איגוד האינטרנט הישראלי: ככה עושים כסף ברשת
הקימו עמותה לרישום שמות מתחם, גבו מיליוני שקלים כל שנה, בזבזו אותם על קמפיינים מיותרים ואל תדווחו לאף גוף חיצוני - כך נראה איגוד האינטרנט הישראלי. דעה
152,200 ספונסרים יש לרשות לענייני אינטרנט הישראלית. בעלי אתרים מקצועיים, בלוגרים מזדמנים, חברות ענק ועסקים קטנים וכל מי שקונה שם מתחם (דומיין) עם הסיומת .co.il, מממן מכיסו את הרשות. המס השנתי שלהם עומד על 80 שקלים לשנה. כל שנה. ואת הכסף גורפת לקופתה הרשות, או בשמה היותר מוכר: איגוד האינטרנט
הישראלי.
מאז אמצע שנות התשעים, נטל על עצמו איגוד האינטרנט הישראלי את ניהול מערכת הרישום של הדומיינים בישראל. תחת המטריה של ארגון ISOC העולמי שפועל לשיפור האינטרנט, משמש האיגוד כמנהל האינטרנט הישראלי.
ISOC בעולם הוא ארגון עצמאי, הממומן מתרומות ודמי חבר, ואינו קשור לארגון ICANN העולמי, שאחראי על רישום דומיינים. איגוד האינטרנט הישראלי החליט שלא להסתפק בדמי החבר השנתיים שלו, אלא ליטול לעצמו את לול התרנגולות המטילות ביצי זהב: מיליוני השקלים מדמי הרישום השנתיים של שמות המתחם הישראלים. בפועל, רק כ-10% מהמיליונים הללו מוצאים את דרכם לתפעול מערכת הדומיינים עצמה.
את שאר הכסף מפזרת הנהלת האיגוד הצנומה כראות עיניה. שקיפות? ביקורת חיצונית? התחשבות בדעתם של בעלי האתרים שמשלמים על ההחלטות שלה? את זה לא מוצאים לנכון באיגוד לעשות.
אוטוסטרדת הכסף
כחבר איגוד קיבלתי גישה למסמכי האיגוד הכוללים דוחות כספיים ואת סדר היום לישיבה השנתית הקרובה. את המסמכים הללו לא תמצאו בגוגל – הם מוסתרים מאחורי ססמאות באתר האיגוד.
עיון בדוחות הכספיים לשנת 2008, מגלה כי הכנסות האיגוד מרישום שמות מתחם עמדו על קצת פחות משמונה מיליון שקלים, ובתוספת הכנסות אחרות, מגיעות הכנסות האיגוד ל-8.6 מיליון שקלים. תקציב ההוצאות של האיגוד? 8.1 מיליון שקלים.
באופן מפתיע, ההוצאות על תחזוקת מערכת הרישום נמצאות רק במקום השלישי מבחינת סדר ההוצאות באיגוד. הן מסתכמות, על פי ההערכה, בכמיליון שקלים (חלק מההוצאות לתפעול מערכת הרישום ותחזוקת הרשת, משמשות גם למטרות אחרות ולכן קשה לבודד את ההוצאה לחלוטין).
במקום השני מככבות הוצאות שכר ל-13 עובדי האיגוד שעלות שכרם מגיעה ל-1.9 מיליון שקלים בשנה. ובמקום הראשון, מוצאים את "פעילות בתחום החברתי" עם 2.1 מיליון שקלים, כרבע מהכנסות האיגוד. פעילות שנעשית על חשבון בעלי האתרים, מבלי שאלו הסכימו כלל לממן אותה מעולם.
בשנת 2008 הוציא האיגוד על הסעיף הזה סכום גדול פי חמישה משנת 2007, לפרויקטים כמו פיקיוויקי (מאגר תמונות ישראלי), קידום האינטרנט בחברה הערבית, חיבור הורים
לרשת ותמיכה בכנסים שונים. אך סך כל ההוצאות על המיזמים החברתיים הללו (כולל הוצאות נלוות) עמד על סך של 764 אלף שקלים בלבד.
