שתף קטע נבחר

 

גורם באירופה מעריך: ישראל חטפה את הספינה

בראיון למגזין "טיים" טען האדמירל טרמו קוטס, האחראי על המעקב אחר סוגיית הפיראטים באיחוד האירופי, כי רק השתלטות ישראלית על הספינה הרוסית שנעלמה באופן מסתורי יכולה להוות "הסבר הגיוני" לפרשה. גורמים ברוסיה דרשו מקוטס "להפסיק לפטפט"

גורם באיחוד האירופי העריך כי ישראל עומדת מאחורי פרשת החטיפה המסתורית של ספינת המשא הרוסית "הים הארקטי", מאחר שנשאה משלוח נשק שהיה בדרכו למזרח התיכון. כך טען בראיון למגזין האמריקני "טיים" האדמירל טרמו קוטס, האחראי על מעקב אחר סוגיית הפיראטים מטעם האיחוד האירופי. זאת, על אף הכחשות גורפות מצד רוסיה, ששליחה בנאט"ו אף קרא לבכיר האיחוד "להפסיק לפטפט".

 

האדמירל קוטס הסביר בראיון כי רק משלוח נשק שהיה על סיפון הספינה יכול להסביר את "התנהגותה המוזרה" של רוסיה. "ישנו רעיון לפיו היו טילים על הסיפון, ואין הסבר הגיוני אחר למצב. בתור ימאי

בעל ניסיון של שנים ארוכות אני יכול לומר שהגרסה הרישמית אינה מציאותית", אמר.

 

לדבריו, השתלטות ישראלית על הספינה היא ההסבר ההגיוני ביותר למה שאירע. עם זאת, רוסיה דחתה בתוקף דיווחים דומים שפורסמו בימים האחרונים, ושליחה בנאט"ו, דימיטרי רוגוזין, אף טען כי על קוטס "להפסיק לפטפט".

 

על פי הגרסה הרישמית שפרסמה רוסיה, הספינה ששטה תחת דגל מלטה, ואשר באופן רשמי נשאה מטען של נסורת, נחטפה ב-24 ביולי ונעלמה במשך שבועות, עד שספינות קרב רוסיות איתרו אותה סמוך לכף ורדה באוקיינוס האטלנטי. בשבוע שעבר הואשמו במוסקבה שמונה גברים שהיו על הספינה בחטיפה ובפיראטיות. לטענת התביעה, הם התחזו לשוטרים כשחטפו את הספינה סמוך לחופי שבדיה. 

 

אולם ההסבר הרוסי מעלה סימני שאלה רבים: מדוע החליטו החוטפים לתקוף דווקא את "הים הארקטי", שנשאה לכאורה מטען של נסורת בעלת ערך לא רב יחסית לספינות משא אחרות באזור? מדוע הספינה לא שלחה כל אותות מצוקה? ומה הקשר של הפרשה לעובדה כי הנשיא שמעון פרס ערך ביקור ברוסיה יום לאחר איתור הספינה?

 

"אי אפשר להסתיר ספינה בלי התערבות ממשלתית"

בנוסף, ציין הדיווח כי רוסיה שלחה כוח צבאי חריג בהיקפו כדי לחפש את הספינה לאחר שדווח על היעלמותה, והוא כלל בין היתר משחתות וצוללת צבאית. משרד ההגנה הרוסי דיווח כי הכוחות הצליחו לאתר את הספינה חמישה ימים לאחר שהחלו החיפושים - על אף שמשרד החוץ במוסקבה הצהיר מנגד כי היה מודע למיקומה של הספינה בכל אותה העת.

 

בנוסף, נשלחו שני מטוסים משא צבאיים גדולים כדי להטיס את צוות הספינה ואת החשודים בחטיפה - 19 בני אדם בסך הכל - חזרה למוסקבה. פרט נוסף שהעלה חשד כי מדובר ביותר ממקרה חטיפה רגיל היה העברתם של השבים לחקירה בת כמה ימים מיד עם נחיתתם ברוסיה, במהלכה לא התאפשר להם לראות את בני משפחותיהם או ליצור קשר עם איש.

 

קרובי המשפחה של החשודים בחטיפה טענו כי השמונה הפכו "בני ערובה"

במאבק בין מדינות. "הם יצאו לחפש עבודה, ומצאו את עצמם באמצע מאבק פוליטי", אמר אחיו של אחד העצורים.

 

"על פי נתונים בסיסיים בלבד, ללא העלאת השערות, ברור שלא מדובר במקרה של פיראטים בלבד", טען גם מיכאיל ויטנקו, עורך של מגזין ימאות ברוסיה העוקב אחר פרשיות חריגות מסוג זה כבר שנים. "מעולם לא הייתי עד לתקרית דומה. מדובר באחד האזורים הימיים המאובטחים ביותר בעולם. אי אפשר פשוט "להסתיר" ספינה באזור במשך שבועות מבלי התערבות ממשלתית", טען.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הים הארקטי", סימני שאלה רבים
צילום: AP
מומלצים