מה הקשר בין זיהום סביבתי לירידת איכות הזרע?

בשנים האחרונות נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות של כמה תופעות חריגות במערכת המין הגברית, ביניהן ירידה בייצור הטסטוסטרון, בעיות בייצור הזרע ופגמים מולדים באיברי המין של תינוקות זכרים.

זיהום לוקאלי: זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?

זיהום אוויר והסוכרת: כך עולה הסיכון שלנו לחלות .

כימיקלים ומחלות: החומרים שעלולים לפגוע במערכת החיסונית

"אף שכל אחת מההפרעות האלה נחקרה בעבר בנפרד, מחקרים רבים מעלים את החשד שהן כולן תסמינים של הפרעה המכונה ‭,(Testicular Dysgenesis Syndrome) TDS‬ שמתרחשת כתוצאה מחשיפה בזמן הריון למזהמים סביבתיים המכונים 'משבשי הורמונים‭,"'‬ מסביר ד"ר עופר גונן, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית חולים מאיר ומנהל המרכז לבריאות האישה בהרצליה. "מזהמים אלה כוללים שורה ארוכה של חומרים בשימוש יומיומי, בהם כאלה המצויים במוצרי פלסטיק, בתכשירי קוסמטיקה, בחומרי שימור למזון, בצבעים, בחומרי הדברה ועוד‭."‬

כיצד בדיוק פוגעים החומרים האלה בגברים מתחת לחגורה? מתברר שלרובם יש השפעה אסטרוגנית חזקה, כלומר, הם מחקים את פעילות ההורמון הנשי אסטרוגן, או השפעה אנטי-אנדרוגנית – כזו הנוגדת את הורמוני המין הגבריים. "על ידי כך הם משפיעים על יצירת המערכת המינית בעובר וגורמים לנזק קבוע בהתפתחות האנטומית וההורמונלית של מערכת המין, תוך פגיעה בפריון העתידי‭,"‬ מסביר ד"ר גונן.

1. פחות טסטוסטרון בגברים 

לפני כשלוש שנים חולל מחקר אמריקאי, שנערך במכון להזדקנות הגבר במסצ'וסטס, סערה בקהיליית האנדוקרינולוגים. החוקרים בדקו את רמות הטסטוסטרון בקרב ‭1,532‬ גברים שנולדו בין 1916 ל‭1945-‬ וגילו שבשני העשורים האחרונים

 חלה ירידה ברמות הטסטוסטרון שלהם. אפילו הם הופתעו כשניתוח הנתונים הראה עד כמה הירידה דרמטית: רמות ההורמון אצל הגברים שהיו בני 60 ב‭2004-‬ היו נמוכות בכ‭17%-‬ לעומת הרמות אצל גברים שהיו בני 60 ב‭.1987-‬

"מה קורה כאן‭,"‬ הם שאלו את עצמם. "האם גיל 60 הוא ה‭70-‬ החדש‭"?‬ תחילה הם נמנעו מלפרסם את ממצאיהם, שכן סברו שאולי חלה טעות במחקר. אלא שבכנס בינלאומי של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה ב‭2006-‬ התברר שהם לא היחידים שגילו שרמות הטסטוסטרון של הגברים צונחות. חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד הציגו ממצאים דומים ואפילו חמורים יותר, שהראו שהירידה ברמות ההורמון מתחילה כנראה בגיל צעיר יותר. על פי המחקר הפיני, רמות הטסטוסטרון אצל גברים בני 35 שנולדו ב‭1970-‬ היו נמוכות ב‭20%-‬ לעומת הרמות שהיו לגברים שנולדו בדור של אבותיהם כשהיו בני ‭.35‬

מחקר שערך פרופ' רפאל לובושיצקי, מנהל המכון האנדוקרינולוגי בבית החולים העמק בעפולה, מצביע על כך שגם בישראל יש ירידה בהורמון הגברי. לובושיצקי בדק את רמות הטסטוסטרון וההורמונים בבלוטת יותרת המוח והשווה בין הרמות בקבוצת גברים בני ‭53-40‬ לעומת קבוצת ביקורת של גברים בני ‭.25-22‬ להפתעתו, רמות הטסטוסטרון בקבוצה הצעירה היו גבוהות משמעותית בהשוואה למבוגרים יותר. הממצא היה מפתיע, שכן הירידה ברמות הטסטוסטרון אמורה להתחיל רק בסביבות גיל ‭,50‬ כך שלא היו אמורים להיות הבדלים בולטים בין שתי הקבוצות.

שאלת מיליון הדולר היא ממה נובעת הירידה התלולה הזו. העובדה שהמחקר ממסצ'וסטס מצא שהירידה לא הייתה קשורה לאף אחד מה"חשודים המיידיים" המוכרים, כגון השמנה, נטילת תרופות או עישון, מגבירה את החשד שהתשובה נעוצה במזהמים סביבתיים.

מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין חשיפה לחומרים האלה לירידה ברמות הטסטוסטרון בבעלי חיים. כך למשל, במחקר שפורסם ב‭2007-‬ בכתב העת ‭'Endocrinology'‬ חשפו החוקרים עכברים בוגרים לחומר בשם פרמטרין, מרכיב נפוץ בתכשירים קוטלי חרקים לחקלאות ולשימוש ביתי. כעבור שישה שבועות ירדה רמת הטסטוסטרון בדמם של העכברים ב‭90%-‬ ובאשכיהם ב‭.75%-‬

ומה בבני אדם? במחקר שפורסם ב‭2006- ‬ בכתב העת ‭'Epidemiology'‬ ביצעו חוקרים בדיקות שתן ל‭268-‬ גברים ומצאו שבקרב אלה עם הרמות הגבוהות ביותר של כלורפיריפוס - כימיקל נוסף המשמש בקוטלי חרקים לחקלאות ולשימוש ביתי ונמצא בסקר של ה‭CDC-‬ בשתן של ‭90%‬ מהגברים האמריקאים (רק ביולי האחרון הורדו מהמדפים בישראל קוטלי חרקים ביתיים המכילים חומר זה) – רמות הטסטוסטרון בדם היו נמוכות ב‭20%-‬ לעומת גברים שאצלם נמצאו הרמות הנמוכות ביותר.

במחקר נוסף, שפורסם ב-Journal of Andrology ביוני, ערכו החוקרים בדיקות דם ושתן ל‭425-‬ גברים ומצאו קשר הפוך בין הרמות בשתן של פטלאטים - קבוצת כימיקלים סינתטיים השכיחים באינספור מוצרים יומיומיים, החל בשמפו ובתכשירי קוסמטיקה וכלה במוצרי פלסטיק, בצבעים ובדבקים - לבין רמות הטסטוסטרון בדם. כלומר, ככל שרמות הפטלאטים היו גבוהות יותר, כך רמות הטסטוסטרון היו נמוכות יותר.

2. יותר פגמים מולדים באיברי המין  

"יותר בנים נולדים עם פגמים באיבר המין" - כך בישרו כותרות העיתונים בדנמרק במאי האחרון, לאחר שמחקר שנערך בבית החולים האוניברסיטאי ארהאוס ובחן את התיעוד של 900 אלף תינוקות שנולדו בין 1977 ל‭2005-‬ מצא שמאז שנות ה‭70-‬ הוכפל מספר הבנים הנולדים עם היפוספדיאס - אחד הפגמים המולדים השכיחים ביותר במערכת המין הגברית,

 שמתבטא בהתפתחות לקויה של מוצא צינור השופכה. לפני שנתיים פירסמו גם חוקרים אוסטרלים ממצאים דומים.

פגם נוסף ששכיחותו עלתה אצל תינוקות בנים בעשורים האחרונים הוא אשכים טמירים - מצב שבו האשכים אינם יורדים למקומם בשק האשכים. לפי מחקר שפורסם ב‭2008-‬ עלתה שכיחות הפגם הזה במדינות אירופה משנות ה‭50-‬ עד שנות ה‭90-‬ מכ‭2%-‬ לעד ‭.8%‬

לדברי פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ומומחה לטוקסיקולוגיה, בעשור האחרון חלה גם אצלנו עלייה הדרגתית בשכיחות של היפוספדיאס ואשכים טמירים. "מאחר שמדובר במומים שקל מאוד לאבחן, לא ניתן לומר שהעלייה נובעת מאבחון טוב יותר של הבעיה‭,"‬ הוא מסביר. "מדובר בעלייה אמיתית‭."‬

פרופ' שאנה סוון, אפידמיולוגית וביוסטטיסטיקאית מבית הספר לרפואה באוניברסיטת רוצ'סטר בבריטניה, שב‭20-‬ השנים האחרונות חוקרת את סיכוני הפוריות כתוצאה מחשיפה למזהמים סביבתיים, אומרת בראיון ל'זמנים בריאים' שמבין המזהמים הידועים כבעלי פעילות אסטרוגנית, הפטלאטים נמצאו כבעלי הקשרים המשכנעים ביותר עם פגמים באיברי המין הזכריים.

"במכרסמים נמצא כי שני סוגי פטלאטים – דיאטילהקסיל פטלאט ‭(DEHP)‬ ודיבוטיל פטלאט ‭– (DBP)‬ גרמו למגוון פגמים באיברי המין של זכרים, בהם אשכים טמירים, גודל קטן יותר של האשכים ואיבר מין קטן יותר. פגמים אלה מכונים 'סינדרום הפטלאט‭,"'‬ היא אומרת. "מעבר לפגמים עצמם, מה שמדאיג הוא העובדה שהסינדרום הזה עלול להצביע גם על בעיות בפוריות, שכן במחקרי החיות, הזכרים שנולדו עם הפגמים האלה היו גם בעלי ספירת זרע נמוכה יותר‭."‬

האם סינדרום הפטלאט הוא מה שגורם להפרעות גם אצל בני אדם? כדי לבחון זאת ערכה פרופ' סוון שני מחקרים שבחנו את הקשר בין החשיפה האמהית ל‭DEHP-‬ ול‭DBP-‬ לבין פגמים מולדים באיברי המין בגברים. בראשון נבדקו 134 נשים הרות ובניהן, ואילו בשני נבדקו 106 אמהות ותינוקות. סוון וצוות החוקרים שלה מדדו את רמות הפטלאטים בשתן של האמהות במהלך ההריון, ומאוחר יותר בדקו את התינוקות שנולדו להן.

"מצאנו שריכוזים גבוהים של פטלאטים בשתן של האם היו קשורים עם מרחק קצר יותר בין פי הטבעת לבין איבר המין בתינוק שלה, כמו גם פין קטן יותר ואשכים טמירים‭,"‬ אומרת פרופ' סוון. "לא מדובר ברמות חריגות של פטלאטים – הפגמים נמצאו אצל תינוקות שרמות הפטלאטים של אמותיהם היו נמוכות מאלה שנמצאו במחקרים קודמים אצל רבע מהנשים בארה"ב. ממצאים אלה תומכים בהשערה שחשיפה לפטלאטים במהלך ההריון יכולה להשפיע על התפתחות מערכת המין בבני אדם.

3. ירידה מתמדת באיכות הזרע 

לצד העלייה בפגמים אצל תינוקות זכרים והירידה ברמות הטסטוסטרון אצל גברים חלה בעשורים האחרונים בעולם המערבי ירידה מדאיגה בכמות הזרע, באיכותו ובתנועתיות שלו. בשנת 2000 התפרסמה סקירה שערכה פרופ' סוון ובה ניתחה 62 מחקרים מ‭61-‬ מדינות. הממצאים הצביעו על ירידה עקבית בצפיפות הזרע. 

מחקרים אחרים, שנערכו בארה"ב, בצרפת ובישראל, מצביעים גם על ירידה משמעותית בריכוז ובתנועתיות תאי הזרע. במחקר שנערך בבית החולים ביקור חולים בירושלים בשנים ‭2000-1990‬ ביצעה ד"ר מרים אלמגור בדיקות זרע של

 ‭2,638‬ גברים שהגיעו עם בנות זוגם לטיפולי פוריות. היא מצאה שבמהלך העשור הזה חלה ירידה משמעותית בריכוז הזרע ובתנועתיות שלו. "ספירת הזרע הכוללת של הנבדקים ירדה בכ‭5.2-‬ מיליון תאי זרע בממוצע כל שנה. בנוסף, תנועתיות הזרע ירדה בחצי אחוז בשנה‭."‬

לאחרונה התפרסם בארץ מחקר נוסף, הפעם על גברים צעירים ופוריים, שהצביע על נתונים מדאיגים אפילו יותר. במחקר, שערכה ד"ר רונית חיימוב-קוכמן מהדסה, נבדקו איכות וריכוז הזרע של גברים בני 25 בממוצע, לא מעשנים ופוריים, שתרמו זרע בין 1995 ל‭.2008-‬ ממצאי המחקר הצביעו על ירידה של כ‭40%-‬ בריכוז תאי הזרע וירידה של כ‭10%-‬ בתנועתיות הזרע במהלך 14 השנים האלה. "אלה ממצאים דרמטיים מאוד, והעובדה שהם מלמדים על מגמה של הרעה משמעותית באיכות הזרע בקרב אוכלוסייה בריאה ופורייה מטרידה במיוחד‭,"‬ אומרת ד"ר חיימוב-קוכמן.

המחקר אמנם לא בדק את הסיבות לתופעה, אך לדברי החוקרת, כשבוחנים את ממצאיו בשילוב עם ממצאי מחקרים אחרים המצביעים על תופעות מדאיגות אחרות במערכת המין והרבייה הגברית, לא ניתן להתעלם מהחשד שמזהמים סביבתיים, הפועלים כמשבשי הורמונים, הם האשמים בשינויים. "אנחנו שוחים בים של אסטרוגן‭,"‬ היא אומרת. "אנו מוקפים בחומרים משבשי הורמונים, והחשיפה אליהם מתחילה כבר ברחם ומשפיעה על העובר המתפתח, כשהיא עלולה לפגוע בהתפתחות מערכת המין שלו‭."‬

ואכן, מחקרים רבים בבעלי חיים הוכיחו שחשיפה לפטלאטים ולמשבשי הורמונים אחרים מפחיתה את התנועתיות ואת ריכוז הזרע, ומחקרים בבני אדם מצביעים על קשר בין הריכוז של פטלאטים מסוימים בשתן ובדם לבין נזקים לדי-אן-איי של הזרע ובעיות בספירת הזרע, באיכותו ובתנועתיות שלו.

גם חומרי הדברה עלולים לפגוע בזרע: מחקר שפורסם ב‭'Perspectives Environmental Health- ‬ מצא שכמות תאי הזרע ושיעור הזרעים בעלי תנועתיות טובה נמוכים יותר אצל חקלאים בארה"ב בהשוואה לעובדים באזורים עירוניים. מחקר נוסף, שפורסם באותו כתב עת, הצביע על קשר הדוק בין ספירת זרע נמוכה לבין חשיפה לחומרי הדברה שונים, בעיקר אלכלור ואטרזין (מדבירי עשבים) ודיאזינון (קוטל חרקים‭.(‬ כמעט איש מהמשתתפים במחקר לא נחשף לחומרים האלה דרך עבודתו, והחוקרים הסיקו שעיקר החשיפה אליהם הייתה דרך מי השתייה.

חשוד נוסף, שחקן חדש בתחום, הוא הטלפונים הסלולריים. מחקר אוסטרלי שהתפרסם לאחרונה בדק מה קורה לזרע של גברים לאחר חשיפה של 16 שעות לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה האופיינית לטלפונים הסלולריים. החוקרים הסיקו שהחזקת הסלולרי בכיס המכנסיים פוגעת בדי-אן-איי של הזרע ובאיכותו. "המחקרים בתחום אמנם מועטים וראשוניים‭,"‬ אומרת ד"ר חיימובקוכמן‭",‬אבל מומלץ להתייחס ברצינות לאזהרות ולא להניח את הסלולרי באזור החלציים." ‬

4. האצה של ההתבגרות המינית 

בשנות ה‭90-‬ החלו להופיע מחקרים שהצביעו על התבגרות מינית מוקדמת בקרב ילדים‭".‬בעבר סימני ההתבגרות המינית הראשונים – ניצן שד בבנות וגדילת האשכים בבנים – החלו להופיע בגיל ‭,11-10‬ אולם בעשורים האחרונים הם מקדימים

‭,"‬ אומר פרופ' צבי צדיק, מנהל היחידה האנדוקרינית לילדים ולמתבגרים במרכז הרפואי קפלן.

ואכן, ב‭1997-‬ פורסם בכתב העת ‭'Pediatrics'‬ מחקר שבחן 17 אלף ילדות בנות ‭12-3‬ והצביע על כך שניצן שד מופיע במקרים רבים כבר בגיל ‭.7-6‬ סקר גדילה והתבגרות שערך פרופ' צדיק בקפלן מ‭1977-‬ ועד היום מראה שהופעת סימני התבגרות מינית מקדימה עקבית גם אצלנו.

מאחר שאיש אינו יודע להסביר בוודאות מה הסיבה לתופעה המסתורית, הועלו תיאוריות שונות, בהן הגידול בממדי ההשמנה בקרב ילדים והירידה בתחלואה במחלות זיהומיות, שעל פי ההשערה מעודדת התבגרות מוקדמת יותר. אך עיקר תשומת הלב המחקרית מופנית לחומרים בעלי פעילות אסטרוגנית במזהמים סביבתיים או במזון, שעלולה לגרות את התחלת ההתבגרות.

מחקרים בבעלי חיים מצאו שחשיפה לכימיקלים כגון חומרי הדברה, פטלאטים וביספנול A משפיעה על ההתפתחות המינית. מחקר שבוצע בפורטו-ריקו סיפק תמיכה לממצאים האלה: החוקרים בדקו נוכחות פטלאטים בדמן של 41 ילדות בנות שלוש שהפגינו סימני התבגרות מינית מוקדמת ומצאו שהרמות אצלן היו גבוהות בהשוואה לקבוצת ביקורת באותו גיל. ההבדל הדרמטי ביותר נמצא בחומר שנקרא ‭,DEHP‬ כימיקל נפוץ שנמצא בשימוש בתעשיית הפלסטיק. בקרב הילדות עם סימני התבגרות מינית מוקדמת היה ריכוז החומר גבוה כמעט פי שבעה מאשר בקרב קבוצת הביקורת.  

הכתבות הבאות בסדרה:

• הפרעות קשב וריכוז: עדויות מרשיעות נגד חומרי הדברה.
• מחלות הסרטן: החשיפה משנה את הדי-אן-איי.