מזוז: פסק דין צבאי - אינו ראיה לתביעה אזרחית
בחוות דעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבקשת ביהמ"ש העליון, כותב מני מזוז כי בית הדין הצבאי אינו פועל על-פי הדין הישראלי ולכן המסקנה היא שמדובר בבית משפט זר. "השופטים מקצועיים ואמינים, אך מתמנים מתוקף סמכותו של מפקד"
היועץ המשפט לממשלה, מני מזוז, הגיש הבוקר (יום ג') לבית המשפט העליון חוות דעת ובה קבע כי פסקי דין צבאיים אינם יכולים לשמש כראיה לכאורה במסגרת הליך אזרחי. עמדת מזוז, המתפרסמת לראשונה ב-ynet, הוגשה בעקבות שאלה שעלתה בתביעה שהגישה משפחתו של ואדים נורז'יץ - חייל מילואים שנרצח בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000.
לדברי מזוז, בית הדין הצבאי לא כונן על-פי הדין הישראלי ולכן המסקנה המתבקשת היא שמדובר בבית משפט זר שפסק דינו לא קביל בישראל. היועץ המשפטי הבהיר בחוות הדעת כי אין מחלוקת ששופטי בתי הדין הצבאיים מקצועיים, אמינים והגונים, אולם יש לזכור כי הם מתמנים מתוקף סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור, וכי הליך בחירתם ומינוים שונה מההליך הנהוג בחוק הישראלי.
"המסקנה העולה היא כי מערכת בתי הדין הצבאיים הינה מערכת נפרדת ועצמאית... הדין הישראלי אינו חל לגביה במישרין ואינו מקנה לה את סמכותה. על-כן בית הדין הצבאי הינו למעשה בית משפט זר בסוגיה זו", כתב טוען מזוז. לדבריו, עצמאות בתי הדין הצבאיים ונפרדותם ממערכת המשפט הישראלית עולה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי, המנחים כי אין להחיל באופן ישיר את דין המדינה על יהודה ושומרון. לדברי מזוז, אין בדבריו כדי לפגוע בתוקפם של פסקי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון בהתאם לדין החל שם.
במרכז הוויכוח: האם פסק דין צבאי קביל כראיה?
כחודשיים אחרי הלינץ' הגישה משפחת נורז'יץ תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים על סך 65 מיליון שקל נגד הרשות הפלסטינית בנוגע לאחריות ללינץ'. בתום כשמונה שנים של בירורים בנוגע לשאלה אם ניתן בכלל לתבוע את הרשות, החל לאחרונה הליך ההוכחות בתיק.
במסגרת ההליך הגישה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, המייצגת את המשפחה, את פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים שהרשיעו 16 פלסטינים במעורבות בלינץ' ואף גזרו עליהם עונשים שונים, בהם מאסרי עולם. עו"ד יוסף ארנון, המייצג את הרשות הפלסטינית, התנגד להגשת פסקי הדין וטען כי מכיוון שבתי הדין הצבאיים אינם מוסמכים לדון בישראל - לא ניתן להשתמש בפסקי הדין שלהם כראיה בתיק המתנהל בהליך אזרחי בישראל.
השופט משה דרורי קבע כי יש לאפשר את הגשת פסקי הדין וכי אין בעיה להגדיר אותם כראיה קבילה. לדבריו, דינם של בית הדין הצבאיים ביהודה ושומרון זהה לזה של בתי המשפט הפליליים בארץ. דרורי הוסיף כי השופטים בבתי הדין הצבאיים הם שופטים לעילא ולעילא, הנבחרים על-ידי ועדות מומחים ומשמשים בחיי היומיום כעורכי דין וכשופטים.
עו"ד ארנון לא ויתר וערער לבית המשפט העליון וזה ביקש את עמדתו של חוות דעתו של מזוז, שאמור הפוכה מזו של דרורי. בחוות הדעת, שהוגשה באמצעות עו"ד נעמי זמרת, טוען מזוז כי שאלת הזהות והדמיון בין מערכת המשפט הישראלית לבתי המשפט הצבאיים, כפי שהתייחס אליה השופט דרורי, איננה רלוונטית וכי על בית המשפט המחוזי היה לבחון אם בית הדין הצבאי מוסמך לדון בישראל או לא.
בהתייחס לתביעתה של משפחת נורז'יץ, כתב מזוז כי "אכן מסתבר שיקל על המשפחה לנהל את תביעתה בעזרתם של פסקי הדין של בית הדין הצבאי, אולם בהליך שלפנינו מונחת בפני בית המשפט שאלה משפטית כללית אשר יש לבחון אותה בהתאם".