18 שנה, למה ג'ייסי לא ברחה? מומחים משיבים

מאז אותו יום קיץ שבו נחטפה ג'ייסי לי דוגארד ב-1991 מאזור אגם טאהו שבקליפורניה, ועד לשבוע שעבר, היא בילתה 18 שנים בשבי בחצרו האחורית של פיליפ גארידו, כשסביבה עצים, אוהלים, ומחסני כלים. לאיש אין ספק שהיו לה הזדמנויות רבות לומר למישהו את האמת על נסיבות הגעתה לשם. לקוחות בית הדפוס שהפעיל חוטפה סיפרו שהכירו אותה כ"אליסה", שעבדה ב"עסק המשפחתי" ואפילו לשכנים לא היה מושג ששתי בנותיו הצעירות הן למעשה גם בנותיה.

הפרשה שמזעזעת את ארה"ב:

• משטרת קליפורניה מודה: פיספסנו
• החוטף סיפר: שמעתי את קול אלוהים
• דיווח: הילדה החטופה עבדה עבור בני הזוג
• "ג'ייסי נחטפה כי הזוג התקשה להיכנס להריון"
• גארידו חשוד בחטיפת 3 ילדות נוספות
  

מדוע לא ניסתה ג'ייסי דוגארד לברוח, ליצור קשר עם אנשים או לזעוק לעזרה? השאלה הזו עולה בכל פעם שקורבן חטיפה נמצא אצל שוביו אחרי שנים בסתר. לטענת מומחים: השאלה, והביקורת המשתמעת ממנה כלפי הניצולים, פשוט אינה הוגנת. "חשוב מאוד שאנשים לא יקפצו למסקנות במקרים כאלה", אמרה ג'ו-אן ברמן-ליפרט, פסיכולוגית מנוואדה שערכה מחקר מקיף על חטיפות ילדים. "אנו יודעים שיש מקרים רבים כאלה, וזה מאוד פוגע בניצולים שיש השקפה פשטנית שאינה לוקחת בחשבון את המצב שבו הם היו נתונים בפועל".

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/519/104.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-192.the.world&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

הרשויות אמרו כי גארידו ורעייתו ננסי חטפו ואנסו את דוגראד, ולאחר מכן כלאו אותה בחצרם האחורית. ביום שישי הם כפרו באישומים נגדם. לקוחות בית הדפוס של גארידו תיארו את דוגארד כעוזרת יעילה ומנומסת, שנהגה לקבל מהם הזמנות בטלפון ובדואר אלקטרוני. אחד מהם, בן דפדריל, סיפר שראה אותה פעמיים בחצי השנה האחרונה כשנסע לביתו של גארידו כדי לאסוף ציוד משרדי ולמסור תשלומים. הייתה לה הזדמנות לברוח או לבקש את עזרתו כשהיא ניגשה לבדה למכוניתו. "הייתה סיבה שהיא לא אמרה כלום", אמר דפדריל.

הסבר אפשרי להישארותם של חטופים עם חוטפיהם נוגעת לתסמונת שטוקהולם, לפיה קורבנות לומדים להזדהות עם שוביהם. המונח נטבע ב-1973 בעקבות חטיפתם של כמה עובדי בנק במשך שישה ימים בשבדיה. בסוף הפרשה, החטופים התנגדו למאמצי החילוץ, סירבו להעיד נגד החוטפים ואף סייעו להם לגייס כסף כדי לכסות את הוצאותיהם המשפטיות. המונח מיוחס לעתים קרובות לפטרישיה הרסט, יורשת אימפריית העיתונות האמריקנית שנחטפה ב-1974 מדירתה בידי "צבא השחרור הסימביונזי". הזדהותה הייתה כה עמוקה שהצטרפה לשורות הארגון תחת השם "טניה", בטרם שוחררה כעבור כמה חודשים.  

האוהל שבו גרה ג'ייסי לי דוגארד ב-18 שנים האחרונות (צילום: AP)

מקרה מאוחר יותר אירע ב-2002, אז נחטפה אליזבת סמרט בת ה-14 מחדר השינה שלה בסלט לייק סיטי, ונמצאה כעבור תשעה חודשים, כשהיא מתגוררת עם חוטפה ורעייתו במרחק של 30 ק"מ משם. מקרה מפורסם אחר הוא זה של שון הורנבק ממיזורי, שנחטף ב-2002 כשהיה בן 11 ונמצא כעבור חמש שנים, כשהוא חי עם חוטפו במרחק קילומטרים ספורים מבית משפחתו.

איש לא יודע עדיין מה היקף הזוועות שדוגארד נאלצה לסבול במתחם בית משפחת גארידו. חוטפה, עבריין מין מורשע בן 58 שחי עם אשתו בת ה-44 ואמו המזדקנת, נחשב לאדם תמהוני ופנאט דתי. שכנים סיפרו כי אמר להם שביכולתו לדבר עם אנשים בכוח המחשבה בלבד. מומחים אומרים כי סביר ביותר שהוא שלט בדוגארד, בכך שהפך לתלויה בו לחלוטין.

באמצעות בידוד הקורבן והפיכתו לתלוי בו לכל דבר - מזון, ביגוד, מקלט וחיבה - חוטף יכול לשלוט בחטוף באופן טוטאלי, הסבירו ברמן ליפרט ומומחים אחרים. "מניסיוני עם קורבנות חטיפה", אמרה ברמן-ליפרט, "אני יודעת שהם לא תמיד מזדהים עם החוטף. הם מבינים אילו התנהגויות הם צריכים להפגין כדי לשרוד".

ננסי ופיליפ גארידו. הואשמו בחטיפה ואונס (צילום: AFP)

פולה פס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה ומחברת הספר "חטופים: חטיפות ילדים באמריקה", אמרה כי תיאוריה אחרת היא שהוא אמר לדוגארד שהוא ואשתו הם בני המשפחה היחידים שיש לה - ואין לה אף אחד אחר. "ואז, לא היה לה כל קשר לעולם החיצוני בלעדיו. כשכבר היו לה ילדים ממנו, ברור שגם דברים אחרים מילאו תפקיד", אמרה פס. "ברור שהיא רצתה להגן על ילדיה. לא צריך לשייך לזה את תסמונת שטוקהולם. היא לאו דווקא הייתה צריכה להזדהות עם חוטפיה".

ד"ר פרנק אוכברג, שטבע את המונח תסמונת שטוקהולם, הסביר שעשה זאת בשנות ה-70 כדי לסייע לנושאים ונותנים לשחרר חטופים. "מערכת הרגשות הפרדוקסלית שמפתח חטוף מבוגר - של הזדהות עם החוטפים - מתרחשת כשהאדם חש לפתע פחד גדול, חווה נסיגה פסיכולוגית ואז אט-אט מפתח אמון בחוטפים על שלא הרגו אותו", הסביר. אך המצב שונה אצל ילדים בשל גילם הצעיר. לדבריו, תאוריה טובה יותר כדי להסביר את הקשר בגיל הזה יכולה להיות זו של הקשר שבין עבד לאסון. הוא סבור כי "מישהו בגיל צעיר שגדל בשבי הופך בהדרגה לעבד. יש תרבויות שבהן הדבר הזה קורה, שבו נשים ניתנות לגברים בגיל צעיר. יש עוד הרבה מה ללמוד על המקרה הזה".