הסופר שמגדיר מחדש את המושג "ספרי טיסה"
עומדים לנחות בשדה התעופה הית'רו הסמוך ללונדון בשבוע הקרוב? אתם עשויים לככב בספרו הבא של אלן דה בוטון. הסופר הבריטי המצליח עבר להתגורר בטרמינל 5 כדי להתבונן, לחוות ולדבר עם הנוסעים. את המיטב יקבץ לספר שיצא לאור בספטמבר
"זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול / ממריא דרך דמעה שקופה / אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה". ספק אם כשכתב את השורות האלמותיות בשירו "טרמינל לומינלט", חשב מאיר אריאל ז"ל שמישהו ייקח את הסיטואציה למקום כה מעשי. הסופר והפילוסוף הבריטי אלן דה בוטון (40) עובר בימים אלה את אחד השבועות המרתקים בקריירה שלו, ואולי אף בחייו - הוא עבר לגור בשדה התעופה הית'רו הסמוך ללונדון למשך שבעה ימים.
בחורף שעבר: תייר יפני גר 4 חודשים בשדה תעופה במקסיקו
הסופר המצליח חי בימים אלה בטרמינל 5 בהית'רו שנחנך אשתקד, ומקדיש את זמנו להתבוננות בשלל ההתרחשויות שסביבו, ובשיחות עם הנוסעים ועם העובדים במקום. את החוויות וההתרשמויות שלו יקבץ דה בוטון בספר שאמור לצאת לאור ב-21 בספטמבר. 10,000 העותקים הראשונים יחולקו בחינם לנוסעים בהית'רו.
ספריו המצליחים של דה בוטון "חיבורים של אהבה"; "תענוגות וייסורים"; "פילוסופיה - מדריך לאושר"; "סטטוס" ו"איך פרוסט יכול לשנות את חייך" יצאו לאור בעברית בהוצאת "ידיעות ספרים".
"אם רוצים לנסות ולהבין את העולם המודרני - שדה התעופה הוא המקום האידאלי לעשות זאת", אמר דה בוטון בראיון ששודר בתוכנית טלוויזיה ב-BBC. "יש כאן את כל המודרניזציה: היי-טק, גלובליזציה, איומים אקולוגיים, סוגיות צרכניות רבות. זהו מיצג משקף של כל אלו. למעשה, הנסיעה לשדה התעופה נהפכת מסע בפני עצמו.
מיצג משקף של המודרניזציה. טרמינל 5
"יש מעט מאוד מקומות רומנטיים יותר בשדה התעופה מאשר לוח הטיסות הממריאות. הלוח הזה נותן לך תחושה עזה של 'כל האפשרויות' - זה ההיפך הגמור מכל הקבוע והביתי. אתה מבין שתוך כמה שעות אתה יכול למצוא עצמך בכל אחת מפינות העולם".
בעודו משוטט ברחבי הטרמינל המשיך דה בוטון והסביר מה הוא בעצם מחפש בשדה בשבוע שבו העתיק לשם את חייו. "על פי רוב, שדות התעופה עולים לכותרות כשמתרחשים בהם אסונות. אני מקווה שהשבוע שלי בטרמינל יהיה ממוצע ושגרתי, אבל כזה שיספק לי דרמות אנושיות מעניינות יותר מאלה שבדרך כלל מוצאים ברומן.
"אנשים מתכננים את החופשות שלהם, לעתים חצי שנה ואף שנה מראש. כשהדלתות נפתחות לקראתם, והם צועדים פנימה - אל תוך הטרמינל - המתח והדריכות ניכרים על פניהם. אנשים נפגשים שם אחרי חודשים ואף שנים שבהם לא התראו, ולכן לפעמים יש בכי וצעקות.
"עניין נוסף הוא שאנשים חושבים שלא רואים אותם. שהם מבודדים. אתה יכול פשוט לשבת ולהתבונן מהצד בזוג שמתגרש, וכאן בעצם מתרחשת הפרידה הסופית, או להיפך - בזוג שמתאחד מחדש אחרי תקופה ארוכה של נתק".
דה בוטון סיפר בראיון שהותר לו להגיע למקומות ולאזורים שעל פי רוב, הנוסעים אינם רשאים להגיע אליהם. בין השאר, אחרי 23:00 - כשהטיסות נפסקות עד השחר - הוא יכול לרוץ על מסלול ההמראה, ולחוות במו רגליו את הנקודה שבה גלגלי המטוסים מתנתקים מהקרקע בהמראה עצמה. "כך אפשר לראות איך פתאום, כשאין המראות ונחיתות, המקום חוזר להיות לכמה שעות 'טבע' - פתאום צצים בעלי חיים כעכברים ושועלים".
כזכור, חנוכת טרמינל 5 במרס אשתקד לוותה בהד תקשורתי שלילי ביותר. מאות טיסות בוטלו ואלפי מזוודות ותיקים של נוסעים אבדו, כתוצאה מתקלות חמורות ושיתוק של המערכות המתקדמות שהותקנו במקום.
תקלות קשות בימים הראשונים של טרמינל 5, מרס 2008 (צילום: רויטרס)