שתף קטע נבחר

 

לא רק פ"ת: בכנסת הציגו "בתי ספר שחורים"

דיון של הוועדה לזכויות הילד בכנסת העלה תמונה כואבת: מרכזי קליטה נסגרים, מוסדות מסרבים לקלוט ובפועל נוצרים "בתי ספר לאתיופים בלבד" שמונעים אינטגרציה. יו"ר הוועדה ח"כ דנון: "להבדיל בין הטיפול בעולים ובילידי הארץ ממוצא אתיופי"

העיר פתח תקווה, שם עלתה בחריפות בעיית אי-שילובם של ילדים ממוצא אתיופי בבתי הספר, לא לבד. נציגי עולים הגיעו היום (ד') לכנסת לדיון מיוחד בוועדה לזכויות הילד בנושא "יחסה של החברה הישראלית לילדי העולים מאתיופיה" והצביעו על בעיה כלל-ארצית בטיפול בילדיהם.

 

בדיון נכחו גם נציגי משרד הקליטה והעלייה, משרד הרווחה, משרד החינוך, רשויות מקומיות והמועצה לשלום הילד. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה תמונת מציאות כואבת: מרכזי קליטה נסגרים,

בתי ספר מסרבים לקבל תלמידים ממוצא אתיופי והם נקלטים ב"בתי ספר שחורים" - דבר שמונע מהם להשתלב בחברה.

 

"האליטות החברתיות מונעות את התערבותנו בחברה", אמר במהלך הדיון קסהון וונדה, נציג יהודי צפון אמריקה למען עולי אתיופיה. "אנחנו מעורבים בצבא אבל לא בחברה". הוא הצביע בין היתר על תופעה של סירוב לקלוט תלמידים בבתי ספר פרטיים ובאולפנות בבית שמש.

 

בדיון הוצגו נתונים על "בתי ספר שחורים", שמונעים את שילובם של הילדים האתיופים בחברה הישראלית. בבית הספר ישורון בראשון לציון, למשל, 75 אחוז מהתלמידים הם ממוצא אתיופי. בבית הספר רשבי בבאר יעקב, כל התלמידים הם כאלה. הדבר נובע משיטת אזורי הרישום של משרד החינוך - וכך ילדים שגרים זה לצד זה במרכז קליטה, מוצאים את עצמם זה לצד זה גם על ספסל הלימודים.

 

"יש טראומה מפתח תקווה"

עוד עלה במהלך הדיון כי בלוד ובטבריה נסגרו מרכזי קליטה באמצע השנה ובבית שמש ובבאר יעקב בתי ספר פרטיים לא מוכנים לקבל ילדים ממוצא אתיופי. במועצה לשלום הילד טוענים גם כי ישנם ילדים שנשלחים לחינוך המיוחד למרות שהם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל.

 

נציגי העולים קבלו על כך שמשרד החינוך, לטענתם, לא מבדיל בין עולה חדש מאתיופיה לבין יליד הארץ ממוצא אתיופי. ח"כ שלמה מולה (קדימה) טען גם כי במשרד החינוך שולחים את כל הילדים כהי העור לבתי ספר ממלכתיים-דתיים, למרות שכבר ב-1992 שונה החוק שלפיו רק בתי ספר ממלכתיים-דתיים יכולים לקלוט עולים מאתיופיה. 

 

נציג עיריית פתח תקווה, עו"ד חיים בשארי התייחס למשבר בעיר ואמר כי מתוך 700 ילדים עולי אתיופיה שחיים בה, רק 20 עד 25 ילדים עדיין לא שובצו בבתי הספר. ח"כ מולה הדגיש כי "הבעיה בפתח תקווה קיימת כבר שנים".

 

ברש רחמים, עובד סוציאלי מירושלים, סיפר כי ניסה למנוע מבנו לראות את הכתבות

על קליטת התלמידים בפתח תקווה. "הבן שלי ראה את זה ואמר שהוא לא מוכן ללכת לבית הספר בירושלים", סיפר, "יש טראומה וצריך לטפל בילדים".

 

יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון, אמר כי "אפליה על רקע צבע עור היא פשע מוסרי שיש להילחם בו". הוא הוסיף כי "הוועדה מכירה בכך שהאירועים בפתח תקווה הם רק סיפטום לבעיה וקוראת למשרדי הרווחה, הקליטה והחינוך לטפל בבעיה בצורה שורשית. יש לדאוג להבדלה של משרד החינוך בין הטיפול בעולי אתיופיה לבין הטיפול ביוצאי אתיופיה ילידי הארץ".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
ח"כ שלמה מולה
צילום: עופר עמרם
לא מבדילים בין עולים לילידי הארץ
צילום: עופר עמרם
מומלצים