האם מותר לשדר משחקי כדורגל ברשת? / פרשנות
בפסק דין מהפכני שניתן השבוע, קובעת השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי אדם ששידר בווידאו זורם (streaming) את משחקי הליגה האנגלית ברשת - אינו מפר את זכויות היוצרים של החברה המשדרת. אביב אילון מסביר את פסק הדין
אתמול פורסמה החלטה בבש"א 11646/08 The Football Association Premier League Ltd. נ' פלוני ואח', מפרי עטה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן הקובע, בין היתר, כי גורם אשר המיר שידורי משחקי כדורגל מן הטלוויזיה לאינטרנט ואפשר גישה לשידורים אלה לכל מי שחפץ בכך - אינו מפר זכויות יוצרים.
על 67 עמודים מנתחת אגמון-גונן מספר סוגיות בדין הקיברנטי, כגון: חשיפת פרטי גולש אנונימי, סמכות שיפוט ועוד, תוך שימוש בעשרות פסקי דין, מאמרים וספרים
מישראל והעולם. כהרגלה בקודש מעמידה השופטת פסק דין מלוטש, רב תפיסתי, מנקודת השקפה גלובאלית והשלכות מקומיות.
התובעת, חברת פרמייר ליג בע"מ, מאגדת את קבוצות הכדורגל של הליגה המקצוענית הבכירה לכדורגל באנגליה והינה בעלת זכויות היוצרים בצילומי משחקי הליגה בכדורגל אשר משודרים בלמעלה מ-200 מדינות בעולם, באמצעות מתן רישיונות שידור של המשחקים לגופים שונים.
הנתבע 1, גורם אלמוני שזהותו ופרטיו אינם ידועים, מנהל ומפעיל אתר אינטרנט בו שירות מקוון המאפשר לגולשים לצפות בחינם לרבות במשחקי הפרמייר ליג. זאת באמצעות הורדת והתקנת תוכנה המאפשרת המרה בזמן אמת של שידורי רדיו וטלוויזיה לשידור וידאו ברשת, אשר "מוזרם" מן השרת הממיר למשתמשי הקצה.
- עוד ב-net-law: קליניקה לגמילה מאינטרנט הוקמה בארה"ב
כאשר התברר לתובעת כי הנתבע מאפשר לכל מי שחפץ לצפות במשחקים לעשות זאת באמצעות האינטרנט מבלי לשלם ולו אגורה שחוקה, פתחה בהליכים משפטיים נגד הנתבע ובין היתר עתרה לחשיפת פרטיו.
הליך פלוני אלמוני
מאחר וזהות מפעיל האתר אינה ידועה, בית המשפט בחר לנקוט בהליך שנוי במחלוקת: הליך פלוני – אלמוני, המאפשר לנתבע להתגונן מבלי לחשוף את זהותו. אגמון-גונן סבורה כי אחד מיתרונות השימוש באינטרנט נמצא ביכולת לפעול באופן אנונימי. עובדת ההליכים המשפטיים הובע לידיעת הנתבע והוא הוזמן להגיב באופן אנונימי. בתחילה הנתבע התעלם, אך בסופו של דבר הגיב באופן אנונימי כאשר עורך דינו מייצגו בבית המשפט.
וידאו בזרימה - אינו שידור
בית המשפט בחן את לשון המחוקק לכפי שזו מופיעה בחוק זכות יוצרים, 2007, החדש ובהתאם לנסיבות המקרה סקר את שתי הזכויות החדשות שנכללו בחוק החדש – "זכות העמדה לרשות הציבור" ו- "זכות השידור".
בכדי להפר את זכות "העמדה לרשות הציבור" על היצירה להיות זמינה לציבור בכל זמן נתון. מאחר והזרמת משחקי הכדורגל התבצעה בשידור חי, ולא נותר עותק של השידור אצל הנתבע הזמין לציבור בכל זמן נתון, לא הייתה הפרה של זכות זו, לפי השופטת אגמון.
ככל שנוגע ל-"זכות השידור", החוק מתייחס לאופן הטכנולוגי באמצעותו מתבצע השידור בזו הלשון: "העברה קווית או אלחוטית". אין בהגדרת החוק התייחסות כלשהי לאינטרנט או להעברת יצירה בשיטת הזרמת מידע. למרות שמספר מלומדים ישראליים הביעו דעתם כי שיטת ההזרמה נמצאת בפועל בתוך הגדרת "השידור", אגמון-גונן סבורה אחרת.
