דו"ח: החינוך הממלכתי הולך ונעלם
ערב פתיחת שנת הלימודים תש"ע, דו"ח של מכון מחקר עצמאי המתבסס על נתוני משרד החינוך מציב בפני החברה הישראלית מראה מעוררת דאגה: בתשע שנים הצטמצם הזרם הממלכתי ב-9%, והגוש הערבי-חרדי מתקרב ל-50%. "החינוך שניתן להם חייב שיפור מיידי, ההשלכות קיומיות", מזהירים החוקרים
הזרם הממלכתי נחלש, ובעתיד הקרוב מאוד יהיו מרבית הכיתות בישראל מאוכלסות בתלמידים השייכים לזרם החרדי או הערבי - זו התחזית של "מכון טאוב" לחקר המדיניות החברתית בישראל. לרגל שנת הלימודים החדשה, שתיפתח מחרתיים, פרסם היום (א') המכון נתונים המעידים על השינוי הדמוגרפי המהיר שחל בעשור האחרון בבתי הספר בארץ. לדברי המכון, השינויים מחייבים שינוי דחוף ביותר בתוכניות משרד החינוך וריכוז מאמץ בפיתוח כישורים בסיסיים לעבודה במשק מודרני ובחברה מפותחת.
מהמחקר, המתבסס על נתוני משרד החינוך, עולה כי בעוד שבשנת 2000 למדו 46% בבתי הספר הממלכתיים, כעת עומד מספרם על 39% בלבד. הגוש החרדי-ערבי שהיווה לפני תשע שנים 39% מהתלמידים, זינקה בתקופה זו ל-48%. משמעות הדבר - כמעט כל ילד שני בישראל לומד במערכת החינוך הערבית או החרדית. כמות הלומדים במערכת הממלכתית-דתית כמעט ולא השתנתה.
"פניה של ישראל השתנו דרמטית במהלך העשור האחרון, ומערכת החינוך חייבת להתחיל להיערך בהתאם", אומר מנהל המכון, פרופסור דן בן-דוד. "רמת החינוך שמקבל הרוב העתידי - ערבים ישראלים וחרדים -
נמוך באופן משמעותי מסטנדרטים מערביים. זהו שילוב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתיד המדינה".
הירידה בהגמוניה של הזרם הממלכתי באה לידי ביטוי גם במונחים אבסולוטיים. זהו הזרם היחיד שבמהלך תשע השנים האחרונות ירדה כמות התלמידים הלומדת בו - ב-3%. זאת, בעוד שמספר הלומדים בזרם החרדי זינק ב-51% וכמות הלומדים בזרם הערבי גדלה ב-10%. כמות הלומדים בזרם הממלכתי-דתי גדלה מאז שנת 2000 ב-8%.
לאור השינויים, ממליץ מכון טאוב לממשלה להתמקד בפיתוח תוכניות לימוד המיועדות עבור אוכלוסיות שילדיהן יהיו הרוב על בכיתות בעוד דור.
דהיינו, ריכוז מאמץ בתוכניות לפיתוח כישורים בסיסיים לעבודה במשק מודרני ובחברה מפותחת.
פרופסור בן-דוד סבור כי התלמידים החרדים והערבים אינם מקבלים נכון להיום את הכישורים הבסיסיים להתמודדות בזירה הבינלאומית. "בהשוואה ל-25 מדינות OECD (המדינות המפותחות) שהשתתפו במבחני פיז"ה 2006, הנוגעים בחלק ממקצועות הליבה החשובים ביותר – מתמטיקה, מדע וקריאה – ההישגים הממוצעים של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית נמצאים בתחתית הרשימה. רמת ההישגים של ערביי ישראל היתה גרועה אף יותר".
מתקרבים לנקודת האל-חזור
לדברי בן-דוד, "ציוני התלמידים הערבים-ישראלים היו נמוכים ב-14% מהממוצע הישראלי. תלמידים חרדים אפילו לא השתתפו במבחנים. אף מדינה אחרת לא השמיטה פלח כה גדול מאוכלוסייתה מהמבחנים הבינלאומיים - בזמן שאין אוכפים כלל תוכנית ליבה ארצית בזרם החרדי".
"אחת ההשלכות הבעייתיות של המחקר היא על שוק העבודה הישראלי", כותב המכון במסקנותיו. "רמות התעסוקה בקרב הערבים והחרדים נמוכות באופן משמעותי מהמקובל במדינות מפותחות, וההכנסה הממוצעת שלהן נמוכה גם כן. בהקשר זה למערכת החינוך אמור להיות תפקיד משמעותי בקביעת רמות תעסוקה והכנסה של בוגריה".
לדברי המכון, רמת ההשכלה המסופקת כיום לשתי קבוצות אלו מצביעה על "תוואי כלכלי-חברתי שלא יהיה בר-קיימא בעתיד".
"ממשלה שלא תשפר באופן דרמטי את מערכת החינוך בעתיד הקרוב מאוד, ותשים דגש מיוחד ומשמעותי על שיפור איכות ההשכלה הניתנת לשני זרמי חינוך אלה - תקרב את המדינה לנקודה שממנה כבר לא ניתן יהיה לשנות כיוון על כל ההשלכות הקיומיות המשתמעות מכך", מסכם מכון טאוב, שהוא מרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, המגדיר עצמו "מוסד עצמאי ולא מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי".