זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?
מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין מזהמים סביבתיים לשיעורי מחלות כמו סרטן וסוכרת, מומים מולדים במערכת הרבייה והפרעות קשב ואוטיזם בילדים. איך בכל זאת ניתן לצמצם נזקים? כתבה ראשונה בסדרה
ספק אם להרבה ממשלות יש את האומץ והנכונות לעשות מה שעשתה בשנים האחרונות ממשלת צרפת - לממן מחקר מקיף שבוחן את הקשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה בסרטן. המחקר, שממצאיו פורטו בדו"ח ענק שכתבו החוקרים ומתפרסם בהדרגה בספרות הרפואית, מצא קשר מובהק בין תחלואה בסוגי סרטן שונים לבין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיוקסין - תרכובת אורגנית המכילה כלור ונפלטת גם כתוצר לוואי מהרבה מאוד מפעלים תעשייתיים, שזכתה לתואר המפוקפק "החומר הרעיל ביותר המיוצר על ידי האדם."
המתגוררים ליד אתרי שריפת פסולת - חולים יותר
החוקרים התייחסו לשנים ,1999-1990 שבהן החלה הפעלת משרפות הפסולת, ובחנו 135,567 מקרים של סרטן ב16- ערים בצרפת, כשהם משווים בין קבוצות אוכלוסייה שהתגוררו בסמוך למשרפות והיו חשופות יותר לדיוקסין לבין כאלה שהתגוררו במרחק רב יותר ונחשפו לרמות זיהום נמוכות יותר. התברר כי בקרב התושבים שהתגוררו באזורי החשיפה
הגבוהה לדיוקסין עלה הסיכון לחלות בסרטן הכבד בכ,7%- בסרטן מסוג לימפומה נון-הודג'קין בכ,2%- בסרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות בכ9%- ובסרטן השד בכ.5%- כמו כן בקרב הנשים שהתגוררו בסמוך למשרפות עלה הסיכון לחלות בכל מחלות הסרטן. בימים אלה עובדים החוקרים על המאמר שיפרט את הממצאים בנושא סרטן השד - ממצאים שהפתיעו במיוחד, שכן זו הפעם הראשונה שבה נמצאו הוכחות לקשר שבין חשיפה לדיוקסין לבין התפתחות סרטן זה.
הצטברות של מחלות סרטן באזורים הסובלים משיעורים גבוהים של פליטות מזהמים היא תופעה שהפכה מוכרת בשנים האחרונות. דייגי הקישון, צוללני השייטת וטירוני הנח"ל ברמת-חובב הם רק כמה מהדוגמאות הישראליות. אלא שמתברר שהתופעה הזו היא רק קצה קצֶהָ של מגפה רחבה הרבה יותר - בעשורים האחרונים המדענים ניצבים נבוכים מול עלייה תלולה ביותר ויותר מחלות: סוכרת, מחלות אוטואימוניות, פגיעה בפריון, מומים מולדים באיברי המין, אוטיזם, התבגרות מינית מוקדמת, הפרעות קשב וריכוז וכאמור סרטן.
הגידול בכל אחת ואחת מהמחלות מדאיג בפני עצמו, אך כשמתבוננים בתמונה הרחבה מתגלה הבעיה במלוא עוצמתה. משהו כאן משונה, ומה שמטריד במיוחד הוא שלמומחים אין הסברים טובים שיכולים לשפוך אור על המסתורין. גנטיקה, השמנה וגורמים הקשורים לאורח החיים המודרני, אמצעי אבחנה טובים יותר ומודעות גבוהה יותר – כל אלה מהווים כמובן גורמים חשובים בגידול בשיעור התחלואה, אך הם אינם מספיקים כדי להסביר את העלייה הדרמטית, ובוודאי לא כשבוחנים את כל המחלות יחד. אז מה קורה כאן?