השופטת קובעת כי כאשר חוקק חוק זכות יוצרים החדש, המחוקק הישראלי היה מודע לכל הסוגיות הטכנולוגיות, אמנות וחקיקה בינלאומית. בכל זאת, בחר המחוקק להימנע מהגדרה כוללנית, וביצע אבחנה ברורה לגבי הזכויות הנוגעות להעברת יצירה לציבור והאופן שבן מתבצעת ההעברה. משכך בית המשפט קבע כי הזרמת מידע באינטרנט אינה עומדת בהגדרת "שידור" ולכן לא היתה הפרה של זכות זו.
משחקי כדורגל אינם יצירה
אחת ההגנות לטענת הפרת זכות יוצרים הינה "שימוש הוגן" ביצירה. למרות זאת, בית המשפט הדגיש כי למרות שהמחוקק נמנע מלכנות את השימושים המותרים ביצירות
כ-"זכות", מדובר על זכויות לכל דבר ועניין ושימוש הוגן - הינה זכות בעלת חשיבות מכרעת.
בעת שבית המשפט בחן את כל המבחנים הרלוונטיים לקיומה של הזכות לשימוש הוגן, נמצא כי לנתבע אין אינטרס כלכלי מהותי בהעברת המשחקים, וכי הצפיה בהם אינה כרוכה בתשלום. נקבע גם כי קיימת חשיבות רבה לנגישות כלל ההמונים לשידורי ספורט לאומיים ובינלאומיים, ולא רק לאלה שיכולים לשלם דמי מנוי. השופטת הדגישה כי הפערים הסוציו-אקונמיים עלולים לגדול, ולהחמיר אם יוטלו הגבלות על הנגישות באינטרנט מכוח דיני זכויות היוצרים.
כמו כן, בית המשפט קבע כי משחקי כדורגל כשלעצמם אינם מהווים יצירה שהיא בלב ליבם של דיני זכויות יוצרים לעומת יצירות אחרות כגון צילום אומנותי, מוזיקה וכיוצא באלה. את ציבור צופי המשחק מעניין יותר תוכן המשחק והתוצאה מאשר היצירתיות בצילום המשחק. כמו כן, המשיך בית המשפט וקבע, אלה שאין להם כסף לשלם, או שאינם מעוניינים לצפות במשחקים בטלוויזיה, אינם צופה פוטנציאלי שהיה משלם עבור צפייה בטלוויזיה.
בסופו של דבר הגיעה השופטת אגמון-גונן למסקנה כי בעת האיזון בין זכויות התובעת לבין זכויות הנתבע והציבור המשתמש בשרותיו, נוטה הכף לטובת המטרות החברתיות החשובות. לפיכך, הנתבע יוותר באלמוניותו ואם ירצה, רשאי להמשיך ולהעביר את המשחקים לאוהדי הספורט ברחבי העולם.
סיכום
זו עוד החלטה חשובה העוסקת במספר סוגיות משפטיות – אינטרנטיות בלתי פתורות באופן ראוי. תוכן החלטה מעיד עד כמה קיים חלל חקיקתי ככל שנוגע לדיני רשת, הצורך העצום בהסדרה נורמטיבית, ויפה שעה אחת קודם.
הטיעונים החברתיים אשר מצאו מקום של כבוד בדיון אל מול יסודות הקניין, מלמדים על הלך מחשבה אשר צובר תאוצה בשנים האחרונות במיוחד לאור כניסת האינטרנט לחיינו. יחד עם זאת, למרות רדיקליות ההחלטה, אשר יכול ועוד תעמוד במבחן הערעור, עדיין אין בה כדי לאפשר לכל מי שחפצה נפשו לשדר יצירות של אחר באמצעות האינטרנט, לעשות זאת ללא הרשאה מבעל הזכויות ביצירה.
קל וחומר כאשר מדובר ביצירות אשר נמצאות בלב ליבם של דיני זכויות היוצרים. לכן, יש להתייחס להחלטה זו בזהירות ולהבין כי היא ניתנה בהתאם לנסיבות מסויימות ואין בה היתר גורף לשידור תכנים של אחר באינטרנט.
עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון ושות', מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ובעל אתר דיני רשת
לכל כתבות האינטרנט בארכיון זמן ynet מחשבים
לפנייה לכתב/ת 
