האזרח הקטן מול התאגיד הגדול. מדריך לייצוגיות

לילה אחד התעוררה דנה בדירתה שבתל אביב כשהיא מתגרדת בכל גופה. הגירודים מנעו ממנה להירדם לשעה ארוכה, וכשהתעוררה בבוקר, גילתה שגרמה לעצמה בלילה לשריטות אדומות ודקות, לכל אורך רגליה...מאחר והמראה השרוט לא ממש הולך בימינו, דנה לבשה ג'ינס ארוך ויצאה לעבודה.

במשרד פגשה את חברתה הטובה נירית, שהזמינה אותה אליה בערב. אז אחרי העבודה דנה קפצה הביתה להתקלח, ובדרך לנירית אספה את הדס, החברה השלישית שלהן.

הן ראו סרט, ובמהלכו הלכה נירית מספר פעמים לאמבטיה. דנה והדס שאלו אותה מה נסגר איתה, אז היא סיפרה להן שלפני כמה ימים התחילה לגרד לה הבטן, ומאז היא מורחת כל הזמן איזה משחה שהיא קנתה, שמרגיעה אותה.

דנה התחילה לצחוק, וסיפרה לבנות את אירועי ליל אמש. אחרי שסיימו לצחוק, הדס הרצינה, ושאלה אותן אם יכול להיות שזה איזו "שפעת גירודים חדשה"? דנה ההיפוכונדרית קצת נלחצה, אז היא ניגשה למחשב, והקלידה מילות חיפוש כמו: "התחילו לי גירודים" ו- "מגרד לי נורא"...

אחרי מס' דקות, מצאה במקרה, באחד הפורומים, בחורה, שטענה בתוקף שמאז שהיא התחילה להשתמש בסבון הגוף "נשית לי", היא התחילה להתגרד.

דנה צעקה: "אני לא מאמינה, זה הסבון שלי"! ונירית הזכירה לה, שזה הסבון שהיא עצמה קנתה לשלושתן "נו, אז, כשהיה מבצע על מארז של שלישיות?".

הבנות כבר שקעו עמוק בתיאורית הקונספירציה, כשהדס נזכרה להזכיר להן, שלה עצמה – בכלל לא מגרד.. הן ניסו להבין איך זה הגיוני, עד שעלה בדעתן, שאולי המקור לגירודים הוא לא הממשלה אלא האלרגיות שלהן...? (נירית - לפירות הדר, ודנה – לתותים. זו הבדיחה שלהן, שביחד הן אלרגיות לסלט פירות..).

אז הן בדקו, שוב, את התווית שעל הסבון, וכפי שחשבו, לא היה מצוין שם אף אחד מהשניים. הן התקשרו למוקד שירות הלקוחות של "נשית לי", ושם טענה המוקדנית בתוקף שאף אחד לא התלונן בפניהם על גירודים. כששאלו לגבי הימצאות פירות בסבון, היא השיבה לאקונית ש"למיטב ידיעתה" אין, אבל ליתר בטחון הפנתה את השלישייה החוקרת לאחראי. זה דווקא הודה שבסבון יש תמצית פירות, אבל לשאלתן מדוע הדבר לא צויין על האריזה, ביקש מהן האחראי להתקשר בבוקר ישירות לעורכי הדין של "נשית לי", והכתיב להן את המספר, כי "הם כבר ממשיכים בטיפול במקרים כאלו"...

איך זה שכוכב אחד לבד מעז?

דנה ונירית, דמויות בדויות לחלוטין, יכלו פשוט להפסיק להשתמש בסבון הפירותי, להניח לפרשייה ולתייג אותה כסיפור טראגי-קומי בקורות חייהן; כזה שמספרים עליו במסיבת רווקות או בסרט החתונה...

אך בניגוד לצפוי, בחרו השתיים ללכת בדרך ארוכה יותר ופשוטה פחות, ולהילחם ב"נשית לי".

הבנות החליטו לשנס מותניים כנגד התאגיד הגדול, המייצר עשרות מוצרי קוסמטיקה, מצפצף על החוק ועושה מה שבא לו, למען יראו וייראו - כך שבסוף היום, כל צרכן בישראל יוכל לרכוש לעצמו תמרוקים ותכשירי טיפוח, ללא כל חשש שיטעו אותו או שיזיקו לו ללא ידיעתו.

הן פצחו במסע בירורים לא פשוט ולא קצר, אספו ראיות, תיעדו שיחות, הפיצו את השמועה, וכשהיו בידיהן מספיק הוכחות כי "נשית לי" הטעתה את הצרכניות שלה והסתירה מהן מידע - הן הגישו לבית המשפט בקשה, שיאשר את התביעה שלהן נגד "נשית לי" - כתובענה ייצוגית.

המשמעות של הבקשה שלהן הייתה, שבית המשפט יברר את הנזק שנגרם להן באופן אישי, תחת משקפיים מגדילות - ממש כאילו כל מי שרכש "נשית לי" והוטעה על ידה - תובע ביחד איתן; כל כך מגדילות, עד שלמנכ"ל של "נשית לי" התהפכה הבטן רק מקריאת הסכום הנקוב בכתב התביעה...

ואיך זה נגמר? הן זכו. או הפסידו. או הגיעו להסדר פשרה. כל הסופים אפשריים.

אך מה שבטוח, זה, שהבנות הרגישו איך זה להיות, ולו ליום אחד, גב' ארין ברוקוביץ'.

לכבוד מיליארד מיליארד תובעים

לאחרונה נדמה שבכל רגע נתון, מישהו מגיש תביעה ייצוגית. הסכומים המתנוססים מעל דפי העיתון הם בלתי נתפסים: מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים נתבעים מחברות שונות, בתחומים שונים. לעיניהם של הקוראים נחשפת, כבר בכותרת הכתבה, עוולה או הפרת חוק חמורה שביצע התאגיד. אנו קוראים את הידיעה, מהנהנים לעצמנו מתוך אמפתיה, חושבים ש"כל הכבוד" להם, ובאותה נשימה - ש"בטח לא יקרה עם זה כלום", ומדפדפים לעמוד הבא. 

לא רק כשהוופל יורד במשקל

הטור הזה מיועד לכל מי שלא עוסק בתחום התביעות הייצוגיות, שלא הזדמן לו להגיש לאחרונה אחת כזו בעצמו, אך בכל זאת, ממש מעניין אותו מה עושים עם החיה הזו... איך משתמשים בכלי האדיר הזה שקיבל הצרכן, שבאמצעותו הוא יכול למנוע מתאגידי ענק כלכליים מלנצל את כוחם לרעה.

אז קודם כל כדאי לדעת: למרות שכולנו מכירים את התביעות הייצוגיות השכיחות: מזון שמרכיביו הוסתרו מאיתנו, וופל שאיבד ממשקלו ללא כל הודעה מוקדמת או SMS שחוייב בניגוד לחוזה - הרי שכיום, לאחר בואו לעולם של חוק התובענות הייצוגיות לפני 3 שנים, ניתן לצפות לתביעות גם בתחומים מעניינים נוספים:

מעסיק שלא משלם לעובדיו דמי חגים? חברה ששולחת הודעות ספאם בניגוד לחוק? מארחת שמסרבת להכניס למועדון אנשים שאינם דומים לה? בעל מפעל שמסב נזק סביבתי לשכניו? בנק שגובה עמלות אסורות? רשות עירונית שגובה ארנונה ביתר? חברת ביטוח שגובה פרמיה שלא כדין? ראו הוזהרתם. אתם עלולים להיתבע על ידי המון אדם זועם שדורש צדק.

אז איך מתחילים?

דנה ונירית מבקשות להיות, מה שנקרא, "התובע המייצג". זה שלוקח עליו לנהל את התביעה בשם כל התובעים (אגב, לא רק אדם פרטי יכול לתבוע! גם ארגוני צרכנים למשל, שהעניין נוגע להם, יכולים לקחת על עצמם את התביעה הייצוגית).

דנה ונירית צריכות קודם כל להגיש בקשה כנגד "נשית לי", בה יתבקש בית המשפט לאשר את התביעה שלהן נגדה כתובענה ייצוגית.

