תמיד יחכו לַך

הופעת הבכורה של לאה שבת היתה למעשה מפגש משפחתי, אמנם בלי בורקס ועראק אבל עם הרבה קריאות אהבה ומחיאות כפיים. שבת, מצדה, השיבה לקהל אהבה, על הבמה ומחוצה לה

"וואו, זה רק השיר הראשון! תארו לכם איך נסיים את הערב הזה, אם בכלל", הגיבה לאה שבת לקריאות האהבה של הקהל ומחיאות הכפיים העזות. סיבוב ההופעות החדש שלה, הנקרא "אהבתי אוהבת אהבה", נפתח בשיר הנושא והאולם כוסה בשמחה, שהתעצמה בשיר הבא: "תמיד יחכו לך".

לא היו רגעים מתים במופע. כבר בשיר השלישי הזמינה שבת הזמינה את האורח הראשון. "בתורה מדברים על שלמה המלך החכם הגדול", היא הקדימה, "וזה שלמה המלך של המוזיקה – שלומי שבת, האח שלי". שבת האח עלה על הבמה נרגש ומיהר לחבק אותה, ושבת האחות הקניטה אותו בחיבה: "מתרגש, אה? הבנאדם הזה ממלא קיסריות". "אני מתרגש בשבילך", הוא ענה. השניים שרו את "חתיכת שמיים", וכאשר שלומי הגיע למשפט "וילדה קטנה שהיא שלי" – הוא הצביע על לאה, והמשיך לשיר איתה ברגש.

האחים שבת. המשפחה עולה-יורדת (צילומים: דודו אזולאי)

בכלל, הרגש היה הכוכב הראשי אמש (ד') במועדון צוותא בתל אביב. שבת – עם אחיה ולחוד – הזכירה בקולה העמוק והחם עד כמה רגש הוא גשר שדרכו המוזיקה מחלחלת. מישהו עלה על הבמה עם זר פרחים ושבת הציגה אותו – "האח השלישי שלנו". האח השני בינתיים ציוות אותה לדואט המפורסם שלו, "לכל אחד יש" וביחד הם שרו קרוב לוודאי את הביצוע היפה ביותר לשיר הזה, כשלרגע אחד היא מניחה לרגע ראש מתרפק על כתפו. כשעלה האח השלישי עם זר פרחים נוסף, אמרה שבת "תיראו איך המשפחה שלי עולה-יורדת", משועשעת מהאווירה המשפחתית, "עוד מעט הם פותחים כאן שולחן עם בורקס ועראק".

הנגנים שאיתה הזרימו היטב חשמל מוזיקלי עז שלאורך כל השעתיים השאיר את הטמפרטורות גבוהות: ורד פיקר, המעבדת של שירי המופע, בקלידים, מיכל רהט בתופים ובכלי הקשה, איציק יונה בגיטרות ומיכה מיכאלי בבס. שבת בשמלת בורדו, דיווחה שהיא מתרגשת, אבל לא התרגשות של רעידות ברגליים, אלא של כיף. "לא מתרגשת, לא מתרגשת, אבל איך השיר הזה מתחיל"? היא צחקה על עצמה רגע אחר כך.

בהופעה. אין רגעים מתים

מדי פעם היא הוסיפה בדיחות וסיפורים מצחיקים. לפני "גל געגוע", למשל, היא סיפרה איך בכתה מול פניו הנדהמות של מוכר בחנות מוזיקה ביוון, כשהוא השמיע לה את השיר היפהפה הזה, שהלחין קנזנג'ידיס, אחרי שחיפשה אותו במשך שנים. "וניגון שבא כמו כוח להמשיך" – היא הקסימה איתו אתמול במילים העבריות שכתב ארקדי דוכין.

בהופעה שכולה רגש קשה להצביע על שיאים שבולטים מעל שירים אחרים, ובכל זאת היה רגע שכזה, כששבת הציגה את השיר "לא זוכרת איזה חורף" – השיר הראשון שהוציאה לרדיו, בדיוק לפני 20 שנה. אתמול היא הקדישה אותו לאורנה יקיר ז"ל, השדרנית הראשונה שפירגנה לו והשמיעה אותו המון. "בעצם, אני רוצה להקדיש לה את כל הערב הזה".

עם סי היימן. ביצוע רוקיסטי ל"אתה הולך לישון מוקדם"

בהמשך הזמינה לבמה את סי היימן, שבליווי מפוחית שרה איתה את "ירח בשמיים" והוסיפה לו אנרגיות תזזיתיות שסחפו את שבת עצמה, שגם ככה ליוותה את השירים בריקודים עליזים. אחר כך הן שרו בנימה רוקיסטית את "אתה הולך לישון מוקדם" ששבת כתבה לנורית גלרון. לפני ההדרנים ("בגלל הרוח" ו"רק החיים") שבת סגרה מעגל בשיר שאיתו פתחה – "אהבתי אוהבת אהבה", שאת רובו ביצעה מחוץ לבמה, כשהתערבבה בקהל וממש הודתה אישית לאנשים.

גם הם הודו לה, לאורך כל ההופעה, על כך שהיטיבה, כמו ששרה ב"השיר שיביא לך אהבה", לבטא את השמחה שבה שנדחקה.