השופט נאשם: קיבל כ-16 מיליון שקל שוחד
כתב אישום חמור ביותר נגד השופט לשעבר, דן כהן, שנמלט לפרו, מגולל את אחת מפרשיות השחיתות הקשות בישראל. מתברר שהשופט לחץ לאשר עסקת רכישת קרקעות בהיקף של 62.5 מיליון דולר מחברה, שממנה קיבל 2 מיליון דולר. הוא לחץ לאשר רכישת טורבינות מסימנס וקיבל מיליון אירו
השופט לשעבר יחזור לאולם המשפט, הפעם על דוכן הנאשמים: נזקים בהיקף של עשרות מיליונים נגרמו לחברת החשמל בעקבות המעשים המיוחסים לדן כהן, שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, אותו ישראל מבקשת להסגיר לידיה לאחר שנמלט לפרו. כתב האישום, המתפרש על פני 14 עמודים, מייחס לו קבלת שוחד בהיקף כולל של כ-16 מיליון שקל (בשערי מטבע נכונים להיום), מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש בחודש ינואר ורק היום (ג') הותר לפרסום.
בין השנים 1978-1981 כיהן כהן כשופט. בשנת 1991 הוא מונה לדירקטור בחברת החשמל ומ-1993 ועד 2001 כיהן גם כיו"ר ועדת הנכסים של דירקטוריון חברת החשמל וחבר ועדת המכרזים העליונה. בנוסף, בין 1996 ל-2004 היה הנאשם בעלים של כמה חברות זרות, שלהן חשבונות בחו"ל.
איך קפץ מחיר הקרקע פי 3.5
האישום הראשון מתייחס לפרשה בה מעורבת חברת תעשיות רוגוזין. בבעלות החברה היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל משא-ומתן בין שתי החברות לרכישת קרקעות רוגוזין. תעשיות רוגוזין הציעה לחברת החשמל באפריל אותה שנה לרכוש את הקרקעות בסכום של 18 מיליון דולר. לאור ההצעה החליטה ועדת הנכסים של חברת החשמל להיכנס למשא-ומתן. החלטה זו אושרה על ידי דירקטוריון חברת החשמל באוגוסט אותה שנה.
הווילה של השופט לשעבר בסביון (צילום: ירון ברנר)
חודש לאחר מכן רכש איש העסקים עזרא הראל, בעל שליטה במספר חברות ציבוריות ובעליהן של מספר חברות פרטיות העוסק בתחומי ההשקעות, הנדל"ן והרכב, את השליטה בתעשיות רוגוזין. על-פי כתב האישום בשנים 1994-5, הוסכם בין הראל לכהן כי השופט לשעבר יקבל שוחד בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, להעברת עסקת רכישת הקרקעות על-ידי חברת החשמל, במחיר הגבוה המירבי.
במרס 1995 התחדש המשא והמתן בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין. הצעתה של תעשיות רוגוזין בעת הזו היתה למכירת הקרקעות תמורת כ-75 מיליון דולר. דירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו ניצל כהן, על-פי כתב האישום, את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה בדירקטוריון, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות דירקטוריון ומחוצה להן, על מנת שייאשרו את העסקה עם תעשיות רוגוזין במחיר גבוה.
השוחד: מניות בשווי 2 מיליון דולר
בתום אחת הישיבות, אישר הדירקטוריון לנציגי חברת החשמל לנהל משא-ומתן עם תעשיות רוגוזין, על בסיס סכום רכישה של 56 מיליון דולר, והוסכם כי אם תהיה חריגה ממחיר זה במהלך המשא-ומתן אזי ההצעה החדשה תובא שוב לאישור הדירקטוריון. חודשיים לאחר מכן הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז, כי בסיכומו של המשא-ומתן הגיעו הצדדים להסכמה על מחיר עסקה בשיעור של 62.5 מיליון דולר. שוב התנהל ויכוח על העסקה ומחירה, כאשר כהן שוב הביע תמיכה בעסקה ובמחיר הזה. בתום הישיבה אישר דירקטוריון חברת החשמל את העסקה במחיר הזה. בנובמבר 1995 נחתם הסכם בין חברת החשמל לבין תעשיות רוגוזין.
