מס הקומבינה: איך יחלקו את הכסף?

באחת מעונות הסדרה האלמותית "סיינפלד" ג'רי וג'ורג' ניסו למכור סידרה קומית ל-NBC. כשקברניטי הסדרה שאלו לנושא הראשי של הסדרה הם ענו "The show is about nothing" – כלומר הסדרה היא על שום דבר. ג'ורג' קוסטנזה התעקש בטירוף על הכלום, המאומה והריקנות שבנושא. הוא עשה זאת מתמימות וטיפשות, אבל כאשר אצלנו מנסים לברר מעט יותר פרטים על מס הכלום או בשמו המקובל מס לעידוד מפעלים במצוקה – תמימות וטיפשות הם התארים האחרונים שהייתי מדביק לממציאיו.

על פי ההסכם הקואליציוני (בין העבודה לליכוד), מכל שכיר ייגבה דרך הביטוח הלאומי סכום של רבע יום עבודה, סכום זהה יועבר על ידי המעסיק. הכסף יועבר לקרן עלומה בשם "קרן למפעלים במצוקה". המגזר הציבורי, אגב, פטור. הסכום שיצטבר יחולק על פי ועדה עלומה וקריטריונים עלומים עוד יותר.

למה המגזר הציבורי פטור בעצם? כאשר חתכו את דמי ההבראה בחצי לשנתיים הקרובות למגזר הציבורי זה היה על מנת שלא לפגוע בהעלאת השכר שהייתה בהסכם ושתתקבל אצלם. זאת, על אף שחלק משמעותי מהמגזר הפרטי חווה הורדת שכר במשבר האחרון.

האיש הרזה ממילא בדיאטה

משרד האוצר דרש את ביטול ההעלאה ועופר עיני מנהיג ההסתדרות סירב והתפשר על דמי ההבראה הציבוריים. זו הייתה מעין השוואה של המכות בגין המשבר. אז למה בכל זאת המגזר הציבורי פטור ממס הכלום שלהלן? פשוט כי זה יותר קל ליפול רק על המגזר הפרטי. האיש השמן (על פי משלי ביבי) לא אוהב שלוקחים גם את סופלה השוקולד וגם את כדור הגלידה שלידו. האיש הרזה ממילא בדיאטה רוב הזמן.

אבל הכלום והצדקנות שבמס הזה אינם נמצאים במטרה הראויה לכאורה שבו, אלא בדרכי חלוקת הכסף. לאחר שייאספו להם סכומים שבין 300 מיליון לחצי מיליארד שקלים, תתכנס לה ועדה שתחליט לאילו מפעלים יש לעזור. בועדה יישבו נציגים של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. ההסתדרות אני תמה? ממתי ההסתדרות מחליטה על כספים ציבוריים? מטרת ההסתדרות היא לייצג את העובדים מול המעסיקים ולא להפוך לסנטה קלאוס של חודש ספטמבר.

איך יחלקו את הכסף? שאלה טובה, אין קריטריונים והוגי המס, כמו ג'ורג' קוסטנזה, מתעקשים על אי הבהירות. מהו מפעל במצוקה? האם מפעל שפיטר 10% מעובדיו הוא במצוקה? האם מפעל שנמצא במינוס אימתני בבנק? האם יצואן בהגדרה נמצא במשבר עקב שער הדולר? או שכל מפעל שנגזל ממנו רבע יום של עובדיו בעצם נכנס למצוקה...

לא תמימים כמו ג'ורג'

אבל חברי הועדה לא ייתנו לקריטריונים להוציא מידיהם את קערת הדובדבנים וייתכן שינקטו בהרגלים מפלגתיים ישנים כמו "ועדה מסדרת", "אנשי שלומינו"; ותאמינו לי שמה שנעשה בחושך – כנראה שיש סיבה שנעשה בחושך. מה שנותר לי הוא רק לנחש ולהציע אפשרויות, התמימות הג'ורג'ית אינה חלק מקווי מתארן.

האם למפעל שלי שאינו חבר בהסתדרות יש סיכוי לקבל כסף? נראה לי שלא. אין לי חברים בהסתדרות. ואחרי טור זה כנראה שגם לא יהיו... אני לא חבר בכיר בהתאגדויות מעסיקים, והמנכ"ל שלי לצערי לא חבר מרכז של אף מפלגה. אז מכאן לא תבוא לי הישועה.

אולי המס נועד למצוא תעסוקה לרני רהבים ודומיו שמעתה יכללו ברזומה שלהם "יצירת תהודה ציבורית לקבלת מענקים". אולי עכשיו כל מפעל שירצה לקבל מענק יפטר לאלתר חלק משמעותי מעובדיו, ידאג להצטלם בארשת פנים מוכה, יחצ"נים ירוצו לבשר על המשפחות שנותרו ללא פת לחם, ושלשם כך בדיוק נוצרה קרן המצוקה, ורגע לאחר קבלת המענק יקלוט את עובדיו בחזרה. אם כך אולי אשלח את עובדי להפגין מחוץ למפעל ועל כל צמיג שמובער בונוס – רבע יום כמובן לפי התעריף הממשלתי.

אפשר גם אחרת – אם הסכומים שיצטברו יחולקו למפעלים לפי קריטריונים ברורים ואחידים. והחלוקה לא תערב ועדה שיושביה עלולים להיות בעלי שיקולים זרים, אז הדבר עשוי להועיל הן למפעלים שבקשיים והן למשק.

כך למשל, בפיצויים למפעלי הדרום בגין עופרת יצוקה נקבע כי יוחזר פיצוי לאימהות שנעדרו בגין ילדים שגילם פחות מ-16. למה 16? לא יודע, אבל התקנה הייתה זהה למפעל שלי ולחברת טבע הענקית הנמצאת ממש ליד, וכן למפעל הצבאי ולמורה בבית הספר הסמוך. יש משהו טוב בשוויון מול החוק ובתקנות אחידות.

אז נכון שאפשר אחרת, אבל ההגיון הבריא לא תמיד נמצא בקודקודם של מקבלי ההחלטות . לכן, אם למישהו מכם יש רעיון יצירתי, וחוקי, המאפשר להימנע מהתשלום האווילי של מס הקומבינה  – אודה לו מאוד.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח דוא"ל אישי ל- Yehudam7@gmail.com