מאחר והעובדה שמישהו נפגע מעניין ספציפי אינה מהווה ערובה לכך שגם אחרים נפגעו מאותו עניין, או שיש הצדקה להכריז על "קבוצת תובעים", הבנות יצטרכו להוכיח שלא מדובר בעניין פרטי שלהן, שראוי להתברר בינן לבין החברה באופן אישי, אלא שמדובר בעניין שאנשים רבים נוספים נפגעו ממנו.

מעבר לכך, על מנת שהשתיים יורשו "לייצג את הרבים", דנה ונירית יצטרכו:

2. להוכיח כי יש להן עילת תביעה טובה כנגד "נשית לי", וכי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובתן.

3. לשכנע את בית המשפט כי הדרך הטובה, היעילה, וההוגנת לטפל בעניינן היא דווקא באמצעות תביעה ייצוגית: שגודל הקבוצה מצדיק את זה, שאין באפשרות כל אחת מהן להתמודד לבד מול התאגיד הגדול, שהמטרה הציבורית בהוצאת הצדק לאור היא חשובה ביותר, ועוד.

4. להוכיח שהן מייצגות את כל הקבוצה בתום לב ובדרך הולמת (למנוע מצבים בהם חשבונות אישיים נסגרים בתביעה ייצוגית, או שתנוהל תביעת סרק חובבנית שאין בה מאום).

מה יוצא לדנה ונירית מזה?!

אם כבר הספקתם להתייאש, והחלטתם שאין שום סיבה שאדם אחד פרטי, לא עשיר ושאינו תאב פרסום, יסכים להיכנס להליך כה מורכב וארוך, חכו רגע. אתם לא לבד.

גם המחוקק שאל את עצמו את אותה שאלה בדיוק, ולכן, ועל מנת שהצרכן הקטן לא יירתע ויסכים לקום בבוקר ולהתחיל לחשוף עוולות על חשבונו, נקבע כי "תובע מייצג" יתומרץ גם באופן פרטי: דהיינו, ללא קשר לפיצוי שיינתן, אם יינתן, לכל הקבוצה, בית המשפט אמור לפסוק לתובע המייצג תגמול מיוחד בגין הפעולות שהוא ביצע לטובת הקבוצה.

עד היום ראינו פיצויים לתובעים מייצגים שנעו בין כלום לעשרות אלפי שקלים, ואפילו 100,000 שקלים ויותר (ע"ע פרשת הסיליקון בחלב תנובה), אך חשוב לדעת כי התגמול כלל אינו מובטח! שיעורו, אם בכלל, תלוי במקרה הספציפי, בהוצאות שהוציאו המייצגים, במאמצים שהשקיעו, בתקינות ההליך ותוצאותיו, בתועלת שהביאו לקבוצה, ועוד. קיימים גם מקרים בהם התובע המייצג לא זכה כלל בתגמול - ואף שילם לנתבע הוצאות משפט... ועל זאת – בהמשך.

סכום התביעה

בוודאי תהיתם כיצד מגיעים כל התובעים לסכומים האסטרונומיים שהם תובעים: אולי הם סתם ממציאים אותם?

התשובה היא: בהחלט לא.

שתי הבנות יערכו בוודאי מחקרים שונים לבירור ממדי התופעה. מעבר לכך, הן יוכלו לבקש מבית המשפט שיוציא צו, המחייב את "נשית לי" להעביר להן את כל הפרטים הדרושים להן, כגון נתוני מכירות למשל, וכך יוכלו לכמת את סכום התביעה - אשר יחושב לפי הנזק הספציפי שנגרם לכל תובע כפול מס' התובעים בקבוצת התובעים שתאושר. ואם מדובר ב- 300,000 לקוחות של תאגיד ענק, כפול 10 שקלים לאחד - תחשבו לבד...

למה כל התובענות הייצוגיות מוגשות באמצעות עו"ד?

כי מאוד קשה בלי... זה לא המקום ל"עשה זאת בעצמך".

כפי שראינו, בית המשפט בודק היטב אם התביעה מתאימה להתנהל בהליך של תביעה ייצוגית. צריך לקחת בחשבון שהנתבע - בדרך כלל תאגיד איתן - יעמיד מצידו עורך דין ממולח ששוחה בתחום, ושיטען בתוקף כי על פי הלכת X או סעיף Y, זהו בדיוק המקרה שתובענה ייצוגית אינה הדרך המתאימה.