היתרה, 1.2 מיליון שקלים או שני שליש מהסעיף התקציבי, הוצאו על קמפיין פרסומי ל"שימוש נבון באינטרנט". אם תרצו להסתכל על זה אחרת, כל בעל דומיין בישראל שילם בשנה האחרונה 15% ממחיר ההדומיין שלו, רק כדי לממן קמפיין פרסומי לאיגוד האינטרנט הישראלי.
בדו"ח הכספי מוסבר גם כי על האיגוד מוטלת האחריות לדאוג למערכת הרישום ותקינות הקישוריות לרשת האינטרנט העולמית, כיוון שהם לא נתמכים על ידי כל גוף רשמי, ואכן כך מקובל בעולם (ראו גם מסגרת). בשביל לדאוג לפעילות המערכת ותפעול מערכת ה IIX הישראלית (רשת פנים ישראלית לאתרים מקומיים), הוקמה כבר בשנת 2007 קרן בהיקף של 6.5 מיליון שקלים. הקרן הוקמה, הכסף נמצא, אך במקום לגבות פחות מבעלי האתרים, העלות נשארה זהה.
ההנהלה של האינטרנט
ההתנהלות הכספית של האיגוד, נובעת מכך שהוא מתנהל כבר שנים ארוכות ללא כל גוף ציבורי חיצוני שמבקר את פעילותו השוטפת, למעט ביקורת חשבונאית כנדרש בחוק.
לישיבות הוועד החודשיות אין תיעוד זמין, והאסיפה הכללית האחרונה התנהלה עם מספר זעום של 16 נוכחים, רובם חברי הוועד הפועל בהתנדבות, מתוך כלל חברי האיגוד. ההחלטות מתקבלות פה אחד, ללא התנגדויות.
מסתבר כי אחד הדברים שמטרידים במיוחד את ועד האיגוד הוא מצטרפים חדשים. החברות באיגוד כרוכה בתשלום דמי חבר של 70 שקלים לשנה, אך לא בטוח שהיא תאפשר לכם לשנות. אחת ההצעות לשינוי התקנון שאמורה לעלות להצבעה בישיבה הקרובה בעוד כשבועיים, תהפוך את כל מי שמצטרף לאיגוד לחבר על תנאי, ללא זכות הצבעה למשך שנה.
תוסיפו לזה את העובדה שבשביל להציג מועמדות לוועד האיגוד, יש צורך בוותק של שנתיים ומכתבי המלצה משני חברי איגוד, ותבינו למה חברי הוועד לא התחלפו כבר שנים ארוכות.
מוטרדים משינויים?
למעשה באיגוד כל כך מוטרדים משינויים בוועד המנהל, עד שהצעה נוספת היא להאריך את כהונת חברי הוועד משנתיים לשלוש שנים, ולהגדיל את מספרם לתשעה במקום שבעה כיום. למי שחושב שמדובר ברצון להגדיל את השקיפות ומגוון הדעות בהנהלה שוב מצפה אכזבה. רק בשנה שעברה הנושא המרכזי באסיפה, היה המצב החריג שנוצר באיגוד ובו היו יותר מקומות לבחירה מאשר מועמדים לוועד, ולכן הם נבחרו ללא הצבעה כלל.
מאמץ מרוכז של בעלי האתרים בישראל, יאפשר לשנות את האיגוד ולכוון אותו למטרתו המקורית. בינתיים, אני אלך לשלוח את ההצעות שלי לסדר היום לקראת האסיפה. הן יישלחו בדרך היחידה שמאפשרים באיגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2009: בפקס.
הכותב הינו חבר איגוד האינטרנט הישראלי. המאמר משקף את דעתו האישית בלבד.
לאתר של רועי שלומי
כל כתבות ערוץ המחשבים על ציר זמן ynet
לפנייה לכתב/ת 
