אזהרה: "החיסון לשפעת החזירים עלול להיות מסוכן"

מכתב ממשלתי חסוי שהודלף לעיתונות הבריטית השבוע מזהיר כי החיסון החדש נגד שפעת החזירים עלול להיות קשור לתסמונת גיאן בארה (Guillain-Barré syndrome - GBS) – תסמונת נוירולוגית קשה הגורמת לחולשת שרירים, להפרעות בתחושה ולשיתוק ובמקרים חמורים אף למוות. המכתב נשלח ב-29 ביולי על ידי פרופ' אליזבת מילר, ראש המחלקה לחיסון בסוכנות לבריאות הציבור בבריטניה ( HPA - Health Protection Agency), ל-600 נוירולוגים בכירים במדינה, ובו הם נדרשים להיות מודעים לסיכון להגדלה בשכיחות התסמונת, שהחיסון עלול להוות טריגר שלה.

במכתבה התייחסה פרופ' מילר לחיסון שניתן ב-1976 כדי להילחם במגיפת שפעת החזירים שפרצה באותה שנה, ושהורד מהמדפים עשרה שבועות בלבד לאחר שהחל החיסון ההמוני בו, כאשר התברר שיותר אנשים מתו מהחיסון עצמו מאשר מהשפעת – אירוע שזכה לכינוי "הפיאסקו של 1976".

החיסון ההמוני גרם לחולי ומוות מיידי של 25 איש

המגיפה שהתפרצה ב-76' נגרמה אף היא על ידי נגיף N1H1, אותו נגיף שמחולל את שפעת החזירים, אף כי על ידי זן שונה מעט שלו. גורמים בכירים במשרד הבריאות האמריקני דחקו בנשיא ארצות הברית דאז, ג'רלד

פורד לפתוח במהירות בתוכנית חיסון המונית, מאחר שהאמינו שהזן של שפעת החזירים שהתפרץ אז דומה לזה שהיה אחראי למגיפת השפעת של 1918-19, שהרגה חצי מיליון אמריקנים ו-20 מיליון אנשים ברחבי העולם. בתוך ימים ספורים מהרגע שהוחל במתן החיסון ההמוני החלו להגיע דיווחים על תסמיני גיאן-בארה בקרב אנשים שחוסנו. 500 אנשים לקו בתסמונת ו-25 נפטרו כתוצאה מכשל נשימתי לאחר שלקו בשיתוק חמור. למרבה האירוניה, רק אדם אחד מת מהשפעת עצמה. יותר מ-40 מיליון אמריקנים הספיקו לקבל את החיסון כשהתכנית נעצרה כעבור עשרה שבועות בלבד, וממשלת ארצות הברית שילמה מיליוני דולרים כפיצויים לאלו שנפגעו. מחקר שנערך מאוחר יותר מצא גידול של פי שמונה בהופעת תסמונת גיאן-בארה בתקופת החיסון.

למרות שכאמור, הזן העכשווי של נגיף ה-N1H1 שתקף השנה שונה מעט מזה של 1976, המומחים עדיין מודאגים מהאפשרות שמה שקרה אז יחזור על עצמו שוב. "החיסונים ששימשו למלחמה בפנדמיה של שפעת החזירים ב-1976 הראו קשר עם תסמונת גיאן-בארה והוצאו משימוש", הסבירה פרופ' מילר במכתב לנוירולוגים. על אף שלדבריה, ייתכן שהתסמונת קשורה לשפעת עצמה ולא לחיסון, מעקב אחר הופעת מקרים חדשים הינה חיונית כעת. "גיאן-בארה זוהה כמצב הדורש מעקב מוגבר בהקשר לחיסונים לשפעת החזירים. דיווח על כל מקרה הינו חיוני כדי לנהל ניתוח אפידמיולוגי שיוכל לזהות האם יש גידול בתסמונת בתקופת זמן מוגדרת לאחר החיסון או לאחר השפעת עצמה, בהשוואה לסיכון הרקע".

