פמיניזם באיטליה: הסנדקיות משתלטות על נאפולי

דון קורליאונה, אתה פאסה. המאפיה האיטלקית ידועה כמוסד מסורתי שבו הגברים הם גברים והנשים הן נשים. אולם גורמי ביטחון בעיר נאפולי מספרים כי הם יותר ויותר נתקלים בנשים המטפסות בסולם הדרגות, כאשר חלקן אף הגיעו עד לתפקיד הבכיר ביותר - סנדקיות.

מאז ומתמיד מילאו הנשים תפקיד מרכזי במשפחות הפשע של העיר נאפולי, המכונות "קמורה". חלקן אף הורשעו ברצח ובודדות אף התקדמו לתפקידי מפתח מסוימים. השפעתן על הפשע המאורגן באיטליה היתה ניכרת עוד בשנות ה-50 כשמלכת יופי צעירה, שכונתה "הבובה הקטנה", ירתה למוות באדם שניסה לחסל את בעלה ולאחר מכן השתלבה במשפחת פשע בנאפולי. אולם אף אחת מהן לא הגיעה לתפקיד סנדקית ורק בודדות בכלל קיבלו תפקיד כלשהו.

כיום, כשכוחות הביטחון מהדקים את הטבעת סביב ה"קמורה" ובכירי המשפחות נעצרים באופן קבוע, הנשים החלו להשתלט לאט-לאט על התפקידים הבכירים - במקום הגברים. "אנחנו רואים יותר נשים במשרות פיקודיות ב'קמורה'", אמר

ג'יטנו מרוציו ממשטרת נאפולי. "מדובר באלמנות של מנהיגי משפחות פשע שנהרגו או בנשים של מנהיגי משפחות שנשלחו לכלא. הן כעת אוחזות במושכות".

עורכת הדין סטפניה קסטלדי, מהמחלקה לפשע מאורגן בפרקליטות בנאפולי, מרחיקה ואומרת כי היא יודעת לא רק על נשים, אלא גם על אמהות, בנות, אחיות וגיסות שמשתלבות בארגונים ובתפקידים יותר בכירים.

החשיבות של המשפחה בעיני ה"קמורה" אינה שונה מזו שהיא ממלאת בשאר החברה האיטלקית: משפחות לעתים מעדיפות להפקיד את עסקיהן בידי האם מאשר להעביר את הסמכות לאדם מחוץ למשפחה. רוב הנשים שהשתלבו ב"קמורה" התברגו לתפקידים "המסורתיים", כמו חיתוך ואריזה של קוקאין והרואין במטבח בבתיהן. כמו כן, הן אחראיות לדאוג למקומות מסתור עבור חברי הארגון הנמלטים מזרועות החוק.  

מעצרה של לואיסה טרצ'יאנו, אשתו של ראש משפחת פשע (צילום: AFP)

אולם נשים אחרות הצליחו בשנים האחרונות להתקדם בסולם הדרגות ולצאת לתפקידי "שטח". קסטלדי מספרת כי כיום יש נשים בנאפולי העוסקות בסחיטה ובאיומים של בעלי עסקים בעיר. אחרות מנהלות את הסחר הענף בסמים ששוויו נאמד במיליוני דולרים.

באחד המקרים הידועים לשמצה, שאירע ב-2002, פרצה קטטה בין שתי קבוצות נשים ממשפחות יריבות בעיירה לאורו הסמוכה לנאפולי. תחילה הן רק עלבו זו בזו והחליפו הקנטות, אך הריב הידרדר במהרה לפסים אלימים. אחת הנשים שלפה רובה סער ואחרת אקדח. בתום מרחץ הדמים התברר כי שתי קשישות ונערה בת 16 נהרגו. היה זה רק תחילתו של מאבק שליטה בין המשפחות היריבות מנאפולי ששלטו בעסקים הבלתי חוקיים בלאורו.

"הקטנטנה" שרצחה 30 בני אדם

גורמי ביטחון בנאפולי מספרים כי כיום ישנן שתי הנשים העומדות בראש משפחות פשע של ה"קמורה". הראשונה היא מריה ליצ'יארדי, שעלתה למעמדה הרם בתום מאבק עקוב מדם בין משפחת "די לאורו" ל"ברית סקונדיליאנו" שבמסגרתו נהרגו מספר לא ברור של פושעים ואזרחים.

"ליצ'יארדי היא סנדקית אמיתית, ללא צל של ספק", מדגישה עורכת הדין קסטלדי. "היא החלה את דרכה בתור אחותו של הסנדק במשפחה, וכך היא

זכתה לשבת ליד השולחן כשהוא נפגש עם שאר הסנדקים ממשפחות אחרות. היא קיבלה החלטות ביחד איתם וכבר אז היא היתה שווה להם במעמדה".

הרשויות בנאפולי מנהלות חקירה נגד הסנדקית ליצ'יארדי זה תקופה ארוכה. על פי החשד, היא נתנה את ההוראה לרצוח לפחות 30 בני אדם, רובם ככולם ממשפחות פשע יריבות. ליצ'יארדי היא אשה נמוכת קומה המכונה "הקטנטנה".

