זה תקני? במכון התקנים כמעט כולם בכירים
ביקורת של משרד האוצר גילתה חריגות שכר חמורות במכון התקנים: כ-100 מתוך 700 עובדי המכון נהנים מדרגת שכר של מנכ"ל. עכשיו יצטרכו כנראה העובדים להחזיר 28 מיליון שקל
משרד האוצר צפוי לדרוש בקרוב מעובדי מכון התקנים להשיב עשרות מיליוני שקלים לקופת המכון, בעקבות חריגות שכר חמורות לכאורה שנתגלו בביקורת מיוחדת שערך המשרד בשנה החולפת - כך נודע ל"ממון".
מממצאי הביקורת של האגף לשכר ולהסכמי עבודה במשרד האוצר, עולה כי כ-100 מתוך 700 העובדים במכון נהנים מדרגת שכר של מנכ"ל בשירות הציבורי, וזאת בניגוד לקביעת בית הדין הארצי לעבודה כי חוק יסודות התקציב מתיר מתן דרגה זו למנכ"ל בודד ולמשנה לו בלבד.
גורם במשרד האוצר אמר כי נדהם ומעולם לא נתקל בביקורת שגילתה כי גוף מפוקח העניק למספר רב כל כך של עובדים את דרגת השכר הגבוהה ביותר. הוא הסביר כי בעבר ניתן למכון היתר חריג להעסיק מהנדסים בודדים ברמת שכר גבוהה כדי לשמור על איכות כוח האדם, אולם לדבריו, לאורך השנים המכון הרחיב היתר זה על דעת עצמו בצורה קיצונית.
דרגת המנכ"ל מספקת לעובד את בסיס המשכורת הגבוה ביותר בשירות הציבורי, כך שעלות העסקתו יכולה להגיע ל-45 אלף שקל ויותר, בהתאם להשכלתו, הוותק שלו ותוספות השכר להן הוא זכאי.
הביקורת גילתה שיותר ממאה עובדים נוספים נהנים מדרגת שכר המקבילה לזו של סמנכ"ל בכיר בשירות הציבורי, כך שבפועל כשליש מן העובדים במכון מצויים בשלוש דרגות השכר הגבוהות ביותר, לעומת ממוצע במשרדי הממשלה של 2.3% בלבד מכוח האדם.
יצוין שבמקרה זה אין פסיקה מפורשת המגבילה מתן דרגות שכר המקבילות לסמנכ"ל, אולם גורמים באוצר ציינו שמדובר בתופעה כה רחבה, ולכן ידרשו דין וחשבון גם בנושא זה.
"לא צריך 100 מנכ"לים"
דו"ח הממונה על השכר מגלה עוד כי עובדי המכון נהנים לכאורה גם מתוספות שכר חריגות כגון תוספת קבועה עבור שעות נוספות גם בימים בהם לא הגיעו לעבודה, החזר הוצאות רכב של 3.20 שקלים עבור כל קילומטר שנסעו מתוקף תפקידם (יותר מפי שניים מהנהוג בשירות המדינה), גילום עלות שווי שימוש ברכב צמוד באופן שמעניק תוספת שכר של מאות שקלים מידי חודש ועוד, תוספות חודשיות שונות ועוד - דבר שמזניק את משכורתם בשיעור כולל של עד 70%.
גורם במשרד האוצר העריך כי עלות חריגות שכר אלו נאמדות בכ-7 מיליון שקלים מדי שנה, וכי מסתמן שהעובדים יידרשו להחזיר את התוספות עבור ארבע השנים האחרונות, כלומר כ-28 מיליון שקל.
מנהל יחידת האכיפה באגף השכר באוצר, שמואל נחמני, מסר בתגובה: "בביקורת שנערכה נתגלו לכאורה ליקויים חמורים ביותר שיש לתקנם. אפילו גוף חשוב כמו מכון התקנים לא צריך 100 מנכ"לים".
בשלב זה עורך משרד האוצר שימוע למכון, וממתין לתגובתו על ממצאי הדו"ח בטרם יורה על הפסקת תשלום חריגות השכר והשבת הכספים רטרואקטיבית. הדבר היחיד שיוכל "להכשיר" את החריגות לכאורה, הוא מסמכים חתומים על ידי האוצר שמאשרים את מתן ההטבות.
יודגש כי מכון התקנים כפוף לפיקוח הממונה על השכר במשרד האוצר והעובדים בו צריכים להיות מועסקים על פי התנאים הנהוגים בהסכמי העבודה של עובדי שירות המדינה, אלא אם שר האוצר אישר אחרת באופן פרטני. הפיקוח מוטל על מכון התקנים כיוון שהוא תאגיד ממלכתי הנהנה ממונופול בחלק ניכר מתחומי עיסוקיו. מטרת הפיקוח היא לוודא שהכספים שהיבואנים, הייצואנים והמדינה משלמים עבור תקינת ובדיקת איכות מוצריהם ינוהלו בתבונה ובהתאם להוראות החוק.
ממכון התקנים נמסר בתגובה שבימים אלה הם לומדים את פרטי הדו"ח וכן כי הם מצויים במגעים שוטפים מול משרד האוצר בנושא.
הכתבה מתפרסמת הבוקר במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