זו בדיוק הסיבה שמומלץ עד מאוד להגיע עם עו"ד ממולח מטעמכם: תפקידו, ראשית, להוריד אתכם מתביעות שלא מתאימות להפוך לייצוגיות. הוא גם יסייע לכם להתגבר על הקשיים הפרוצדוראליים-טכניים שבדרך, על מנת להוציא את הצדק לאור.

כמו כן כדאי לדעת שתביעות רבות אינן מאושרות בשל "אי דיוקים", או הערכות בעלמא שלא בוססו מספיק, ותפקידו של העו"ד הוא לבססן כדבעי.

גם היעדרה של עילת תביעה אישית של התובע יכולה להביא לדחיית בקשות לאישור תביעה ייצוגית: כך, נדחתה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בסך 87.6 מיליון שקלים נגד חברת החשמל, בין היתר, מאחר ו-3 מתוך 4 המבקשים לא הגישו תצהירים מטעמם, ולא ביססו לדעת בית המשפט את העילה האישית שלהם מספיק. הבקשה שהוגשה "באופן שטחי ורשלני" הביאה לכך שהמבקשים חוייבו לשלם לחברת החשמל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגובה 60 אלף שקלים (!) ((ת.א. (ת"א) 1732/06). בעניין דרישת העילה האישית, ראוי לציין כי החוק החדש מקל בה קלות, אך היא עדיין קיימת.

לגבי שכר הטרחה של עורך הדין

כעקרון, נקבע בחוק כי שכר טרחת עורך הדין, כמו התגמול המיוחד לתובע המייצג - ייפסקו על ידי בית המשפט, בסיום ההליך, וכי בא כח המייצג לא יקבל שכר טרחה בנוסף לזה.

ואולם, מאחר וקיימות בדרך הוצאות כספיות אחרות לא מבוטלות (חוקרים, חוות דעת, סקרי שוק וכיו"ב) - בדקו היטב מול עורך הדין שבחרתם מה צופן ההליך מבחינתכם, על מה אתם אמורים לשלם ועל מה לא, מראש ולפני שהתחלתם.

האם חייבים להצטרף לתביעה כדי ליהנות מתוצאותיה?

לא. בדיוק ההיפך. קחו את יוני, אלרגי לפירות טרופיים, שהשתמש בסבון גוף "נשית לי", ונגרם לו נזק כרוני בלתי הפיך.

יוני מעוניין לתבוע את "נשית לי" באופן פרטי, על מנת למקסם את סכום הפיצויים שיקבל מהם. אם לא יודיע מפורשות שהוא אינו מעוניין להצטרף לקבוצת התובעים, פסק הדין שיתקבל - ככל שיתקבל - יחול עליו אוטומטית.

במקרה זה, ייתכן שיוני יזכה במארז של מוצרי היגיינה נשית, אך פיצויים בגין נכותו לא בטוח שיוכל לקבל. וזאת בשל עקרון סופיות הדיון (או בעורכדינית: "מעשה בית דין"), שמונע פתיחה בשנית של תיק בין 2 צדדים, בעניין שכבר הוכרע.

זו הסיבה שבתי המשפט מקפידים שהקבוצה תוגדר במדויק, שהייצוג שיינתן לה יהיה הולם, ובעיקר - שהחלטות בית המשפט לאישור תובענה כייצוגית או אישור הסדר פשרה יפורסמו. כך יוני יוכל להוציא את עצמו מהתביעה, או להגיש התנגדות להסדר אם זה לא נראה לו.

אבל איך יודעים?

ובכל זאת - מה עושה מי שאינו זוכר אם רכש פחית צבע מחברה מסויימת לפני 5 שנים, או אם נחשף לעשן סיגריות שלא מרצונו במסיבה שנערכה בשנת 2008, והוא אינו קורא פרסומים בעיתון?

אותו אדם מוזמן לעיין בפנקס התובענות הייצוגיות, שם ניתן להתעדכן בסטטוס של התביעות המתנהלות כיום, לקרוא על הסדרי פשרה שהושגו בהן, ועוד.