לאחר אישור העסקה ייסד כהן את חברת "ולשדה" באי ג'רזי. תוך הסוואת בעלותו בחברה זו, נרשמה על שם חשבון חברת הנאמנות CN הרשומה כבעלים של ולשדה, מניה אחת של חברת קובלט. המניה הוחזקה בנאמנות על-ידי חברת CN עבור חברת ולשדה. חברת קובלט היתה בשליטתו ובבעלותו של הראל. מניה זו היוותה שליש ממניות קובלט, וערכה היה כ-2 מיליון דולר. בכתב האישום נטען כי המניה היוותה תמורה בעד פעולותיו של כהן במסגרת תפקידו כעובד ציבור לקידום העסקה עבור הראל ותעשיות רוגוזין. באישום זה מיוחסת לכהן עבירת לקיחת שוחד כעובד ציבור, בעד פעולה הקשורה בתפקידו וכן עבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור.
אישום נוסף: 800 אלף דולר על ייעוץ
האישום השני מתייחס להוצאתם במרמה של 800 אלף דולר על-ידי הראל וכהן מחברת נכדה של תעשיות רוגוזין והעברתם לידי השופט לשעבר ובדיווחים כוזבים לרשויות על טיבה של העברת הכספים. בדצמבר 1999 העביר הראל את הכספים לחברת "ולשדה" שבשליטת ובבעלות כהן. כשנקלטה ההעברה, כהן הורה מיד לדירקטור ומיופה כוח בחברה להעביר 750 אלף דולר מסכום ההעברה לחשבונותיו על שם חברות APK ו-Cusley בלונדון. לאחר שהעברת הכספים התגלתה על-ידי רואי החשבון המבקרים את ספרי החברה, שיתף כהן פעולה עם הראל וביחד יצרו עסקה פיקטיבית של רוגוזין עם ולשדה, שלכאורה כספים אלה שימשו כמקדמה בה.
התחקיר שפורסם במוסף "7 ימים" ביוני 2006
חודש לאחר מכן ניפק כהן אישור כוזב בשם החברה, כי סכום הכסף על סך 800 אלף דולר, שולם על חשבון שרותי יעוץ שכביכול נתנה בהקשר לרכישת חברה נכדה אחרת בבעלות מלאה של תעשיות רוגוזין בארצות-הברית. כמו כן, הסכום הזה שימש לכאורה לייעוץ בנוגע להקמת מפעל חדש בשטחי החברה בארצות-הברית, מפעל למוצרי אריגים. בגין המעשים האלו יוחסו לכהן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
לחץ במכרז המיליונים
האישום השלישי קשור גם הוא לתפקידו של השופט לשעבר בחברת החשמל. באפריל 1999 אישרה ועדת המכרזים של החברה להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב, כחלק מתוכנית למעבר משימוש בפחם לגז לצורך יצור אנרגיה לייצור חשמל.
חודש לאחר מכן פנתה חברת החשמל למספר ספקים והזמינה אותם להציע הצעות במכרז לרכישת שלוש טורבינות גז, עם אופציה לרכישת טורבינה רביעית. בחודש
אוגוסט 1999 התקבלו הצעות מארבעה ספקים, החברות: ג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס. ביולי 2000 החליטה חברת החשמל כי אף לא אחד מבין הספקים שהשתתפו במשא ומתן עונה על הדרישות הטכניות במכרז ולכן כל ההצעות נפסלו. עם זאת, בשלב השני, נדרשו החברות ג'נרל אלקטריק, מיצובישי וסימנס להגיש הצעות מחיר עד לחודש אוקטובר 2000.
בינואר 2001, לאחר שהתקבלו הצעות המחיר ולאחר שנעשתה הערכה ראשונית שלהן, החליטה ועדת המכרזים לפנות לסבב בירורים נוסף עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, בלבד. הצעתה של סימנס היתה, בשלב זה, זולה בכ-27% מהצעת ג'נרל אלקטריק. בחצי השנה שלאחר מכן התעכבה ההודעה על הזכיה במכרז. ג'נרל אלקטריק שלחה לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את מחיר הצעתה. עיכוב ההודעה על הזוכה הרע סיכויי סימנס לזכות, שכן הצעתה היתה עדיפה במחירה על הצעת ג'נרל אלקטריק והעיכוב עשוי היה לאפשר לג'נרל אלקטריק לשפר הצעתה.
מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, חשש כי ג'נרל אלקטריק תשפר את הצעתה וכן כי בסופו של דבר תועדף הצעת ג'נרל אלקטריק עקב שיקולים ולחצים פוליטיים. לפיכך, פעל לכך שחברת החשמל תקבל בהקדם את ההחלטה על הזוכה במכרז. בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה ראשונית זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין השופט לשעבר את אהרונסון להמשך הקשר עמו ואמר ש"דלתו פתוחה".
הסיכום: כהן יקבל מיליון אירו
החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה שכהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז. בחודש אפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה שליש אחוז משווי העסקה, כמיליון אירו. כן סוכם, על פי בקשת כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטתו.
בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר-מרס 2001 פעל כהן לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. באחת מישיבות הדירקטוריון וכן בישיבת ועדת המכרזים של חברת החשמל ביקר כהן את האופן בו מתנהל מכרז, הדגיש כי ההתנהלות האיטית יוצרת מחסור בחשמל ולחץ לזירוז ההחלטה במכרז ולסיום ההליכים מהר ככל הניתן. בישיבת הדירקטוריון בחודש מרס 2001 הלין כהן כי המכרז מתנהל על מי מנוחות.
באותו חודש התקשר כהן אל מנהל אגף האספקה בחברת החשמל ודרש ממנו דיווח על הסיבות לעיכוב ההחלטה על הזוכה במכרז ועל המועד בו יוגשו ההמלצות בעניין הזוכה במכרז לוועדת המכרזים העליונה. בימים שלאחר מכן סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו היתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. סימנס הודיעה במכתב לחברת החשמל כי תוקף הצעתה עומד לפוג וכי היא מצפה כי ההחלטה על הזוכה במכרז תתקבל במהרה.
חודש אחרי דרש כהן, במהלך ישיבת דירקטוריון חברת החשמל, לקבל בישיבת ההנהלה הבאה דיווח מהנהלת החברה מדוע נושא המכרז אינו מגיע לסיומו. בימים שלאחר מכן סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לעיתונאי על-כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז. הכתבה, כך על-פי כתב האישום, נועדה להפעיל לחץ על חברת החשמל להזדרז בקבלת ההחלטה בענין הזוכה. במאי 2001 פרש כהן מהדירקטוריון.
חודש לאחר פרישתו של כהן החליטה ועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, החליטה פה אחד לאשר את ההחלטה להתקשר עם חברת סימנס בשל הצעתה הזולה באורח משמעותי בהשוואה להצעתה של ג'נרל אלקטריק. נחתם חוזה לרכישת שלוש יחידות ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-340 מיליון דולר.
בפברואר 2002 מסר כהן לאהרונסון את פרטי חשבון חברת ולשדה על מנת שכספי השוחד יועברו אליו באמצעותה. במהלך החודשים פברואר-מרס 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן ועל פי הוראתו, לחשבון על שם חברת ולשדה. בשל המעשים האלו יוחסו לכהן עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
נחקר ומיד נמלט
בנוסף נאשם השופט לשעבר בשיבוש הליכי משפט. במאי 2003 נחקר כהן כעד ביחס לעסקאות שונות שבוצעו על ידי תעשיות רוגוזין או חברות הקשורות אליה. כהן נחקר לגבי חברת ולשדה וטען כי חברה זו היא חברה זרה בבעלות חברו, וכי אין לו כל קשר עם חברה זו למעט ייצוגו של החבר בעניינים אישיים שאינם קשורים למדינת ישראל או לחברות בבעלות הראל. כהן טען שאינו יודע היכן התאגדה חברת ולשדה.
הוא גם אמר שלא ביצע כל עסקה עבור חברה זו עם חברת תעשיות רוגוזין. בניגוד להודעתו, נטען בכתב האישום, היתה חברת ולשדה החל מהקמתה בבעלותו ובשליטתו, וחברו של כהן, שהוצג כבעליה, שימש אך כ"איש קש" עבורו. בחשבון חברה זו קבל כהן שוחד כתוצאה מפעילותו בעסקת קרקעות רוגוזין.
לאחר חקירתו הראשונה נחקר באזהרה פעמיים נוספות במועדים בנובמבר 2003 ובאוגוסט 2005, בהן בחר לשמור על זכות השתיקה. כמה ימים לאחר החקירה האחרונה יצא כהן את הארץ ומאותה עת הוא שוהה בחו"ל ומסרב לחזור ולהתיצב להמשך חקירתו.
