משרד החוץ: חופש הביטוי - עלה תאנה לשבדים

מחריפה המתיחות בין ישראל לשבדיה: בירושלים לא אהבו לשמוע את דבריו של ראש ממשלה שבדיה, פרדריק ריינפלדט, שהבהיר היום (שבת) כי אין בכוונת ממשלתו להתנצל על הפרסום בעיתון מקומי, לפיו חיילי צה"ל הרגו פלסטינים כדי לקצור את איבריהם ולסחור בהם. הוא הסביר כי הדבר יהווה פגיעה בחופש הביטוי של העיתונות במדינה.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה, כי "לתפישתנו, חופש הביטוי אינו שמור רק לתקשורת, אלא נתון גם בידי ממשלת שבדיה. אנו מצפים ממשלת שטוקהולם שתבטא את עמדתה לא בגמגום, לא בהתחמקויות, בשאלת מאמר אנטישמי זה. אנו חשים שמילת הקסם, 'חופש הביטוי', מהווה עלה תאנה לממשלת שבדיה".

דובר משרד החוץ, יוסי לוי, המשיך ואמר כי "ממשלת ישראל עצמה מקדשת את חופש הביטוי לא פחות ממשלת שבדיה, שנדמה שביטוי זה מהווה לה כר נוח להתחמק מאמירה בוטה ונוקבת כמו 'אנטישמיות היא בזויה, ראויה לגינוי', לא רק כשהיא נאמרת בבירות העולם השלישי ובטהרן, אלא גם כשהיא נאמרת במרכז הסלון השבדי'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא צפוי להעלות את הנושא על סדר יומה של הממשלה. עם זאת, מקורב לראש הממשלה, אמר כי "אם אחד השרים יעלה זאת לדיון, הוא לא ימנע זאת". שר החוץ, אביגדור ליברמן, כבר התבטא השבוע בנושא ואמר: "חבל שמשרד החוץ השבדי לא מתערב כשמדובר בעלילות דם נגד יהודים".

שבדיה מסרבת להתנצל: לא נפר את החוקה

מוקדם יותר אמר ראש ממשלת שבדיה לסוכנות ידיעות בארצו: "איש לא יכול לדרוש ממשלת שבדיה להפר את חוקתה שלה. חופש הביטוי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה השבדית". אמש דחה גם שר החוץ השבדי, קרל בילדט, את דרישת ישראל להתנצלות מצד ממשלת שבדיה בפרשה וציין כי חופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה. הוא אף השווה בין הוויכוח הנוכחי לבין הוויכוח שפרץ ב-2006 בעקבות פרסום איורי מוחמד בעיתון דני. 

גורם ישראלי רשמי בשבדיה אמר אמש ל-ynet: "אנו לא מבקשים משהו מיוחד משבדיה, אלה דברים שניתן לצפות מכל מדינה. העברנו לשבדים מסר שאנו מצפים להודעה מטעם הממשלה נגד הפרסום. כשמדובר בפרסומים פרועים מהסוג הזה חשוב שישמע קול ברור מצד הממשלה, מה גם שגינוי

 פורסם על ידי השגרירה שלהם בישראל, אליזבת בורסיאן בוניאר. צריכה להיות יותר רגישות מהצד השבדי לצרכים שלנו, כשם שלנו יש רגישות לצרכים שלהם".

לדברי הגורם, המשבר שפרץ בין ישראל לשבדיה סביב פרסום הכתבה המשמיצה מסוקר על-ידי העיתונות המקומית וזוכה לבולטות בעיקר בקרב בברנז'ה העיתונאית. "יש עיתונאים בולטים שתוקפים את העיתון שפרסם את הכתבה ועל כך שהיא לא עומדת בשום סטנדרט עיתונאי. האיש שפרסם את הכתבה המשמיצה הזו נדחה על-ידי עיתונים מכובדים. הסופו של דבר בחר העיתון הזה לפרסם את הכתבה משיקוליו שלו ועוד במדור התרבות שלו".