טיפוח ופיתוח: סוד הקסם של יקב "רמת הגולן"
יקב "רמת הגולן" משקיע מאמצים אדירים במחקר ופיתוח, ובטיפוח בלתי פוסק של היקב. שגיא קופר חושב שזה בעיקר מה שהופך אותו ליקב המוביל בישראל, ונותן סקירת יינות
יקבי רמת הגולן עוסקים יותר מכל היקבים האחרים בארץ בטיפוח הכרמים שלהם, במחקר ובפיתוח. זה נראה כאילו הם אובססיביים לגבי העניין - על הצד הטוב של העניין - כשלרשות צוות הייננים של היקב עומדים כלי ניתוח במגוון גדול, שנותנים כמויות אדירות של אינפורמציה.
ביקב מנתחים את הקרקע על פי מוליכות, למשל, כאשר הרעיון הכללי הוא לאתר אחידות גדולה ככל האפשר, כדי לקבל בסופו של דבר הבשלה אחידה ויין איכותי יותר. לאותה מטרה עושים שימוש בצילומי גובה של הכרמים ושל שטחים שעשויים להתאים לנטיעות חדשות. כל אלה, וגם תחנות מטאורולוגיות שממקומות בכרמים, סיורים שעורכים בהם וחיבור גפנים למערכות ניטור ופיקוח. ויקטור שונפלד, היינן הראשי, והצוות שלו חוקרים אפילו את התנהגות השמש ברמת הגולן, כדי לטעת שורות כך שכיוונן יתאים לקבלת אור, גורם מעודד טעמים וארומות (דרך הצבע), מול מינימום חום. ואגב, בעניין הזה, הם מתבססים על מחקרים אמריקניים שבדקו את האיזון הזה, ומצאו שהם נמצאים בכיווני נטיעה רצויים להם של כ-40 מעלות מהצפון. במילים אחרות, אם ייטעו כרם בזווית זאת, ההבשלה של הענבים תהיה אופטימלית, בלי לסבול ממכות חום.
נלחמים בווירוסים
החידוש האחרון ביקב הוא בית הגידול לחומר ריבוי שהוקם בפאתיו. מדובר במעין חממה גדולה, סגורה ברשת צפופה מאוד למניעת כניסת חיות ומזיקים. ישראל סובלת ממכת וירוסים בכרמים ואלה מאיימים להרוג שטחים שלמים בתוך שנים ספורות. הצרה הגדולה היא שגם חומר הריבוי נגוע בווירוסים. כאן, המטרה של היקב היא ליצור בסופו של דבר חומר ריבוי נקי, ממותג Entav (אחד מהשמות הגדולים בצרפת בתחום זה). הם מתכנים לפתוח משתלה באזור צומת בית המכס, רחוק מספיק מכרמים קיימים, שעלולים להיות נגועים - עם שתלן מאזור המרכז. לאחר שלב הכרם, הכניסו ביקב גם שולחן מיון חדש. ניתוח של הענבים שמגיעים ממנו מראה יפה כיצד השונות יורדת, והפיק, שמסמל את פיזור הבשלות של היין בין הענבים, הופך צר וגבוה יותר.
(צילום: שגיא קופר)
הסקירה הבאה היא של מגוון שלם של יינות היקב, כפי שטעמתי אותם בסיור ליקבי רמת הגולן שערכתי עוד לפני הקיץ. ישנם כאן יינות שהזמן עוד לפניהם, למרות שכבר יש מהם רק בארכיונים. כרגיל, היקב ממשיך ומציג, לרוחב המותגים הרבים שלו, את הרמה הגבוהה ביותר בישראל. אזור גידול, נסיון, ייננות, כורמות - הכל ביחד כנראה.
רוזה מבעבע 2008
יצא לשוק בעוד כחמש שנים. בערך 8%-10% פינו נואר. נכנס לבקבוק בפברואר, והשלים את התסיסה השניה תוך כחודשיים-שלושה. כרגע ללא שפיה (ולכן, בגלל שעדיין על השמרים, ורוד יחסית). לא מעט תות, לצד פירות יער: הדרים אשכולית אולי, ולימון. מאוד מאוד יבש - לחלוטין ללא דוסאז' כמובן, בשלב זה. חומציות טובה ויבש מאוד. הלוואי וישאר bone dry.
