלף שקל, לרוב תידרשו לשעות עבודה מרובות, ובהסכם ההעסקה נקבע ששכר זה יהווה תמורה מלאה ובלעדית עבור כל השעות שתקדישו לעבודה. אלא שלטענת "חשבים", להסכם כזה אין תוקף משפטי.
"אם בסיום העסקתו יגיש העובד תביעה לקבלת גמול שעות נוספות – הוא יזכה בתביעה, כי החוק אינו מתיר הכללת גמול שעות נוספות בשכר. גם הוראה זו איננה ניתנת לוויתור או התניה כלשהם. יתר על כן, ערך כל שעה נוספת יחושב על בסיס השכר הגבוה, שעליו הוסכם בין הצדדים. טענה אפשרית של המעסיק כי גמול השעות הנוספות מנוגד לכוונת הצדדים ולהסכם המפורש ביניהם לא תעמוד במבחן המשפטי," אומר עו"ד הולין.
לדבריו יש לשנות את תיקון החוק, כך שהקריטריון להחלתו על עובדים יהיה שכרו של העובד. ניתן, למשל, לקבוע שהחוק לא יחול על עובד המשתכר פי 4 או 5 מהשכר הממוצע במשק, או לקבוע ששכרו הגבוה כולל בתוכו גם את השעות הנוספות. בנוסף הוא מציע להתאים את החוק, כך שתתאפשר גמישות במתכונת ההעסקה. הצורך בגמישות משותף גם למעסיקים, שהיקף העבודה שהם זקוקים לו משתנה מעת לעת, והן לעובדים ולעובדות רבים שמבקשים לשלב עיסוקים נוספים במהלך תקופת עבודתם. לפי הצעתו, יש לאפשר מנגנון גמול שעות נוספות שיחושב על בסיס של ממוצע תקופתי, ולא יומי או שבועי.
הכתבה המלאה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות".