"אנחנו מביאים על עצמנו כליה"
מדענים רבים מוטרדים מהעובדה שאינספור הכימיקלים הרעילים והמסרטנים, המאפיינים את העידן המודרני, שינו את הסביבה שלנו במידה שהובילה להופעת מחלות שונות בקרב בעלי חיים ואף להכחדת זנים שלמים. אבל המחקרים המצטברים מעידים שהגידול בכמויות הרעלים והכימיקלים הסביבתיים תורם רבות לעלייה מטרידה בהרבה מחלות גם אצלנו, בני האדם.
"אנחנו מביאים על עצמנו כליה," מזהירה ד"ר רונית חיימוב-קוכמן, מומחית לפריון מהמרכז הרפואי הדסה הר הצופים. "אנחנו מוקפים בחומרים מזהמים שנמצאים בכל מקום - באוויר שאנו נושמים, בקרקע ובמי השתייה שלנו, בחלב, בבשר ובעופות, בירקות ובפירות, בתכשירי הדברה, בתכשירי קוסמטיקה, בפלסטיק שממנו עשויים כלי אוכל ובקבוקי תינוקות, בריהוט, במחשבים ועוד, כשלכל אלה הצטרף בשנים האחרונות שחקן חדש: הקרינה האלקטרומגנטית מהטלפונים הניידים שלנו."
כיצד בדיוק מזיקים המזהמים הסביבתיים לבריאותנו? מחקרים רבים מראים שהם נטמעים בתאי הגוף, מחקים הורמונים בגופנו, משבשים מנגנונים ופוגעים בדי-אן-איי של התאים ושל הרקמות. עד כמה אנו חשופים אליהם הדגים מחקר שפורסם ב2003- על ידי הCDC- (המרכז האמריקאי לבקרה ולמניעת מחלות,( שבדק דגימות שתן של 2,500 אנשים במדינה במטרה לאתר נוכחות כימיקלים ומזהמים. החוקרים זיהו בהן כ200- חומרים הידועים כמזיקים, בהם חומרי הדברה, תרכובות תעשייתיות, דיוקסינים (מסרטנים ודאיים לאדם, משבשים של מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית ומערכת הרבייה), כספית, מתכות כבדות, בנזן ועוד.
הקשר בין גורמים סביבתיים למחלות נחשב בעבר על ידי הממסד הרפואי כלא מבוסס, אך הראיות המרשיעות נאספות, וכיום יותר ויותר מדענים, רופאים וארגונים מכירים בו.
למה בחיפה חולים יותר?
מלבד במשרפות הפסולת, הכימיקלים ממשפחת הדיוקסינים והפוראנים נפלטים לאוויר גם כתוצרי לוואי של תעשיות. לא
מפתיע, אם כן, שבשני האזורים התעשייתיים שבהם משתחררות לאוויר הכמויות הגדולות ביותר שלהם - מפרץ חיפה ורמת-חובב - נמצא השיעור הגבוה בארץ של חולים בלימפומה מסוג נון-הודג'קין.
עבודה מאומצת של הקואליציה לבריאות הציבור הביאה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד 10,000 מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.
אזור חיפה מוביל לא רק בלימפומה: מנתוני דו"ח רישום הסרטן הלאומי שפורסמו ב2005- עולה שגם השיעור של סרטן השד, סרטן הריאות וסרטן בלוטת יותרת הכליה גבוה יותר בחיפה. מחברי הדו"ח הסבירו כי את השיעור הגבוה של מחלות הסרטן באזור מפרץ חיפה לא ניתן להסביר רק בגורמי סיכון, כגון עישון, גיל או מוצא. לדבריהם, יש סבירות גבוהה, אם כי לא ניתנת להוכחה חד-משמעית, שמזהמים סביבתיים הם הגורמים לו. אגב, נתונים מ30- השנים האחרונות מצביעים על כך שגם התחלואה והתמותה ממחלות לב, מיתר לחץ דם ומשבץ מוחי גבוהות יותר באזור חיפה.