ויונייה 2007
הכל כרגע מכרם אודם. מ-2008 יהיה גם ויונייה ממרום גולן, ואחר כך מעין זיוון. ויקטור שונפלד מרוצה מההתפתחות של הזן = הנטיעות החדשות כפולות בגודל. הראשון היה 1/3 נירוסטה, 1/3 ישן ו- 1/3 עץ חדש, ומאז ממשיכים באותה שיטה וקו. צבע זהב יפה, מבריק. לא מעט עץ, אבל עדין ומוסיף הרבה מאוד ליין. הרבה מאוד אקציה באף, פרחים עדינים וצהובים, ומשהו מנטולי-מינרלי. בנוסף, סוכריות לימון מתוקות, ומשמש, שיוצא מאוחר יותר בכוס. בפה יבש, טאני במקצת וחומצי-מאוזן. סיומת ארוכה, קצת-קצת אלכוהולית - 15.5%. מומלץ.
ירדן שרדונה 2007
מאוד פתוח ופלוראלי, ולצד זה משהו טיפה פחות נעים ומדיצינלי אפילו. לא ברור. מזכיר מעט עמילן חם. פה עגול, חלק וטוב, עם מתיקות פרי נעימה. סיומת מאוד ארוכה וחומצית ליין שעשוי אולי בשיטה ה”אמריקנית”, אבל מרענן ולא כבד.
ירדן שרדונה אודם 2007
אף יותר מתקתק, רחב, קצת ויסקי-מזוקק, אולי מחביות קלויות יותר? בכל מקרה, יותר מינרלי, במיוחד בפה. סיומת מעניינת, יבשה, מתובלת ומעט טאנית.
ירדן קצרין 2007
יצא לשוק כנראה בסוף 2009. גוף מאוד רחב, מקסים. אף עדיין סגור. קצת שמנוני בפה; בעל מינרליות רבה בעיקר בפה, בסיומת.
ירדן פינו נואר 2005
הזן עבר אבולוציה ביקב: עד 2003 ניסו לקבל יותר ריכוז פרי, ומאז, עובדים בכיוון של קבלת ארומות יותר קלות ופרחוניות, מאשר "פרי". שני כרמים עיקריים - עין זיוון ומרום גולן, כאשר מרום גולן נותן את הארומתיות, ועין זיוון - את הפרי. צבע כהה מאוד. שוקולד ממולא - ופרחים. אף מאוד מרשים ועוצמתי. ממשיך משהו ירקרק-עשבוני. מאוד קל, נעים. טאנינים טובים, נעימים. יין לא כבד, נעים לשתיה, עם סיומת מקסימה של דובדבנים כהים.
פינו נואר 2008 - דוגמת חבית ממרום גולן
פה הרבה יותר "קפאי" – ממש ליקר קפה, כמו קלואה. פרי עגול טוב והרבה תיבול. היין גם יותר טאני מ-2005. ומעט מתקתק בסיומת.
פינו נואר 2008 – דוגמת חבית מעין זיוון
הרבה פחות ארומתי ממרום גולן, יש יותר חבית ופחות פרי באף. הפה הרבה יותר "עבה", עם חומציות יותר טובה ועגלגלות. יין יותר מסיבי, בהחלט רכיב "פרי". סיומת מאוד ארוכה. במרלו שני סינגל ויניארדס חדשים: קלע ותל פארס
ירדן מרלו 2005
קצת אנימלי, מתובל בעוז וטאני. יין חריף ממש. אפשר בשקט להניח לזמן רב, מהיציאה לשוק. יין מאוד מרשים.
ירדן קלע ותל פארס מרלו 2005
קלע - הכרם ניטע ב- 95/96, צפון מזרחית לצומת וואסט (שעל). עד עכשיו היה ביינות מרלו שונים. תל פארס ניטע ב- 83/84, והיה בלב המרלו ירדן. תל פארס נותן את האדמתיות בירדן, ואילו ה"קלע" נותן את הפרי הטרי יותר. לשניהם, אומר ויקטור שונפלד, יש אופי קצת של עשבי תיבול - מרווה ורוזמרין.
הקלע הוא מעט מינרלי, בעל פה טוב, רב שכבתי ועם מעט מנטול ופרחים. טאני-נעים וארוך בסיומת. תל פארס רחב וטאני הרבה יותר, יין יותר "גדול". שני היינות נבדלים בינהם אפילו סגנונית – הקלע יותר על הצד הרך והאלגנטי, ואילו תל פארס, יין מוחצן מאד.