הסדר פשרה

מרבית התובענות הייצוגיות מסתיימות בפשרה: לבנות יכול להיות "כבד" מדי לסחוב את תיק ההוכחות הארוך, ול"נשית לי" - תאגיד גדול ועתיר במשאבים, אך שונא פרסום שלילי - עדיף לשלם כמה שקלים ולגמור את העניין. ועורכי הדין? הם מקבלים לרוב שכר גם בפשרה.

ומה עם כלל הציבור שנפגע? על מנת למנוע מצב בו רק התובע ובא כוחו נהנים מההסדר שהציעו (תגמול אישי יכול לסנוור את התובע הייצוגי ולגרום לו לנטוש את התביעה באמצע). קבע החוק מנגנון פיקוח הדוק: בית המשפט צריך לבחון את ההסדר ולאשרו תוך ציון נימוקי האישור. בית המשפט גם יורה על פרסום ההסדר, יאפשר להתנגד לו, ואפילו יעבירו בדרך כלל לבחינת בודק מומחה בתחום.

בעניין זה מעניין לעדכן, כי רק לאחרונה דחתה כבוד השופטת ענת ברון, ממחוזי תל אביב, הסדר פשרה שהסכימו עליו הצדדים בתביעה שהגיש צרכן וופלים נגד שטראוס-עלית. מר שר, התובע, טען כי משקל האריזות הופחת, מבלי שמחיר החבילה השתנה, והצדדים הגיעו, כרגיל, להסדר פשרה.

לפי ההסדר היה אמור התובע המייצג לקבל 5,000 שקלים, עורך דינו 20,000 שקלים, וכלל הציבור היה נהנה ממארז מוזל של וופלים מיוחדים של החברה, בהנחה שהוגבלה לתקופה.

השופטת דחתה את ההסדר, קבעה כי נראה שהתובענה כלל אינה ראויה להתברר כייצוגית, וציינה כי: "אישור הסדר פשרה מעין זה יאותת לציבור כי כדאי להגיש תובענות...סרק, משום שגם הן טומנות בחובן פוטנציאל להתעשרות קלה ומהירה...תוך ניצול שאיפתו של הנתבע להימנע מהוצאות ניהול ההליך ומפרסום שלילי, גם כשברור לו כי התביעה נגדו חסרת סיכוי" (ת.א. (ת"א) 1729/06).

דחיית הסדר פרשה - כן או לא?

הדיעות בעקבות דחיית הסדר הפשרה, נחלקות: מחד, המצדדים בפסיקה טוענים כי הפחדת תובעי-סרק למיניהם רק תיטיב עם המערכת: הדבר יביא להפחתת עומס בבתי המשפט, עלויות הביטוח של התאגידים לא יתייקרו (ביטוח יקר של התאגיד עלול לחזור אלינו - הצרכנים - בתוך מחיר הוופל), ובתי המשפט יתייחסו יותר ברצינות לכל תביעה ייצוגית שתוגש.

מאידך, המתנגדים להתערבות השופטת בהסדר שסוכם טוענים, שהאינטרס של הצרכנים הוא שהתאגידים הגדולים כן ימשיכו לפחד מתביעות ייצוגיות, ושהמנהלים שלהם יחשבו פעמיים לפני שהם פוגעים בזכויותינו. מורא זה יישמר רק במצב בו ידו של הצרכן קלה, יחסית, על ההדק, והוא אינו מהסס לאיים על תאגידים ולנסות את מזלו בבית המשפט שוב ושוב.

לסיכום

גם אם נניח לרגע להוגי הדעות, המלצתי הפרקטית לכם היא כדלקמן:

הגיעו לבתי המשפט רק כשאתם נקיי כפיים לחלוטין, מבינים היטב מהי הדרך אותה אתם צפויים לעבור (אשר מפאת קוצר מקום לא פורטה כאן באופן מספק), ערוכים לה, ובידיכם מקרה מקומם ועילת תביעה חזקה הניתנת להוכחה.

והכי חשוב לזכור: תמיד יכול להיות בסוף Happy End - שבו דנה ונירית יזכו בסכומי עתק, "נשית לי" תחלק קופוני הנחה לכל התושבים, ושלוש הבנות יככבו ביחד בפרסומת לתמרוקים היפואלרגניים.

ישר כח.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא