למי אכפת מתאונות דרכים?
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, התקבלו יותר מ-650 החלטות בנושאים שונים, אף לא אחת מהן בנושא הבטיחות בדרכים. ועדת השרים המיוחדת שאמורה לקבוע מדיניות לא כונסה עדיין, ומועד עתידי לכינוסה אין
ממשלת ישראל טוענת כי היא מחוייבת למאבק בתאונות דרכים, אך אינה עושה הרבה מעבר להצהרות. בדיקת ynet מעלה כי מאז הקמת ממשלת נתניהו לפני כחמישה חודשים, לא קיבלה הממשלה אף לא החלטה אחת בנושא בטיחות בדרכים. מתוך כ-650 החלטות שונות שקיבלה עד עתה הממשלה, אף לא אחת נגעה לבטיחות בדרכים. בנוסף, חברי ועדת השרים לבטיחות בדרכים, לא נפגשו אפילו פעם אחת כדי לדון בדרכים לשיפור הבטיחות בכבישי ישראל. זאת, בזמן שמספר ההרוגים בתאונות מאז תחילת השנה עומד על 228 בני אדם.
ומה אומרים על כך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים? יועץ התקשורת של השר מאשר כי הוועדה אכן לא התכנסה, וכי עדיין לא נקבע מועד לכינוסה. בנוסף, דובר משרד התחבורה מסביר כי השר נפגש בתקופה האחרונה עם גופים הקשורים למאבק בתאונות הדרכים, במטרה לגבש את מדיניותו. עוד מזכירים במשרד התחבורה כי השר הטיל על מנכ"ל המשרד הנכנס, יעקב גנות, לרכז עבודת מטה בנושא הבטיחות בדרכים, ולגבש נושאים שיועלו לדיון בוועדה - "בימים אלה, עם סיום העבודה, צפוי השר לכנס את הוועדה".
מחויבות - רק ברמת ההצהרה
בשנת 2005, אישרו הממשלה וכנסת ישראל את מסקנותיה של ועדת שיינין - ועדה ציבורית שניסחה תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים. הסעיף הראשון במסקנות הוועדה, קבע כי על-מנת לקדם כראוי את המאבק בתאונות הדרכים, יש לקבוע "מחויבות ממשלתית לבטיחות בדרכים, תוך הצבת נושא הבטיחות בדרכים כיעד לאומי".
אלא שארבע שנים לאחר מכן, מתברר כי מסקנת הוועדה בכל הנוגע למחויבות ממשלתית נותרה בגדר הצהרה בלבד. לממשלתו של בנימין נתניהו, שהושבעה ב-31 במרץ, נדרשו כמעט ארבעה חודשים בכדי להקים את ועדת השרים לבטיחות בדרכים - ועדה המוקמת דרך קבע לאחר כינון הממשלה. אלא שגם לאחר שהוועדה הוקמה, ב-12 ביולי, לא נפגשו חברי הוועדה ולו פעם אחת - ואף לא נקבע מועד לפגישתם הראשונה. זאת, למרות שחודש יולי למשל, היה אחד הקטלניים ביותר השנה בכבישים, עם 31 הרוגים בתאונות.
ממשלת נתניהו: אף החלטה בנושא בטיחות בדרכים (צילום: פלאש 90)
מי יגבש מדיניות ממשלתית?
בראש הוועדה שהוקמה בחודש יולי, עומד שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ. חברי הוועדה הם שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס; השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ'; שר החינוך, גדעון סער; שר המשפטים, יעקב נאמן; השר אבישי ברוורמן והשר יוסי פלד. על-פי החלטת הממשלה מ-12 ביולי, "ועדת השרים תעסוק בגיבוש מדיניות ממשלתית, בתיאום פעולות הממשלה ובקביעת סדרי עדיפויות בכל הקשור בנושא הבטיחות בדרכים והמאבק בתאונות הדרכים". אגב, הגדרת תפקיד הוועדה הנוכחית שונה במעט מהגדרת תפקיד הוועדה בתקופת ממשלת אולמרט. אז לא עסקה הוועדה "בגיבוש מדיניות ממשלתית", אלא רק בכל היתר.החלטת הממשלה להקים את הוועדה, נראית כהחלטה היחידה שקיבלה ממשלת נתניהו בתחום הבטיחות בדרכים. זאת, מתוך יותר מ-650 החלטות שונות שקיבלה עד עתה. ראוי לציין כי ההתעלמות ממשלתית מתחום הבטיחות אינה חדשה או ייחודית לממשלת נתניהו. מחקר שפרסמה בשנה שעברה עמותת אור ירוק, גילה כי מתוך 2,137 החלטות ממשלה שהתקבלו בין השנים 2004 ו-2008, 26 בלבד עסקו בבטיחות בדרכים.
"לא יאומן שזה קורה"
ראוי להזכיר כי החלטת ועדת שיינין בעניין אחריות הממשלה, שכאמור אושרה בממשלה ובכנסת, אינה ההמלצה היחידה שאינה מיושמת כראוי. החלטה נוספת, וחשובה אף יותר, נוגעת לסמכויות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כך המליצה הוועדה בדו"ח שאושר בממשלה: "כדי שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תהיה אפקטיבית בתפקידה, היא חייבת להיות גוף עצמאי לחלוטין ממשרד התחבורה. למעשה, זהו הגוף הצריך לפקח על משרד התחבורה בהקשר של בטיחות בדרכים".
אלא שבניגוד להמלצת הוועדה - ובניגוד לדעתם של מרבית מומחי הבטיחות בישראל - חוק הרשות, שעל-בסיסו הוקמה הרשות החדשה ב-2007, הקנה לה סמכויות מוגבלות בלבד. למעשה, מבחינות רבות נותרה הרשות כפופה למשרד התחבורה - וזאת למרות שהממשלה אישרה ב-2005 את הקמת כגוף עצמאי ובלתי-תלוי במשרד.
כך התייחס יו"ר הוועדה, ד"ר יעקב שיינין, לחשיבות הוצאת הרשות מתחום השפעת משרד התחבורה, בישיבת ועדת הכלכלה ב-2005 - התייחסות אשר לדעת רבים רלוונטית גם היום: "הרשות היום לא יכולה לעשות את העבודה. מבחינה אפקטיבית, הרשות היא מחלקה בתוך משרד התחבורה. זה הדבר הכי גרוע שאני ראיתי בתור אדם שבא מבחוץ. המפוקח הוא המנהל... הרשות נותנת לכל מיני גופים כספים, ואלה שמקבלים את הכספים יושבים ברשות. זה דבר שאני בתור אדם מהמגזר העסקי מעולם לא ראיתי. לא יאומן שזה קורה".
לפנייה לכתב/ת 