(צילום: שגיא קופר)
ירדן סירה 2004
סירה מאוד קלאסית – אנימלית עם פרחים סגולים. גוונים של בייקון. גוף עגול, אלגנטי, ללא טיפה של מתיקות מיותרת. טאנינים טובים ותיבול עדין. חומציות טובה. יין מצוין, לשמירה של שנתיים שלוש לפחות.
ירדן סירה 2005
מאוד מאוד סגור עכשיו. תיבול של תבליני פלפל חריף ופלפל אנגלי. פה רך מאוד, עגול ונעים. סיומת מאוד ארוכה. יהיה יין מצוין, בדרך שונה מאוד מזה של בציר 2004. אוסטרלית וחזקה קצת יותר.
ירדן סירה תל פארס 2008
לא ברור אם יצא בתור סינגל ויניארד או לא. באופיו, היין לכיוון ה- 2005 מאשר לכיוון 2004: עגול ועוצמתי, עם מתיקות פרי חמימה. הפה עגול, רחב ומתובל.
ירדן קברנה סוביניון
בציר 2000היין טוב, צבע, אף, פה. מעט משקעים. מאוד עגול וחלק. טאנינים טובים, רכים. מעט אנימליות, שמלווה מצוין את ארומות הדובדבנים והפרי האדום.
בציר 2001
קצת יותר אלדהידי, עם מעט ירקרקות, קצת קצח ונקניק, ואורך רב. איבד קצת בגוף. טאני בדיוק במידה.
בציר 2002
דובדבנים, פירות יער - האף מפתיע עד כמה הוא סגור - ומנגד הפה מפתיע בעוצמתו: מתובל מאוד - חריף ממש.
בציר 2003
אף מתוק; פרי אדום, אבל סגור מאוד. הפה טאני, מתובל מאוד. סיומת ארוכה, עם מעט ירקרקות וטאנינים מאוד מודגשים. דובדבן מפולפל, חומצי וצעיר, צעיר מאוד.
המעניין בטעימה הזאת הוא השלב שבו היין – חבית ופרי – מתחברים. הוא מתרחש יפה במעבר בין 2004 ו-2003
בציר 2004
היין הראשון בטעימת הירדן ק"ס – שהחבית יוצאת. יש פה גוונים של קפה ושוקולד, עם דובדבנים מושרים באלכוהול ואצות ים, עם יוד. הפה עגול מאוד, מושלם וטאני ביותר. חייבים לחכות עם היין עד שהעץ והפרי ישתלבו, והוא יהיה מהטובים שייצרו ביקב.
בציר 2005
הרבה מאוד עץ באף הראשון: קפה, ושוקולד חלב. בפה יש לא מעט ירוק -מנטה - ופרי מתוק. גם פה, הטאנינים עזים, והסיומת ארוכה, מתקתקה ומתובלת. בסיומת יש משהו של עשבי תיבול – כמו מדז'יסטיף משובח.
קברנה סוביניון אל רום - דוגמת חבית 2008
מאוד אנימלי, ארומות שמקורן בחבית אומרת טלי סנדובסקי, ואז ממש אדמתי, עם אצות ים, גואש ויוד. יין מאוד מרוכז, חזק. בפה הוא חלק וקטיפתי. מצוין. קצת מתקתק, אבל משובח מאוד. שנה ראשונה לבציר מהכרם הזה, ומאד מרשימה.
ירדן קברנה סובניון אל רום 2001
היין עדיין צעיר ממש. מהאף ועד הסיומת בפה. אפשר לשתות כבר את היין, אבל הוא עדיין בועט ממש. בהחלט לתת זמן, אם קיים במרתף שלכם.
ירדן קברנה סוביניון אל רום 2004
עכשיו עדיין עם הרבה חבית – מלווה במעט אקליפטוס.
ירדן קצרין אדום 2003
היין במצב סגור שלו. פה מצוין, עשיר. טאנינים רכים במפתיע וסיומת מתובלת מאוד, מעט חמה.
ירדין קצרין 2004
עץ. יוד. פרי סגול-שחור. סופר מתובל, כאילו היה שיראז אוסטרלי ממש, לא קברנה סוביניון ישראלי. לשמור, לחכות, להמתין - תמצאו אתם מה מתאים לכם, כל עוד לא תבזבזו בקבוקים עכשיו.
ירדן הייטסווין 2007
לקינוח - למי שיש עוד כוח. מצוין. מרוכז, פירותי ומתוק, אבל לא מדי. יין עם חיוך קל, שמסיים מצוין טעימה ארוכה ומשכנעת.
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"