הקשר בין זיהום אוויר לתחלואת ילדים
מזהמים סביבתיים מסכנים את הבריאות של כולנו, אבל ילדים קטנים, תינוקות ועוברים ברחם הם הפגיעים ביותר לסכנה. דו"ח שנמצא כעת בתהליכי עריכה אחרונים, ויפורסם בקרוב על ידי הקואליציה הישראלית לבריאות הסביבה, מתמקד בקשרים שנמצאו בין מזהמי אוויר שונים לנזקי בריאות לילדים, ומציג מחקרים ונתונים על המתרחש בארץ.
"הילדים שלנו מופגזים כבר כעוברים ברחם בשלל כימיקלים," אומרת אלה נווה, ממחברי הדו"ח. "כיום ידוע שאוכלוסייה זו רגישה יותר מאדם בוגר להשפעות של כימיקלים שונים, שכן המוח ויתר המערכות שלה נמצאים בתהליכי התפתחות. לעובר ברחם, וגם לתינוקות וילדים קטנים, חסרים אנזימים שמפרקים רעלים וגם מערכת החיסון שלהם עדיין לא מפותחת כמו אצל אדם בוגר."
הדו"ח כולל נתונים על ריכוזי מזהמים שונים שנמצאו במספר בתי ספר, גני ילדים ומוסדות חינוך באזור מפרץ חיפה בשנים .2008-2007 "חשוב לזכור שילדים אמנם נמצאים בבית הספר כשליש מהיום, אבל ברוב המקרים בית הספר נמצא בשכונת המגורים שלהם, כך שהחשיפה האמיתית שלהם היא לאורך כל היממה," מדגישה נווה.
כך, לדוגמה, המסרטן פורמלדהיד נמצא בבית הספר דגניה בקריית-חיים בריכוז גבוה עד פי שישה מהערך שקבע המשרד להגנת הסביבה כערך ייחוס. במעון החוסים גן אור בקריית-אתא הוא נמצא בריכוז גבוה כמעט פי חמישה. במעון הזה נמצאו גם דיוקסינים ופוראנים בריכוז הגבוה פי עשרה מהערך שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים עדכניים (המעלה את הסיכון לסרטן בחשיפה ארוכת טווח.( בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מאותו ערך, בבית הספר דגניה פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה.
הנתונים מתבססים על דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שבדק ריכוזי מזהמים סביבתיים בתחנות ניטור שונות, אך נווה
מתייחסת דווקא לנתונים הנוגעים לתחנות ניטור שנמצאות במוסדות חינוך. "הרעיון הוא להביא את הנתונים עד לפתח הדלת של כל הורה," היא מסבירה. "כולנו רוצים לחשוב שאנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית ספר או לגן בטוח, אבל מה באמת אנחנו יודעים על החומרים שאליהם הם חשופים שם?
"במדגם שתיארנו נבדקו מוסדות חינוך ספורים בלבד, כך שהשאלה אינה זוכה לתשובה. אפשר להתווכח על הרמות שנמצאו בימים מסוימים, ולטעון שביום הקודם או ביום שלאחר המדידה הייתה נמדדת אולי רמה נמוכה יותר, אבל מה שאי אפשר להתעלם ממנו הוא העובדה שישנו הבדל בולט בין בתי הספר שנוטרו. מוסדות החינוך שבהם הגרף מטפס גבוה למעלה הם אלה הסמוכים למפעלים מזהמים.
"הנתונים שהצגנו מתייחסים לאזור מפרץ חיפה, אבל איננו יודעים מה קורה במקומות אחרים, ויש פוטנציאל סיכון בכל מקום שבו ישנם ריכוזי תעשייה מזהמת בקרבת גני ילדים או בתי ספר. כיום מבצעים במוסדות חינוך בדיקות לגילוי הגז ראדון, שגורם לסרטן הריאות, אבל מה עם שאר המזהמים"?
הכתבות הבאות בסדרה:
- השפעת המזהמים על הסיכון לסוכרת.
- מחלות אוטואימוניות: הכימיקלים שמשגעים את מערכת החיסון.
- מומים במערכת הרבייה: מתקפה של משבשי ההורמונים.
- הפרעות קשב וריכוז: עדויות מרשיעות נגד חומרי הדברה.
- מחלות הסרטן: החשיפה משנה את הדי-אן-איי.