זה אינו המכתב הראשון בנושא זה שקיבלו הנוירולוגים הבריטים. יומיים קודם לכן, ב-27 ביולי, נשלח מכתב קודם מאגודת הנוירולוגים הבריטית, שנכתב על ידי ד"ר רוסטם אל-שהי סלמן, יו"ר היחידה לפיקוח של האגודה, ופרופ' פטריק צ'ינרי, יו"ר הוועדה המחקרית הקלינית. "באופן מסורתי, היחידה לפיקוח של האגודה הבריטית לנוירולוגיה מנטרת מחלות נדירות לפרקי זמן ארוכים. עם זאת, מגיפת שפעת החזירים עקפה אותנו, ואנו זקוקים למעורבות של כל חבר בסקר על תסמונת גיאן-בארה, שיתחיל ב-1 באוגוסט ויימשך שישה חודשים בקירוב. בעקבות התכנית של 1976 לחיסון כנגד שפעת החזירים בארצות הברית, מצא מחקר רטרוספקטיבי גידול של פי שמונה בשכיחות של גיאן-בארה. ודאות פרוספקטיבית של כל מקרה של גיאן-בארה בבריטניה הינה חיונית. אנא, דווחו לארגון על כל מקרה. אם יימצאו סימנים כלשהם לגידול בתסמונת לאחר שתוכנית החיסון תחל, הממשלה תצטרך להחליט לעצור אותה".

מומחה: "עלול להיות קשר בין החיסון לתסמונת"

גם ד"ר טום ג'פרסון, מתאם חטיבת החיסון בארגון ה-Cochrane, ארגון עצמאי שעורך סקירות מחקרים מדעיות, הביע דאגה מפני הפתיחה בתוכנית חיסונים המונית ללא מחקר מספיק. "חיסונים חדשים לעולם אינם מתנהגים בדרך שאתה מצפה מהם לעשות זאת", הוא אמר בראיון לדיילי-מייל הבריטי. "עלול להיות קשר בין החיסון לבין תסמונת גיאן-בארה, וזה בוודאי לא דבר שאני מאחל למישהו".

החששות מפני תופעות לוואי אפשריות הועלו כבר קודם לכן על ידי מספר מומחים, שטענו שהחיסון החדש לא נבחן דיו ושהשפעותיו, במיוחד בילדים, אינן ידועות. כ-13 מיליון בני אדם אמורים להתחסן במהלך הגל הראשון, שמצפים שיחל בחודש אוקטובר. עדיפות עליונה תינתן לאוכלוסיות בסיכון, נשים הרות ואנשי מקצועות בריאות.

"באופן כללי, עלייה בתופעות אוטואימוניות לאחר חיסונים היא תופעה מוכרת ברפואה אם כי לא שכיחה", אומר פרופ' אריאל מילר, נוירולוג מומחה למחלות אוטואימוניות, המשמש כמנהל המרכז לטרשת נפוצה בבית החולים כרמל

והפקולטה לרפואה בטכניון. "תופעה זו נקראת "Post-vaccination syndrome" – תסמונת שלאחר חיסונים, והיא מופיעה כהתפרצות, או התקף, של מחלה אוטואימונית הן אצל אנשים שכבר היו חולים לפני החיסון במחלה אוטואימונית והן אצל כאלה שלא היו חולים קודם לכן. "באשר לחיסון הנוכחי, ישנן שאלות חשובות שעולות הן מצד מטופלים והן מצד הרופאים עצמם – האם אנו בטוחים לא רק לגבי יעילות החיסון אלא גם לגבי סיכונים וסיבוכים אפשריים? האם ניתן לתת את החיסון בביטחה גם לאנשים עם בעיות במערכת החיסון? למשל, ידוע שחיסונים נגד דלקת כבד (הפטיטיס) מעלים את הסיכון להתפרצות טרשת נפוצה. לעומת זאת החיסונים המקובלים שהינם מאושרים זה מכבר לשימוש כנגד שפעת דווקא מומלצים לחולים במחלות אוטואימוניות כטרשת נפוצה. לכן, לפני אישור החיסון חייבים לשקול באופן אחראי מאוד הן את היעילות והן את הסיכונים האפשריים".