לפני כמה שנים היא היתה האשה היחידה ברשימת 30 הפושעים המבוקשים ביותר באיטליה. ב-2001 היא נעצרה ונשלחה לכלא המאובטח ביותר במדינה. "היא אמנם נמצאת מאחורי סורג ובריח, אך היא עדיין מנהלת את ענייני המשפחה מתוך הכלא. בתי סוהר לא מהווים מחסום עבור ה'קמורה'", מסבירה פרופ' מריה זקריה, סוציולוגית באוניבסיטת פדריקו השני בנאפולי, החוקרת את חלקן של נשים בפשע המאורגן באיטליה. "לי'ציארדי נחשבת על ידי עמיתיה ויריביה כמנהלת מוכשרת, הידועה בעיקר בזכות 'כוח השכנוע' שלה", הוסיפה זקריה.

הסנדקית המפורסמת השנייה בנאפולי היא קונצ'טה פרסטיירי, העומדת בראש משפחת "די לאורו" החזקה והוותיקה. אחד מחברי הארגון, שמאז הפך לעד מדינה, סיפר לתביעה כי חברי המשפחה הביאו פעיל בארגון יריב לבית, "הכניסו אותו למרתף, עינו אותו, רצחו אותו לבסוף ביתרו את גופותו", סיפרה קסטלדי. לדבריה, אחרי הרצח נאספו בני "די לאורו" סביב שולחן האוכל במטבח של פרסטיירי לסעודה טובה.

פריצת הדרך הפמיניסטית במאפיה

צמיחתן של הנשים החזקות הללו נעוצה בדפוסי החברה הנפוליטנית. "נשות ה'קמורה' הולכות בעקבות המודל של האשה בנאפולי. זו חברה מטריארכלית בעיקרה, שבה האשה אחראית על תקציב משק הבית ועל חינוך הילדים", אומרת פרופ' זקריה ומוסיפה כי כישורים אלה מתרגמים בקלות לפשע מאורגן: הלוואה בשוק האפור או חלוקת כסף לילדי השכונה כדי שייפקחו עין למקרה שהמשטרה מגיעה.

התפקיד המסורתי של חינוך הילדים הולך אף הוא יד ביד עם הפשע המאורגן. נשות ה"קמורה" דואגות לחתן את בניהן ואת בנותיהן לבני המשפחות "הנכונות" כדי לחזק או ליצור קשרים משפחות אחרות. "הן מאוד נחושות ומאוד טובות בגיבוש אסטרטגיה לטווח ארוך. לעתים הן עושות זאת טוב יותר מיריביהן הגברים", הבהירה.  

אשת מנהיג משפחת פשע זועמת עקב מעצרו, לפני חודשיים (צילום: AP)

עם זאת, ישנו אירוע אחד שעדיין נותר גברי לחלוטין - טקס הקבלה לארגון הפשיעה. צעיר החולם להצטרף לאחת ממשפחות ה"קמורה" חייב לרצוח או לכל הפחות לפצוע את אחד מיריביו של הבוס הגדול. זקריה מציינת כי אין כל ציפייה כזו מנשים צעירות, אולם הנשים שמגיעות לתפקידי השטח או לדרגות הבכירות "לא מהססות לחסל את יריביהן ללא טיפה של רחמים".

ההערכה היא ש"פריצת הדרך הפמיניסטית" בקרב משפחות הפשע של נאפולי, שבמסגרתה נשים עלו לתפקידים הבכירים ביותר, התרחשה בזכות חוק שאושר בפרלמנט ב-1992. לפיו, ראשי משפחות פשע שנשלחים לכלא אינם זכאים לביקורים, למעט כאלה של בני משפחה קרובים. נשות ה"קמורה" השכילו לנצל את החוק כדי לקדם את מעמדן האישי, בשל יכולתן הבלעדית להעביר מסרים מבעליהם הכלואים לפעילי הארגון הנאמנים להם.

"רוב הבוסים בחרו לראות בכלא את נשותיהם", אומרת קסטלדי. "הנשים הן הצינור הטוב ביותר להעברת מסרים לאורך שרשרת הפיקוד. האשה הפכה לחוט המקשר בין הכלא לעולם שמחוצה לו. כך עלתה יוקרתה ועימה גם כוחה".

בין "חתולה שמנה" ל"בן-בת"

ההערצה - או שמא הפחד - שממנה נהנות הסנדקיות באה לידי ביטוי גם בכינויים שדבקו בהן. למשל, בכירה באחת בארגונים שנורתה בפניה במהלך קרב יריות, זכתה בכינוי "בן-בת", ואילו פושעת אחרת שנורתה בכתפה במהלך סכסוך זכתה לכינוי "חתולה שמנה".

אחת הסוגיות המעניינות בפשע המאורגן באיטליה היא חוסר האיזון במעמד הנשים. בעוד נשות ה"קמורה" רק צוברות כוח מדי יום, הנשים בארגוני "קוזה נוסטרה" בסיצליה לא הגיעו למעמד דומה. ההיסטוריון אומברטו אינגרסי

הסביר כי הנשים בסיציליה סובלות מ"תקרת זכוכית". "הקוזה נוסטרה" אינו מבוסס על קשרי דם כמו בנאפולי, ולכן נשים מתקשות להתקדם למעמד של ראש משפחת פשע, שכן הבכירים נוטים לקדם גברים אחרים שאינם בהכרח קרובי משפחתם.

אם כן, נשאלת השאלה האם נשות ה"קמורה" הן יותר משוחררות וחופשיות מחברותיהן בשאר איטליה? הסוציולוגית זקריה סבורה שלא, משום שהן עדיין פועלות בחברה שוביניסטית במהותה. "האתוס של ה'קמורה' מאפשר לסנדק לבלות עם כמה מאהבות שרק מתחשק לו, מפני שזה מחזק את דימויו הגברי. אולם הסנדקית אינה יכולה לבגוד בבעלה".